פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין: ישראל הבת הבכורה המועדפת

ההחלטה על פרישת ארה״ב מהסכם הגרעין ה-JCPOA שבוע אחר אירוע חשיפת החומרים המודיעיניים על ידי ראש הממשלה נתניהו מראה שרמת התיאום ושילוב הזרועות בין ירושלים לוושינגטון הוא קרוב מאי פעם, היסטורי. אין חולק כיום, בעולם המערבי, על מעמדה של ישראל כבת הבכורה והמועדפת על וושינגטון ועל שני המנהיגים -טראמפ ונתניהו- כמעט תאומים: חושבים, נושמים ואומרים אותו הדבר, לפחות בכל הנוגע לאיראן.

ארה״ב של אחרי הסכם הגרעין ניצבת מנגד אירופה ומחובקת עם ישראל, ולכך יש להוסיף: גם עם ערב הסעודית.

טראמפ הסתמך על נתניהו, בהודעת עזיבת ההסכם ונתניהו הסתמך על טראמפ בחודשים האחרונים, הן בבחינת מסירת מידע מודיעיני ובעיקר בביטחון הרב שלו, שתהיה נטישה אמריקאית חד-צדדית מן ההסכם.

לצד התיאום המדוקדק בין בלפור לבית הלבן, האם ישראל צריכה להיות מוטרדת מן המיצוב של גרמניה, צרפת ובריטניה נגד ארה״ב? הסכמים בינלאומיים אחרים, וביניהם הסכמים שגם ישראל מרוויחה מהם- הנם נכס למדינה קטנה כמו ישראל וארה״ב פותחת הערב את פער האוקיינוס בינם לבין המדינות האירופאיות החזקות.

לאור זאת, גם תזמון נסיעת נתניהו לביקור מהיר וחשוב אצל הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין (מחר) הוא אירוע בעל חשיבות לאומית. נתניהו ממשיך לשמור על ערוץ אישי ישיר עם פוטין, מפגשים שלא נשאו תוצאות חיוביות מבחינת ישראל בשנתיים האחרונות, בהן אפשרה רוסיה לאיראנים להתבסס בתוך סוריה ולאיים על ישראל מתוך הגבול הקרוב.

טראמפ - עומד בהבטחות

הודעת הנשיא טראמפ הלילה היא גם עמידתו באחת מהבטחות הקמפיין והנשיאות המשמעותיות ביותר שלו. ככל הנוגע לישראל, טראמפ הבטיח שני דברים, להעביר את שגרירות ארה״ב לירושלים ולזרוק את הסכם הגרעין עם איראן לפח והוא מילא אחר הבטחותיו באופן מוחלט.

השאלה היא האם יציאת ארה״ב מן ההסכם - בעוד גרמניה, צרפת, בריטניה, רוסיה וסין- דבקות בנייר, משחררת את איראן מן ההתחייבויות שלה. האם איראן חוזרת באופן מידי לפעילויות שנאסרו עליה בהסכם. ולכך יש להזכיר שגם מחוץ להסכם, איראן עדיין מדינה החתומה על אמנת ה-NPT ( ה-Nuclear Non-Proliferation Treaty , האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) וממשיכה להיות כפופה למשטר פיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית. יחד עם זאת, אם היא ממשיכה להיות צד להסכם כלפי שאר המדינות, הרי שההסכם כולל משטר פיקוח גרעיני מחמיר וקפדני הרבה יותר.

השאלות הללו לכאורה לא מעניינות את מי שהניח ממילא שאיראן רמאית ושקרנית ובשלוש השנים שחלפו מאז 2015 הפעילה באופן סודי פעולות האסורות על פי ההסכם (עניין שאין לו כרגע שמץ הוכחה). אם כך, אירוע חשיפת הארכיון האטומי, פעולת המודיעין הנועזת בה נלקחו מתוך איראן חצי טון של מסמכים מתוך מתקן סודי הוכיחו לאיראן ולשאר העולם שמהלכיה של איראן בעבר, שקופים לישראל. ככל הנראה גם מהלכיה בהווה

ואיך הפרישה תשפיע על השווקים?

שאלה משמעותית נוספת קשורה בחברות גלובליות, אשר ראשיהן עוקבים הלילה במתח אחר צבר ההודעות שיצאו מוושינגטון, טהרן ושאר בירות אירופה. ב-2015, מספר רב של חברות גלובליות, במיוחד בצרפת ובגרמניה, מיהרו לחזור ולעשות עסקים עם איראן. האם טראמפ יכריז שחברות אנרגיה, תשתיות, והשקעות העושות עסקים באיראן, יהיו חסומות (חלקית או מלא) מלעשות עסקים בתוך ארה״ב? אם כן, אנחנו עשויים לצפות בגל של הודעות מראשי אותן חברות שהן מבטלות הסכמי הפצה, שיווק, מכירות שכבר נחתמו.

כך למשל, ענקית הדלק טוטאל הצרפתית תיאלץ לבחון מחדש את הסכם פיתוח שדות הגז הטבעיים שיש לה באיזור איראן. הוול סטריט ג׳ורנל פרסם השבוע שמנכ"ל טוטאל, ביקש באופן לא פורמלי מגורמי ממשל צרפתיים להתערב עבורם בממשל האמריקאי ולבקש שפרויקט פיתוח שדה הגז הטבעי שלהם יקבל פטור מן הסנקציות.

ויש עוד חברות רבות: חברת האנרגיה של (royal dutch shell), בבעלות בריטית-הולנדית מוכרת טכנולוגיה בתחום הפטרוכימיה לשותפים עסקיים בתוך איראן, בהיקפים של מיליוני דולרים בשנה. רנו הצרפתית מייצרת רכבים באיראן וחברת התעופה איירבאס חתמה על עסקה למכירת מטוסים מסחריים לאיראן.

ההחלטה של טראמפ מייצרת הלילה תגובות שרשרת משמעותיות במגזרים העסקיים הללו.