חודש אפריל בשוק ההון: מגמה חיובית בשווקים תנודתיים

התנודתיות בשווקים נמשכת, ולאחר חודש של ירידות ותשואות שליליות גם בתיקי ההשקעות, חודש אפריל הסתיים בנימה חיובית יותר. בצל התשואות החיוביות, נראה כי ממשיך להתפתח האיום שעלול להוביל למהלך הירידות הבא.

תיקי ההשקעות של הציבור רשמו באפריל תשואות חיוביות במרבית מדדי התיקים. תשואות חיוביות אלה נוצרו בעיקר בהובלת אפיקי המניות, הן בישראל והן בעולם. העליות באפיקי המניות האירו את התיקים בעליות, אבל היטו את העין מירידות השערים ועליות התשואה שנגרמו באג"ח השקליות - ירידות שנוצרו כתגובה למהלך דומה שנוצר בשוק האג"ח בארה"ב. התוצאה הייתה עליות שערים בכל מדדי התיקים המכילים מניות.

לעומת זאת, בתיק המבוסס על אג"ח בלבד נרשמה תשואה שלילית בשיעור של 0.07%, וזאת כתוצאה מירידות שערים באג"ח השקליות, ובתוכן באופן בולט בטווחים הארוכים. תופעה זו צריכה לעורר עניין בקרב המשקיעים בישראל, מכיוון שהחולשה במדד האג"ח השקליות אינה קשורה באופן מובהק למתרחש בזירה המאקרו-כלכלית המקומית, אלא בעיקר למתרחש בשוק האג"ח של ארה"ב.

לעומת מדד תיק האג"ח, תיק המניות, המבוסס בחלקו על מניות בארץ ובחלקו הגדול על מניות בחו"ל, עלה בחודש שעבר בשיעור נאה של 1.82%, כשחלק ניכר מתשואה חיובית זו נגרם דווקא מהתחזקותו של הדולר מול השקל, כחלק ממגמה עולמית.

מדד התיק המכיל מניות בשיעור של עד 20% עלה באפריל בשיעור של 0.31%, כמובן בתרומתו של מרכיב המניות במדד. עלייה זו לא הצליחה למחוק את התשואה השלילית בשיעור של 0.31%, שהצטברה במדד תיק זה בשנת 2018.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים, ובהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.אי, מיטב דש, הראל, אלטשולר שחם, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, משקיעים פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלה עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

 מדד אגיו

מה מאיים על שוקי איגרות החוב?

שוקי האג"ח נמצאים תחת לחץ של "לקראת עלייה בריבית" בארה"ב. בשווקים משמעותיים נוספים, כמו בריטניה או אוסטרליה, נרשמות עליות ריבית, אבל אלה אינן יוצרות השפעה או הובלה של המגמות. ככל שהדבר נוגע לשוק ההון בישראל, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כנראה לא תעלה את הריבית בקרוב - בוודאי לא תחת ההנחה כי היא תסיים את כהונתה לקראת סוף השנה.

בעמדה דומה נמצאת גם אירופה, שם נגיד הבנק המרכזי, מריו דראגי, מעודד את השווקים להניח כי עד לסוף השנה הריבית לא תעלה. דומה כי השוק האמריקאי הוא זה שאליו נשואות העיניים בציפייה לעלייה בריבית - כזו שתהיה בעלת משמעות.

אמנם, יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, ממשיך את הקו של קודמתו בתפקיד, ג'נט ילן, ונוהג באיפוק בנוגע להעלאת הריבית, למרות המתח הנוצר כתוצאה מעלייה בקצב האינפלציה ובשכר העבודה. ואולם, השווקים אינם מקבלים את הדברים כמות שהם, והם כבר מניחים עלייה קרובה בריבית. התוצאה היא עלייה בתשואות האג"ח לכל הטווחים, כשעיני המשקיעים נשואות במיוחד לתשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, שחצתה במהלך אפריל את רף ה-3%.

עליית התשואה בארה"ב הקרינה גם על השוק המקומי, שנוסף על השלכת התשואות מהשוק האמריקאי, ראה עלייה גבוהה יחסית, 0.3%, במדד המחירים לצרכן. די היה בכך כדי להוריד את מדד האג"ח השקליות בכללותו בשיעור של 0.74%, בעוד מדד הצמודות הרחב עלה בשיעור של 0.24%.

ככל שהדבר נגע לטווחים הארוכים, מחירי האג"ח השקליות ירדו בחדות רבה יותר, כשהירידה באג"ח הממשלתיות לטווחים העולים על 5 שנים הייתה 1.64%, בעוד האג"ח השקליות לטווח קצר ירדו בשיעור זניח. האג"ח הקונצרניות השקליות ירדו גם הן, בשיעור של 0.45%, לעומת עלייה בשיעור של 0.52% באג"ח הקונצרניות הצמודות למדד.

האם מדד אחד בלבד הצליח לשנות את ההתייחסות הרחבה של המשקיעים לפער בין האג"ח השקליות לצמודות המדד? נראה שלא, מה גם שממוצע התחזיות ממשיך להיות נמוך. הגורם שכן השפיע הוא, כאמור, ההשלכה השלילית של שוק האג"ח האמריקאי, שפגע באג"ח השקליות, החסרות את ההגנה האינפלציונית שמקנה לצמודות המדד יתרון נוסף על פני מקבילותיהן השקליות.

 קרנית פלוג / איור: גיל ג'יבלי

אופטימיות זהירה באפיקי המניות

הירידות באג"ח השקליות הן נורת אזהרה נוספת, שנדלקת באחרונה בשמי שוקי ההון, בעיקר בישראל, לאור הצהרת מדיניות שמרנית של הבנקים המרכזיים בנוגע לעליית הריבית. נראה כי המשקיעים לא בטוחים ביכולתו של הנגיד האמריקאי להמשיך לנהוג באיפוק בנוגע לעליית הריבית - איפוק שהחזיר את אפיקי המניות, בארה"ב ובישראל, לכיוון של עליות מחירים. במילים אחרות, המשקיעים רוצים להאמין כי העלאת הריבית לא תקרין על שוקי המניות, ולכן, לפי שעה, היו אלה בעיקר האג"ח השקליות שהכבידו על תיקי ההשקעות וקיזזו את התרומה החיובית של אפיקי המניות.

מרכיב המניות בישראל במדדי תיק המניות עלה באפריל בשיעור של כ-1.5%, תוך עלייה בשיעור של כ-2% במניות הגדולות, שקוזזה חלקית על ידי ירידה במחירי המניות הקטנות. גם שוקי המניות באירופה עלו בצורה נאה תחת אותה הנחה שעד לסוף כהונתו של הנגיד דראגי בסוף 2018 לא יהיו העלאות ריבית נוספות.

נראה כי שוק המניות אינו מביע עוד עניין רב בכותרות העיתונים, החל במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ועד לרוחות המלחמה מול איראן, אף שנראה כי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יטיל סנקציות נוספות על איראן ואף יבטל את הסכם הגרעין מולה.

בתוך כך, נרשמה באפריל תרומה חיובית למרכיב מניות חו"ל בתיקי המניות של הציבור, כשהתרומה על פי הרכבה במדדים הסתכמה לכ-2.43%, כ-30% מכך הם תרומה ישירה של עליית מחירי המניות וכ-70% תרומה של פיחות השקל ביחס למטבעות הזרים, בעיקר מול הדולר. כך, בסיכומו של החודש עלה מדד תיק המניות בשיעור של 1.82%, אבל בצבירה שנתית התשואה היא 0.21% בלבד.

 ג'רום פאואל / איור: גיל ג'יבלי

נפט, אינפלציה ו"סוף הריבית הנמוכה"

נראה כי התשואה השלילית בתיקי ההשקעות עד לנקודה זו ב-2018 מאכזבת, וכמובן שאינה מספקת את תיאבון המשקיעים לתשואה - שגבר עם הביצועים הטובים של שנת 2017. הסיבה לכך היא התנודתיות הגבוהה שנוצרה בשווקים, שיכולה לחתוך מהתיקים "בשר" רב בחודש בודד. קחו חודשיים כאלה, פברואר ומארס, וקיבלתם ארבעה חודשים של דריכה במקום, במקרה הטוב, או תשואה שלילית, במקרה הפחות טוב.

אין ספק כי לאחר שנים של תהייה "מתי זה יקרה", איום "סוף תקופת הריבית הנמוכה" מגיע אל שוק ההון. השאלה היתה מה יהיה הטריגר ומתי הוא יופעל. קראנו לזה "ברבור שחור" - אותו גורם שיפעיל את המהלך - וייחסנו אותו לעלייה במחיר הנפט, כזו שתגרור האצה בקצב האינפלציה, שבתורה תיצור את הגירוי לעליית הריבית בארה"ב, ובעקבותיה בכלכלות נוספות.

מחיר הנפט אכן נמצא בעלייה וכבר הגיע ל-70 דולר לחבית גולמית. עלייה זו עלולה להימשך ולהוביל לעלייה בריבית בארה"ב, מהר ובחדות גבוהה מהצפוי. עליית הריבית מאיימת על שוק המניות, מאחר ומשקיעים כבר רואים תשואה של 2.8% בשנה באג"ח ל-5 שנים - אלטרנטיבה לא רעה לאלה החוששים מסיכוני שוק המניות.

באשר לשוק האג"ח, כפי שציינתי קודם, לעליית הריבית בארה"ב יש השלכה גם על השוק המקומי, אף שהנגידה פלוג אינה מתכוונת לעקוב אחרי הפד ולהעלות את הריבית, אלא ההפך - בכוונתה לתת לפער הריביות להמשיך ולהתרחב מול הדולר, כדי לגרום לפיחות המיוחל בשערו של השקל ביחס לדולר ולסל המטבעות. ככל שזה יקרה, לפיחות זה עשויה להיות השפעה ממתנת במקרה של ירידות באפיקי המניות והאג"ח.

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק