שוק הנפט העולמי רשם בימים האחרונים עליות מחירים שלא נראו מאז נובמבר 2014. השבוע הגיע מחיר חבית נפט מסוג ברנט ל-75 דולר ומחירה של חבית נפט אמריקאי הגיע ל-70 דולר, לאחר פרסום נתונים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית שהראו כי מלאי הנפט בעולם נמוך ממה שנצפה. נתונים אלה פורסמו כמעט בו זמנית עם הידיעות על משבר אפשרי באספקת נפט מוונצואלה, ובעיקר על רקע החששות של עימות בין ארה"ב לבין איראן, ויציאת ארה"ב מהסכם הגרעין.
אין ספק שעל רקע עליית המחירים, החדה ביותר מאז התמוטטות מחירי הנפט בשנת 2014, יצרניות הנפט מגלות שביעות רצון. על פי פרסומים שונים, סעודיה שואפת למחיר מטרה של 80 דולר לחבית על מנת שיקפיץ את הכנסותיה ויממן מיזמים ממשלתיים רבים. גם איראן, שסובלת מבעיות כלכליות גדולות, נזקקת לעלייה במחירי הנפט, אך במקביל היא צריכה שקט כדי לאפשר לתפוקת הנפט לזרום.
בשנת 1979 פרץ משבר האנרגיה של סוף שנות השבעים, כאשר מלחמה בין עיראק לאיראן שיבשה את אספקת הנפט העולמית והביאה להכפלת המחיר בתוך שנה אחת, שבסופה הגיע מחיר חבית נפט ל-40 דולר. הדבר גרם למשבר כלכלי במדינות המתועשות, וללידתה של תופעה חדשה, הסטגפלציה, שילוב של עלייה חדה מאוד באבטלה ועלייה מקבילה באינפלציה.
השבוע, כאשר אנחנו עדים למחיר הנפט הגבוה ביותר מאז סוף 2014, אפשר לשאול האם גם הפעם אנחנו צפויים לשיבוש החיים הכלכליים על ידי זעזועים גיאופוליטיים, בעיקר במזרח התיכון? עד כמה צריך לחשוש מפני מחיקת ההתאוששות הכלכלית של 2017, בעיקר באירופה וביפן, והאם צריך להיערך לתקופה של אינפלציה גבוהה ומשקים מדשדשים?
אין ספק שבמקרה של מלחמה ועימות צבאי בין ישראל לאיראן, שיגלוש גם לסעודיה, העולם יתמודד עם מצב כלכלי קשה, וספק רב אם ניתן יהיה לשמור על שיעור צמיחה חיוביים. עליות מחירים יתרחשו בשוק האנרגיה, במיוחד בבנזין וביתר הדלקים, אך קשה להניח כי התופעות האינפלציוניות של לפני ארבעה עשורים יחזרו, בגלל ירידת המשקל של האנרגיה הקונבנציונלית במשקים המתועשים וקיומה של חלופה חלקית בדמות אנרגיה מתחדשת, ממקורות סולריים ורוח.
הביקושים יורדים
במקרה הגרוע ביותר, פרץ של אלימות במזרח התיכון ישפיע על הכלכלה העולמית, ויגרום לזעזועים קשים בשווקים הפיננסיים, תורך ירידת בשוקי המניות, גרימת הפסדים לבנקים, גם כאלה אשר יקרסו נוכח גודל הסכומים, ומשבר נזילות אפשרי. אם המשבר יהיה חזק דיו, הוא ישפיע על המשקים הגדולים ביותר, במיוחד על סין שנאלצת לספק חלק משמעותי של צורכי האנרגיה שלה ממקורות חוץ, ומשקלה במשק העולמי גדול לאין שיעור ממה שהיה לפני עשור.
מנקודת ראות משקי הבית, והעסקים הקטנים ואפילו הבינוניים, השאלה המהותית היא עד כמה עליית המחירים תשנה את העלויות שלהן שמושפעות מכל תנודה בשווקים הבינלאומיים. בסופו של דבר מדובר בעמידות של מחירי הנפט החדשים בפני כוחות מבניים שפועלים לריסונם בטווח הבינוני והארוך.
ואכן , תמונת סקטור האנרגיה בעולם, ובפרט באירופה, שונה מאוד מזו של 1979. השימוש באנרגיה גרעינית ובפרט באנרגיה מתחדשת משמש כבלם יעיל מאוד נגד ההשלכות של משברים בשוק הנפט. בימים האחרונים, כאשר מחיר הנפט החל לטפס, החל לעלות גם מחיר החשמל במסחר להספקת חשמל מיידי בין חברות חשמל, אולם הוא שב וירד בהמשך, בעיקר על רקע עלייה צפויה בתפוקת החשמל של טורבינות רוח בגרמניה.
השאלה היא עד כמה הציפיות של סעודיה, ורמות המחירים שנרשמו השבוע, מבטאות גורמים מבניים, כמו פרץ של אלימות במזרח התיכון והמשך ירידת המלאים של נפט בעולם, ועד כמה מדובר בלא יותר מתופעה חולפת.
בקרב אנליסטים קיימת הסכמה כי עליית המחירים לרמה של 70-75 דולר לחבית מניחה שהנשיא טראמפ יוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין באיראן, ויטיל עליה סנקציות חדשות. אם טראמפ לא ילך כל הדרך עד להטלת סנקציות חדשות, הדבר ישתקף בירידת מחירים.
יתר על כן, התרחיש הגרוע ביותר איננו חייב להתממש, וגם את זה צריך להביא בחשבון כאשר מדברים על עלייה חדה במחירי הנפט. אירופה תחליט, ככל הנראה, להמשיך ולקיים את ההבנות של הסכם הגרעין עם איראן (ראו ידיעה נפרדת), וייתכן שהדיפלומטיה האירופית תצליח לבלום יוזמות לפעולות לוחמה בין איראן לבין הברית שבין ארה"ב לישראל. אם האירופים יצליחו להכיל את הזעזועים של פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, אז אספקת הנפט האיראני תימשך ללא הפרעה. לכך יש להוסיף את העובדה שלאיראן יש תמריץ כלכלי לשמור על היציבות ולהמשיך באספקה מוגברת של נפט, כדי לממן את הבראת המשק שלה, שנפגע מאוד משנים של סנקציות.
שנית, יש לזכור את העובדה שחלופת האנרגיה המתחדשת תמשיך להשפיע על מקבלי ההחלטות. כמעט 20% מצורכי האנרגיה באיחוד האירופי מכוסים על ידי אנרגיה מתחדשת, וחלק זה ימשיך ויעלה בשנים הבאות, עד שיש מי שצופה שכבר בשנים הקרובות הביקוש לנפט יתחיל לרדת.
על פי החישובים שערכה סוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA), שינויים טכנולוגיים מהירים ומדיניות מכוונת של רשויות הרכש במדינות שונות דוחפים את מחירי האנרגיה המתחדשת למטה בטווח רחב מאוד של מוצרים. כבר היום אנרגיית הרוח מציעה באירופה את המקור הזול ביותר ליצירת חשמל, זאת בגלל מדיניות של ממשלות היבשת שעודדו שינויים טכנולוגיים שדחפו את עלויות הייצור של חשמל ממקורות "ירוקים" למטה.
התחרות על הנפט
צריך לזכור גם כי הדחיפה לכיוון של אנרגיה מתחדשת אינה מצויה רק באירופה, וגם בארה"ב היא מתחילה להיות רלבנטית. דווקא במדינות שנשלטות היום על ידי נציגים של המפלגה הרפובליקאית החלה להתפתח חלופה של אנרגיית רוח ואנרגיה סולרית, והן הפכו להיות מעסיקות. על פי העיתונות האמריקאית, חברות אנרגיה מתחדשת אף החלו לתרום לנציגים של המפלגה הרפובליקאית.
מהצד השני של המתרס, במדינות שנשלטות על ידי דמוקרטים, הדחיפה לכיוון האנרגיה הירוקה בולטת הרבה יותר. בקליפורניה פורסמו בתחילת השנה הוראות מפורשות של הרגולטור לספקית החשמל הגדולה במדינה, חברת PG E, לספק תוספת חשמל בשעות שיא רק מאנרגיה סולארית כדי למלא סוללות שישמשו לספק את הביקוש. ההחלטה הזאת יכולה הייתה להתקבל הודות לתוכניות להרחבת ייצור אנרגיה סולארית, למשל, על גגות של בתים ובניינים שיאפשרו את יישומה. במציאות של עליית מחירי הנפט, מדינות אחרות בארה"ב עשויות ללכת בעקבות קליפורניה.
המשמעות הישירה של מציאות זו היא שגם המדינות מפיקות הנפט וגם חברות הנפט הגדולות צריכות להביא בחשבון את ההשפעה של עליית המחירים על הביקוש לאנרגיה, שבמגזרים שונים יכולה למצוא מענה ממקורות מתחדשים. אם נכונות ההערכות שהופיעו בעיתונות הסוקרת את שוק האנרגיה, הגורם המבני שישפיע על השוק יהיה דווקא של עודף נפט, זאת לאור העובדה שארה"ב הגדילה מאוד את התפוקה ובצל ההתפתחות המהירה של תחליפים מתחדשים.
מדובר לא רק בתחום החשמל אלא גם בתחום הדלק. מספר המכוניות החשמליות בעולם הגיע, על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית צפוי להגיע בשנת 2025 ל-40 מיליון עד 70 מיליון, כך שגם זה יהיה גורם שיגביל את כוח המיקוח של חברות הנפט ושל המדינות המפיקות. יתר על כן, חברות הנפט מודעות לכך שהמחירים בעתיד עלולים להיות נמוכים יותר ושההיצע יגדל. לכן, לכן האינטרס שלהן הוא להפיק את הנפט עכשיו, וגם זה לוחץ את המחירים כלפי מטה
האנרגיה המתחדשת בעלייה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
