מבנה שהוקם לטובת משתלה הפך למשרד לבכירי קק"ל

מבקר המדינה מצא פגמים יסודיים ומהותיים בהליכי קבלת ההחלטות וביישום ההחלטות סביב שיתוף הפעולה בין קק"ל לבין החברה הממשלתית פארק אריאל שרון בשנים 2017-2013. בהסכם התחייבה קק"ל להשקיע משאבים בפיתוח הפארק וחברת הפארק התחייבה לאפשר לקק"ל להשתמש במבנים בפארק. הדברים נעשו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. 

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

יו"ר קק"ל באותו זמן היה אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו. שניהם, כך לפי המבקר, אפשרו חלק מהפעולות האמורות שאותן ביקר. עד סוף 2016 השקיעה קק"ל בפיתוח הפארק כ-15 מיליון שקל.

המבקר אומר: "את הליכי ההתקשרות ושיתוף הפעולה קידם בקק"ל המנכ"ל דאז מאיר שפיגלר, והם התאפיינו, בין היתר, בשיתוף מזערי של גורמי המקצוע של מפ"ק (מינהל פיתוח קרקע), באי קבלת האישורים הנדרשים, ובאי העמדת מידע בעניינים הנוגעים להתקשרות לרשות הגורמים הרלוונטיים, שלא כנדרש. בכך נמנע הטיפול המקצועי שהיה דרוש לקידום פרויקט זה. מצדה של חברת פארק אריאל שרון הוביל את ההתקשרות ואת יישומה מנכ"ל החברה דאז משה בורוכוב, תוך אישור פעולות בין היתר שלא בהתאם לתוכניות שחלו על הקרקע ובלא שקיבל את אישור רשויות התכנון לכך, ובלא שיתוף של מוסדות החברה כנדרש. עקב ליקויים אלה ואחרים, ההתקשרות לא הייתה תקינה ונוצרה אי ודאות בכל הנוגע להיקפן ולמהותן של ההתחייבויות בין קק"ל לבין חברת הפארק".

"היבטים בפעולתם של מנכ"לים אלה לא עלו בקנה אחד עם דרכי הפעולה המקובלות והמצופות ממנכ"לים של גופים ציבוריים חשובים אלה, האמונים על ניהול כספי ציבור למטרות ציבוריות. יו"ר קק"ל דאז שטנצלר והיו"ר העמית דאז אפללו אפשרו חלק מהפעולות האמורות".

"השימוש של קק"ל במבנה חורג מהמגבלות שנקבעו בתב"ע"

במהלך 2012 החליטה ההנהלה המצומצמת של קק"ל למצוא מבנה חלופי שאליו יועברו משרדיהם של כל בעלי התפקידים שעבדו בבית קק"ל בתל אביב. ביולי 2013 החליטו היו"רים שטנצלר ואפללו להעביר למבנה בפארק את לשכות הנהלת קק"ל בלבד, לרבות את לשכותיהם, בהתבסס על מתווה לשיתוף פעולה עם חברת הפארק, שהציג להם מנכ"ל קק"ל. כתוצאה מכך, 31 מ-42 בעלי התפקידים שעבדו בבית קק"ל באותה עת נשארו לעבוד שם, על אף הבעיות החמורות במבנה של בית קק"ל ובנגישותו. החלטת היו"רים לא התבססה על עבודת מטה, המציגה את כל היתרונות והחסרונות של חלופה זו של המעבר לפארק לעומת חלופות אחרות.

מספטמבר עד דצמבר 2013 פעלו היו"רים ומנכ"ל קק"ל לשיפוץ המבנה ולהעברת משרדיהם אליו בתחילת 2014, וזאת עוד לפני שנקבעו וסוכמו פרטי שיתוף הפעולה בין קק"ל לחברת הפארק לגבי תנאי השימוש של קק"ל במבנים בפארק ולגבי היקף התחייבויותיה הכספיות והאחרות של קק"ל לפיתוח הפארק.

מנכ"ל חברת הפארק בורוכוב אישר לקק"ל להשתמש במבנים שבשטחי הפארק, אף שידע כי שימוש זה אינו בהתאם לתוכנית בניין עיר (תב"ע) שהייתה בתוקף באותה עת, ובלי שקיבל כנדרש את אישור הוועדה המחוזית לשימוש זה. יצוין כי בעקבות הביקורת בנושא, פינתה קק"ל מהפארק את משרדי הנהלתה שבשיפוצם הושקעו כשני מיליון שקל.

מנכ"ל קק"ל ומנכ"ל חברת הפארק, שהובילו את ניהול המשא ומתן בשם הגופים שבהם כיהנו, לא נתנו בהסכם הרשמי שנחתם ביטוי לכל ההסכמות שסוכמו ביניהם. בכך נוצרו שתי מערכות הסכמים מקבילות - האחת בהסכם רשמי שלא הוצג לגורמי המקצוע בקק"ל שנדרשו לבצע פעולות בפארק, והשנייה ביניהם.

ההערה החריפה ביותר כלפי המנהלים הבכירים עוסקת בהסכם, לפיו קק"ל הייתה אמורה להשתמש במבנה לשם ניהול משתלה בפארק, ליווי של עבודות להקמתה ולהפעלתה, הדרכה או פיקוח בנושא. אולם, עוד לפני חתימת ההסכם הוסב כאמור המבנה לשמש כמשרדים עבור היו"רים, סגני היו"ר ומנכ"ל קק"ל בלבד, ושימש למטרה זו, באישור מנכ"ל חברת הפארק.

"מתעורר חשש", אומר המבקר, "שניסוח הסעיפים בהסכם בנוגע להקמה ולתפעול של משתלה ובנוגע לאופן שבו תשתמש קק"ל במבנה, שלא בהתאם להסכמות ולמצב בפועל, נועד להסתיר את העובדה כי השימוש של קק"ל במבנה חורג מהמגבלות שנקבעו בתב"ע בנוגע לשימוש במבנים בפארק".

בסיכום הדוח נאמר, כי "משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את שיתוף הפעולה בין קק"ל לבין חברת הפארק במסגרת פרויקט הקמת פארק אריאל שרון, שהוא פרויקט ציבורי רחב היקף וייחודי שתכליתו ראויה ויש בו כדי לתרום לכלל תושבי ישראל. אם אכן ימשיך שיתוף הפעולה ביניהם, עליו להתבצע בהתאם לנהלים הנהוגים בכל אחד מהגופים ותוך הקפדה על כללי מינהל תקין ועל עמידה בכל הוראות הדין".

לא נמסרה תגובה מטעם קק"ל.