התמיכה הממשלתית בענף החקלאות פוגעת בצרכנים

דו"ח מבקר המדינה על התמיכות בחקלאות ובחקלאים עוסק בעיוותים בהסדרי הסיוע והתמיכה בחקלאות בישראל, שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים ואינם תורמים לשיפור ביוקר המחיה. 

● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018

המבקר מדגיש שענף החקלאות, מעבר לייצור מוצרים חקלאיים, מניב תועלות ציבוריות רבות, שערכן לא יכול להימדד בערכים כספיים: שמירה על קרקעות ומניעת השתלטות עליהן, חיזוק הפריפריה, פיזור הייצור, ריאות ירוקות וכמובן אספקת מזון בסיסי טרי לשוק המקומי.

על-מנת להשיג מטרות אלו נוצרו כלי תמיכה, האמורים לסייע לענף החקלאות. לממשלה, לכל ממשלה, יש למעשה שתי דרכים לתמיכה: תמיכה ישירה - תמיכה מתקציב המדינה. תמיכה עקיפה - תמיכה המגיע ליצרנים בצורה של מכסים, מכסות יבוא, מחיר מובטח וקבוע ותכנון שוק (מועצות הייצור), אלה תמיכות שאותן מממן הצרכן בצורת מחירים גבוהים. מתמיכות אלה לא נהנים החקלאים אלא גורמים שונים בשרשרת הייצור.

לכל אחת משיטות התמיכה יש נקודות חיוביות ושליליות, אולם על-פי ההגדרות המקובלות, התמיכה העקיפה מעוותת את הסחר ואת הייצור, לעומת תמיכה ישירה שיכולה להיות מעוותת בצורה שולית. ה- OECD ואירגון הסחר העולמי לוחצים בקביעות לצמצום תמיכות עקיפות המעוותות סחר וייצור, דבר המקשה על יחסי הסחר הבינלאומי של החקלאות הישראלית.

מדיניות התמיכה בישראל ברובה נסמכת על תמיכות עקיפות. המדיניות המקומית משתמשת בתמיכות המעוותות בצורה המשמעותית ביותר. 91% (ממוצע לשנים 2014-16) מהתמיכות אותן מקבלים החקלאים הן תמיכות עקיפות המעוותות סחר וייצור, לעומת 27% במדינות האיחוד האירופי וממוצע של 51% לכלל מדינות הארגון.

המבקר מדגיש כי לא זאת בלבד שהמדיניות הישראלית מסייעת לחקלאים בעזרת תמיכות עקיפות מעוותות שוק, אלא שמדיניות התמיכה אינה שיוונית ולמעשה היא תומכת בצורה משמעותית בענפי החי, במיוחד בענפי החלב, הבשר והפטם, מול תמיכה קטנה לענפי הצומח (שם זוכה הבננה לתמיכה משמעותית).

ממשלת ישראל החליטה בשנת 2013 על שינוי המדיניות הקיימת בתחום התמיכות. לשם כך היא הקימה צוות בדיקה, במטרה לגבש המלצות לשינוי המדיניות בענפים השונים. עד היום הצוות טרם השלים את עבודתו מאחר שלא הגיע להסכמות כלשהן. צוות נוסף שהוקם שנה לאחר מכן לא הגיע אף הוא להסכמות מקצועיות.

למרות שמשרדי החקלאות והאוצר מציינים את התרומה החיובית במעבר למדיניות של תמיכות ישירות והתאמתם למדיניות החקלאית הקיימת היום ברוב המדינות המפותחות, אין עדיין כל מתווה למדיניות ארוכת טווח לשיפור מצבו הרע של ענף החקלאות והאתגרים הניצבים מולו היום ובעתיד.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות רואה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי בשמירה על החקלאות הישראלית וערכיה, לצד דאגה לצרכן וטיפול ביוקר המחיה. בתוך כך, המשרד עוסק זה מספר שנים בנושא של מעבר לתמיכות ישירות לחקלאים מתוך תפיסת מדיניות. בתחילת דרכה של תוכנית 'התמיכות הישירות', הוסבר לחקלאים כי בהיעדר הסכמתם, משרד החקלאות לא יתמוך ויקדם את המהלך. בדומה למתרחש במדינות ה-OECD, מטרת תוכנית התמיכה הישירה היא לצמצם את חוסר הוודאות הכלכלי בענף החקלאות, כך שביכולתו של החקלאי לתכנן את השקעותיו לתקופה של 15 שנה, ולאפשר לו להשקיע, לפתח, לייעל ולקדם את המשק החקלאי ללא כל חשש לפרנסתו. כמו כן, בין מטרות התוכנית החדשה נמנתה גם הפחתת יוקר המחיה, על-ידי ביטול המכסות והמכסים. כך שהשוק יתנהל כשוק חופשי, אשר יביא להקטנת הוצאות משקי-הבית בישראל ב-2.2 מיליארד שקל בכל שנה.

"אולם, חקלאי ישראל בחרו להישאר במצב הקיים, ועל כן משרד החקלאות עמד בהתחייבותו ולא פעל להחלת תוכנית 'תמיכה ישירה',, שמשמעו אי-הוודאות שתמשיך לשרור בענף כחדשות לבקרים, כך שהחקלאים יחששו מביטול מכסים באופן חד-צדדי ולשינויים במכסות באופן חד-צדדי".