בהליך מהיר: חברות ממשלתיות ישקיעו מיליארד ש' במיזמים

חברות ממשלתיות יוכלו להשקיע עד מיליארד שקל בסטארט-אפים, במסלול מזורז שאינו מחייב החלטת ממשלה ואישור השרים הממונים על החברה. על-פי "המסלול הירוק" שאושר אתמול בקבינט החברתי-כלכלי, יוכל מנהל רשות החברות הממשלתיות לאשר השקעה מוגבלת בחברת סטארט-אפ תמורת מניות. ההחלטה תקבל תוקף של החלטת ממשלה בתוך שבועיים.

מדובר ביוזמה שנולדה ברשות החברות לפני כשנה, בתקופתו של המנהל הקודם אורי יוגב, וקודמה על-ידי המנהל הנוכחי יעקב קווינט.

סמכות מנהל רשות החברות לאשר השקעות בחברות סטארט-אפ הוגבלה להשקעה של עד 65 מיליון שקל בחברה, או עד 3% מההון העצמי של החברה הממשלתית המשקיעה, לפי הנמוך מביניהם. בצד השני הוגבל היקף המניות שתוכל החברה הממשלתית לרכוש במסגרת המסלול הירוק ל-20% ממניות הסטארט-אפ. כל חברה ממשלתית תוכל לבצע מספר השקעות כאלה, בסכום מצטבר שלא יעלה על 20 מיליון שקל לשנה בשלוש השנים הראשונות ו-40 מיליון שקל לשנה החל מהשנה הרביעית.

נוסח ההחלטה המקורי הגביל את ההיקף המצטבר שחברה ממשלתית תוכל להשקיע בסטארט-אפים ל-200 מיליון שקל, אך בישיבת הקבינט אתמול הוחלט להגדיל את הסכום הזה לעד מיליארד שקל (לחברה הממשלתית המשקיעה).

מגבלה נוספת קובעת כי אישור מנהל רשות החברות יהיה מותנה וניתן יהיה לערער עליו בתוך 30 יום. ההחלטה קובעת בהקשר זה שני מסלולים: "המסלול האדום" מאפשר לשרים האחראיים על החברה ולרשות החברות עצמה להביא להחזרת הבקשה למסלול הרגיל של אישור ממשלה; "המסלול הכתום" מאפשר לאגף התקציבים (במידה ומדובר בחברה שתקציבה ממומן מתקציב המדינה כמו נת"ע או נתיבי ישראל) וכן לרשות החשמל, רשות המים ורשות הגז (בעסקאות שיכולה להיות להן השפעה על תעריף ממשלתי) להתנגד לאישור - ובמקרה כזה יידרש אישור שרים אחראיים בלבד ללא צורך באישור הממשלה.

על-מנת למנוע ניצול לרעה של "המסלול הירוק" על-ידי הנהלות החברות הממשלתיות, נקבע כי כדי להיכנס למסלול זה ההשקעה צריכה להיות בסטארט-אפ שפעילותו שייכת לליבת הפעילות העסקית של החברה הממשלתית המשקיעה. עוד נקבע כי ההשקעה תוכל להתבצע רק בשלב הבטא סייט, כלומר רק לאחר שחברת הסטארט-אפ הקימה אב טיפוס - כך שלא ניתן יהיה להשקיע בסטארט-אפים שנמצאים עדיין בשלב האלפא או החממה.

בנוסף נקבע במסגרת החלטת הקבינט אתמול כי תוקם ועדת היגוי בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, ובהשתתפות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנהל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית והממונה על התקציבים. תפקיד הוועדה יהיה להסיר חסמים רגולטוריים ולקדם חדשנות בחברות הממשלתיות.

 התנאים ל"מסלול הירוק" להשקעות

ביורוקרטיה לא נגמרת

באוקטובר האחרון הנחתה רשות החברות הממשלתיות להקים מערכים שיגבשו מדיניות לעידוד פעילויות הקשורות לחדשנות. באוצר אמרו כי ידוע להם על פניות והתעניינות של יזמי סטארט-אפ העוסקים בשירותי דיוור (רלבנטי לדואר ישראל) הגנה על תשתיות ממתקפות (רלבנטי לחברות כמו חברת חשמל, נתג"ז), החיסכון האנרגטי, שימושים שונים הקשורים בכבישים או אפילו ברשמת השירות לדיירי בתים (עמידר). באוצר מציינים כי העובדה שהחברות הממשלתיות הן בעלות מונופול על תשתיות הולכה מאלצת חברות סטארט-אפ שלא יוצרות שיתופי פעולה עם חברות מקומיות - לפנות לחו"ל.

במצב החוקי כיום נדרשת חברה ממשלתית לעבור דרך חתחתים כדי לקבל אישור לרכישת מניות או להקמת חברה משותפת עם משקיעים אחרים. רכישת מניות בחברה בבעלות פרטית היא עסקה המחייבת את אישור הממשלה, ונדרש כי שני השרים שאחראיים על החברה (שר האוצר והשר האחראי על החברה, כמו שר התחבורה או התשתיות) יגישו את הבקשה לאישור הממשלה. בראיון ל"גלובס" סיפר מנכ"ל מקורות דאז שמעון בן-חמו כיצד החברה הממשלתית הפסידה הזדמנות עסקית להיות שותפה במתקני טיהור שפכים ברומניה בגלל הדרישות הרגולטוריות "רצינו להקים חברה עם שותף מקומי. הלכנו לרשות החברות, אמרו 'אחלה רעיון, תכינו הצעת ההחלטה ונקדם אותה'. ב-2012 הצגנו את זה לשר התשתיות סילבן שלום ולשר האוצר יאיר לפיד. שניהם תמכו אבל עד שזה הגיע לאישור הממשלה היו בחירות. אמרו לנו כבר בהתחלה אל תחכו לאישור הממשלה. שהשותף יקים את החברה ותשמרו לכם אופציה לקנות 70% ב-5,000 שקל. ברגע שהממשלה תאשר - תממשו את האופציה. ב-2012 השותף רשם את החברה. עד היום, 2017, לא קיבלנו אישור מהממשלה".

מי שהצליחו להתגבר על המגבלות הרגולטוריות הן החברות הבטחוניות רפא"ל והתעשייה האווירית, שקיבלו בשנים האחרונות מסלול ירוק מיוחד לעסקאות של Joint Venture. "המסלול הירוק" של החברות הבטחוניות אינו מוגבל בגובה ההשקעה הכספית, ושיעור ההחזקה במניות הוגבל ל-50%.