המשבר על אש קטנה בטורקיה עלול להגיע לנקודת רתיחה

הצרות של טורקיה מעמיקות. לפני שבוע פורסמה אזהרה של קרן המטבע הבינלאומית, שלפיה כלכלת טורקיה מראה "סימנים ברורים של התחממות יתר" אחרי התרחבות של 7.4% בשנה שעברה מול צמיחה פוטנציאלית של 3.5% עד 4%. ביום ג' שעבר הורידה סוכנות S&P במפתיע את דירוג החוב של טורקיה ל-BB מינוס, בנימוק של סיכון לנחיתה כלכלית כואבת. ביום ד' ירד מדד מנהלי הרכש במגזר היצרני במדינה אל מתחת ל-50 נקודות, מה שמצביע על התכווצות במשק. ביום ה' שעבר פורסם נתון האינפלציה, שהואצה ל-10.8% באפריל. כל זה מיתוסף לחששות מן העלייה בסמכותנות משטרו של הנשיא רג'אפ טאיפ ארדואן, מהתלות של טורקיה במימון זר שעלול לברוח ומהאמינות של הבנק המרכזי.

עם הצמיחה המואצת, ארדואן הקדים את הבחירות ליוני, כדי לקבל את הסמכויות המורחבות מאוד שלו אחרי משאל העם החוקתי במדינה בשנה שעברה. אבל מדיניות הצמיחה שהוא מוביל מלובה על ידי אשראי ועלייה בפערי ההכנסה בחברה הטורקית. הגירעון השוטף במאזן התשלומים הטורקי, שמשקף את מידת הפגיעות של הכלכלה המקומית, התרחב בשנה שעברה ל-5.5% מהתמ"ג, לפי קרן המטבע. עליית מחירי הנפט תעיק עוד יותר על הגירעון הזה, מאחר שטורקיה היא יבואנית אנרגיה.

הלירה הטורקית נפגעה קשה כתוצאה מכל אלו, וירדה בשבוע שעבר בכ-5% לשפל חדש מול הדולר. מדד המניות הטורקיות של MSCI ירד במונחי דולר ב-21.7% השנה, לעומת ירידה של 1.8% בלבד במדד השווקים המתעוררים הכללי.

התגובה המסורתית של הבנק המרכזי לירידה החדה בלירה הייתה העלאת ריבית - רק כדי לייצב את המטבע ולא מספיק כדי לשכנע משקיעים שהבנק המרכזי רציני ביעד ריסון האינפלציה. בסוף אפריל הועלתה ריבית הנזילות העיקרית, שקובעת את העלות האפקטיבית של המימון לבנקים, ל-13.5%. הצעד הזה הביא הקלה זמנית בלבד ללירה. ללא פעולה החלטית של הבנק המרכזי, המעגל לא יישבר, אבל הנשיא ארדואן מתנגד לריבית גבוהה.

הבעיה כעת היא שתשואות אג"ח אוצר גבוהות יותר בארה"ב ודולר חזק יותר פוגעים באופן כללי בתיאבון להשקעות בשווקים מתעוררים. כמה לחצים הצטברו לנקודת רתיחה: ארגנטינה העלתה את הריבית ב-12.75 נקודות אחוז ל-40% בתוך שמונה ימים כדי לייצב את הפזו שלה. הסיכון הוא שהמשבר על אש קטנה בטורקיה יגיע גם הוא לנקודת רתיחה.