אני קורא ושומע על המגעים שמנהלת הפרקליטות עם פרקליטי שרה נתניהו, ואני פשוט מתקשה להבין מה לכל הרוחות קורה כאן. תמיהה ראשונה: למה דנים על תשלום כספי מצד שרה, במקום העמדה לדין? וזה אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סגר את רוב התיקים נגד שרה, מבלי לספק הסברים של ממש.
בושה למערכת
המגעים הללו הם בושה למערכת החוק ולמדינה. שרה נתניהו נחשדת בשורה של עבירות, ומנדלבליט סגר את רוב תיקיה ללא הסבר של ממש. נשאר תיק אחד, הקרוי תיק המעונות, ויותר משנתיים עברו מהיום שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את אשת ראש הממשלה. אבל במקום שהעיסוק יהיה הגשת כתב אישום וניהול המשפט, יושבים פרקליטי המדינה עם פרקליטי שרה ומחפשים דרך לסיים את העניין ללא משפט.
רק 50 אלף שקל
למה? - בוודאי שהתנהגותה של שרה בהליך הזה לא מצדיקה מגמה כזאת. מהרגע הראשון היא מציגה את עצמה כקורבן, והיחס שלה אל הפרקליטות בכלל, ואל הפרקליטים בפרט - ולפני כן אל החוקרים - הוא מתנשא, מאשים, מעליב.
בדיון האחרון, על גובה הסכום שתשלם, אמרו פרקליטיה ששרה לא מוכנה לשלם אפילו אגורה אחת מעל 50 אלף שקל. זה היה הרגע שבו הפרקליטים היו צריכים לקום ולומר "שלום ולהתראות בבית המשפט".
מנדלבליט לא מסכים
אבל מנדלבליט לא מסכים לכך, הוא נורא לא רוצה ללכת למשפט - לא רק נגד שרה, אלא גם נגד בנימין נתניהו. הוא ממסמס וממזמז את הזמן, שאת חלקו הוא מנצל לפגישות עם החשוד נתניהו, שש פעמים בחודשים האחרונים. למה הם נפגשים? על מה הם מדברים בפגישות אלה? כל רגע שעובר ללא אישום, כל פגישה של היועץ עם נתניהו, מלמדים שוב עד כמה היועץ נתון בניגוד עניינים.
שרה לא מתעייפת
אבל נחזור לחשודה שרה. היא לא מתעייפת מלטעון כי לא עשתה דבר שהוא בלתי חוקי, שכל מעשיה טהורים ונקיים. אנחנו, הציבור, רואים ושומעים ומקווים שהדבר יתברר בבית המשפט. ואז בא מנדלבליט ועושה כמיטב, או כמרע יכולתו, כדי לחלץ את שרה ממלתעות החוק. אם היא לא אשמה, ממה שרה פוחדת? אם לא נפל רבב במעשים - האם לא רצוי שבית המשפט יאמר זאת?
דרושה עתירה בדחיפות
אני אומר כך: בג"ץ נוהג לקבוע כמעט בכל עתירה בעניין היועץ המשפטי שהוא, בג"ץ, לא מוכן להתערב בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש). אני רוצה להאמין שעל רקע ההתפתחויות, כאשר על פניו ברור שיש בעיה עם שיקולי היועץ, בג"ץ ישנה את מדיניות אי-ההתערבות. אבל בשביל זה צריכה לבוא עתירה. ואני מבין שהיא בוא תבוא.
כתבות
ני"ע
