מועצת מקרקעי ישראל: פיצוי מוגדל לבדואים שיסכימו להסדרה

מועצת מקרקעי ישראל אישרה החלטה חדשה העוסקת בהסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. מדובר בהחלטה שמעדכנת את גובה הפיצוי לאזרחים הבדואים שיסכימו להסכם ההסדרה. במקביל אישרה המועצה עוד שורת החלטות. ההחלטות ייכנסו לתוקפן רק לאחר ששר האוצר יחתום עליהן.

לפי עיקרי ההחלטה הנוגעת לאוכלוסייה הבדואית, עודכנו הפיצויים כך שכל אזרח בדואי מעל גיל 18 המתגורר ביישוב שאינו מוסדר ויצטרף להסכם ההסדרה, יהיה זכאי לפיצוי בגובה 250 אלף שקל, כאשר הפיצוי יוענק ללא קשר לשווי המבנים ברשותו. בנוסף, חיילים משוחררים יזכו למענק נוסף בגובה של מאה אלף שקל. עוד קובעת ההחלטה כי תושב שיסדיר את ביתו במקומו כחוק, יקבל מגרש בחינם, אך לא פיצוי כספי, ובנוסף יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות היתר בניה בסך 25 אלף שקל. במידה ותידרש הריסת הבית ומעבר למגרש מוסדר יקבל אותו אדם פיצוי בגובה של עד 125 אלף שקל.

נציין כי במסגרת הסכם ההסדרה המדינה תעניק לכל תושב מגרש בשטח כ-700 מ"ר, וזאת בתמורה למגרש שיפונה. בנוסף למגרש יקבל כל תושב את הטבת הפיצוי המוגדלת, כאמור, בגובה 250 אלף שקל, בין אם היה ברשותו מבנה מחובר או לא. מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר היום כי לשם השוואה, כיום ניתן לפצות את התושבים רק עבור מבנים מחוברים ששוויים נאמד בכמאה אלף שקל, כך שבממוצע עד כה התושבים קבלו כ-60 אלף שקל עבור מבנה מחובר.

ההחלטה גם כוללת קביעת מועד קובע לזכאות. ההסכם יחול רק על מי שמלאו לו 18 ביום הקובע (יום אישור ההחלטה במועצה) ושיש במקום מגוריו, או ביישוב אליו הוא עתיד לעבור תב"ע מאושרת, ולא יחול על מי שיגיע לגיל 18 לאחר היום הקובע. "הטבות אלו מהוות שיפור ביחס לתנאי ההחלטה הקודמת ויאפשרו, במקביל, לקדם אכיפה אפקטיבית אשר תתמוך בהסדרה על-פי התנאים האמורים", כך ברמ"י.

נציין כי על-פי האומדן התקציבי של החלטה זו, הגדלת הפיצוי עתידה להגדיל גם את ההוצאות של המדינה בנושא. כך, "בשנת 2017 הוצאות הרשות בגין תמורות לבדואים עמדו על כ-27 מיליון שקל. בעקבות השינויים הנ"ל צפי ההוצאות של הרשות יגדל פי 3 לכ-81 מיליון שקל", כך בהחלטה.

מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, אמר לאחר אישור ההחלטה כי "רשות מקרקעי ישראל נחושה לנהל אכיפה אפקטיבית השומרת על האינטרס הציבורי ובה בעת מסייעת לכל אזרח באשר הוא להשיג קורת-גג ראויה. במקביל להחלטה החשובה ולפתרונות ההסדרה, מכוונים גם יעדי האכיפה, כאשר במצב דברים זה של אכיפה תומכת הסדרה, מושג פתרון כולל בהתיישבות הבדואית".

מנהל רשות פיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, אמר: "ההחלטה החדשה תחולל מפנה משמעותי במאמצי ההסדרה של יישובי הפזורה. הגדלת הפיצוי התחום בזמן תקל עלינו להשיג את הסכמת התושבים להסדרה. אנו מעדיפים לנקוט בהסדרה במקום ולהימנע ככל האפשר מפינויים, ככל שהמצב המשפטי ומגבלות התכנון מאפשרים זאת".

עוד אישרה מועצת מקרקעי ישראל הוראת שעה הקובעת הגדלת מכסת בני המקום במכרזי הרשמה והגרלה באזורי עדיפות לאומית ב' וביישובי מיעוטים בכל הארץ. על-פי ההחלטה, מכסת בני מקום תוגדל מ-40% עד ל-50% באזורי עדיפות לאומית ב'. ביישובי המיעוטים המונים בין 20 אלף ל-30 אלף תושבים, הוגדלה מכסת בני המקום מ-30% ל-50%. "בכך מסייעת מועצת מקרקעי ישראל לחיזוק היישובים המעוניינים לשמר את צביונם המקורי לצד הסכמתם לקלוט תושבים חדשים בהיקפים ניכרים", כך נמסר מרמ"י. הוראת השעה תהיה בתוקף עד לסוף 2019.

כפר דייגים ונופש בג'סר א-זרקא

החלטה נוספת שאישרה המועצה נוגעת לכפר דייגים ונופש בג'סר א-זרקא. המועצה אישרה את הקצאת מגרש לרשות הטבע והגנים, וזאת ללא תמורה. ההקצאה נועדה להקים במקום כפר דייגים ונופש. "ג'יסר א זרקא הוא אחד המקומות הבודדים בהם עוד מתקיים כפר דייגים בישראל. החלטה זו קובעת כי כפר הדייגים ההסטורי במקום ישומר ואף ישודרג לצרכי תיירות ומסחר", כך נמסר מרמ"י. עוד נמסר כי התוכנית החדשה, אותה אמצה מועצת מקרקעי ישראל, היא פרי יוזמה משותפת של רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, משרד התיירות, משרד החקלאות והמועצה המקומית ג'יסר א זרקא. אגף התקציבים באוצר הקצה 18.5 מיליון שקל למימון תוכנית השימור.

עוד החלטה שאושרה במועצה מתייחסת להקצאת קרקע למנחתי מטוסים. מטרת ההחלטה היא לעודד פעילויות כלכליות ותיירותיות באזורי עדיפות לאומית א' וקו עימות, והמועצה אישרה הפחתת תשלום להקצאת מקרקעין לרשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית וקו עימות שייעודם מנחת מטוסים. הרשויות בתחומן יוקצו מנחתי מטוסים ישלמו מראש למדינה כ-11% בלבד מערך הקרקע , זאת בשונה מהמצב היום, לפיו הקצאת המקרקעין בתשלום מהוון מראש של 91% מערך הקרקע לפני הנחת אזור.

החלטה נוספת של המועצה נוגעת לתנאי הקצאת קרקע למקומות הסגר ליבוא בעלי חיים מחו"ל. המועצה הסדירה את הקמתם של מקומות הסגר, בהם מתקיים פיקוח וטרינרי, עבור יבוא בקר וצאן, ביישובים החקלאיים. "יבוא בקר וצאן מחייב קיומם של מקומות הסגר בהם מתקיים פיקוח וטרינרי שלטוני על-ידי רופאים וטרינריים ממשלתיים", כך בהחלטת המועצה, "כיום המדינה אינה מקימה תחנות הסגר ממשלתיות למטרה זו אלא מאשרת מקומות הסגר פרטיים. מאחר ומדובר בפעילות עסקית שהינה חלק מהליך היבוא מחד אך מקומה תכנונית הוא במרחב הכפרי, ועל רקע נחיצותה לבריאות הציבור מאידך, קובעת ההחלטה אפשרות לעריכת עסקה זמנית למטרה זו אך בתנאים מקלים, שעיקרם כי עסקה מעין זו לא תספר באופן מלא במסגרת מכסת התעסוקה הלא חקלאית המותרת ליישוב".