הבעיה של טראמפ: לא בטוח שאירופה תרקוד לפי החליל שלו

בבסיס החלטתו של דונלד טראמפ להתנער מההסכם הגרעיני עם איראן טמונה הנחה, שהמדינות והגופים האחרים שחתומים על ההסכם - חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון, וכן גרמניה, האיחוד האירופי ואו"ם - יוסיפו לרקד לפי החליל האמריקאי גם כאשר הנגן פרש מהתזמורת. זו הנחה אבסורדית.

ארה"ב זקוקה לשיתוף-הפעולה של כל החתומים על ההסכם הגרעיני כדי לחזור ולאכוף את הסנקציות שההסכם השעה, בעקבות מו"מ מייגע שנמשך שנים וגבה ויתורים מכל הצדדים. ללא גיבוי חזק של השותפים, מיזם ההתנתקות של טראמפ נדון לכישלון. אבל בין ארה"ב לחתומים האחרים חוצצת תהום עמוקה. ממשל טראמפ מתעב את ההסכם; האחרים - לא. ההכרזות המתלהמות של נשיא ארה"ב, בנאום ההתנערות חוצב הלהבות אמש, לא יקרמו עור וגידים של צעדי עונשין נגד משטר האייתאללות בלי תמיכה פעילה של מדינות אירופה והסכמה של רוסיה וסין.

אם לטראמפ היו אשליות שלפחות השותפות האירופיות של ארה"ב יתייצבו לצידה בעת מבחן, באה ההצהרה המשותפת של בריטניה, צרפת וגרמניה אחרי נאומו ועימתה אותו עם המציאות הבלתי נוחה: "ממשלותינו מוסיפות להיות מחויבות לקיום ההסכם, ויעבדו יחד עם כל השותפים הנותרים כדי לוודא שההסכם יוסיף להתקיים וכדי לשמר את היתרונות הכלכליים שגלומים בו לעם האיראני... אנו קוראים לארה"ב לא לנקוט צעדים שימנעו את יישומו ע"י החתומים האחרים..."

בואו נעבור ברשותכם לתדרוך לעיתונאים שערכו שני פקידים בסטייט דיפרטמנט בעקבות נאום טראמפ.

שאלה: האם יש בידכם ערובות מהאירופים שהם יתמכו בהטלת סנקציות (על חברות אירופיות), או שהם ינהגו כפי שנהגו בסוגיית הסנקציות על קובה, כלומר הם יאבקו נגד הסנקציות?

פקיד בכיר א': "נעשה מה שאנו עושים כבר מדצמבר אשתקד... נוסיף לעבוד (עם האירופים) באופן הדוק... נרחיב את המעורבות שלנו.. נבנה קואליציה גלובלית שתפעיל לחץ על איראן לחדול מהתנהלותה..."

פקיד בכיר ב': "... אני חושב שלאור חדירת משמרות ההפיכה לכלכלה האיראנית ולאור הפעילויות הזדוניות האחרות של איראן, חברות עסקיות לא צריכות לעשות עסקים באיראן".

שאלה: אז האם כל החברות שנכנסו לאיראן מסתלקות עתה ממנה?

פקיד בכיר ב': "אנו בהחלט נעודד אותן לעשות זאת".

פקיד בכיר א': "בדיוק".

שאלה: ומה אם הן לא יצאו?

שאלה נוספת: אם החברות לא יצאו, האם אתם מוכנים להטיל סנקציות על חברות צרפתיות וגרמניות?

פקיד בכיר ב': "על הנושאים האלה נצטרך לדבר עם האירופים".

פקיד בכיר א': "בדיוק".

מה אנו לומדים מחילופי הדברים האלה? בראש ובראשונה, שהבית הלבן שוב לא הכין את שיעורי הבית; שלא נעשתה עבודת מטה לגיבוש חזית אחידה עם האירופים בסוגיית חידוש העיצומים. הרי כל מיזם ההתנתקות מבוסס על יכולתה של וושינגטון לאכוף מחדש את משטר הסנקציות הבינלאומי על איראן. כמובן, ארה"ב היא מעצמה כלכלית אדירה והעיצומים שהיא לבדה מוסגלת להנחית על טהראן יפגעו קשות בכלכלתה. אבל הסנקציות האמריקאיות לבדן לא יכופפו אותה אם האירופים, שלא לדבר על רוסיה וסין, יוסיפו לעשות עסקים כרגיל עם טהראן - לקנות ממנה נפט, למשל, או למכור לה מטוסים או תרופות, או נעליים.

ובמילים אחרות: ממשל טראמפ לא גיבש אסטרטגיה חדשה. הוא אכן שבר את הכלים - זה תחום התמחותו של הנשיא - אבל הוא לא הציג כלים חדשים, הוא לא שרטט תוכנית כיצד לגבש "פתרון ריאלי, מקיף ובר-קיימא לאיום הגרעיני האיראני" אלא פרש מכשיר קהה אחד: "סנקציות ברמה הגבוהה ביותר". לפי שעה לפחות, את הפטיש הזה מניף טראמפ לבדו.

וכך, השגריר החדש של ארה"ב בברלין, ריצ'ארד גרנל, העלה אמש לחשבון הטוויטר שלו את הציוץ הבא: "הסנקציות האמריקאיות יפגעו במגזרים קריטיים של כלכלת איראן. חברות גרמניות שעושות עסקים באיראן צריכות לשים להם קץ מיד". בוושינגטון, התמוגג פקיד בכיר לשמע הדברים: "אנו מודים לשגריר שלנו בגרמניה שהשמיע קריאה כזו לחברות גרמניות".

באמת? האם טראמפ מאמין שברלין תניח לממשלו להטיל סנקציות על חברות גרמניות? שדרישת השגריר שלו שחברות גרמניות באיראן יתקפלו "מיד" תתקבל בקידה עמוקה? זה כל מה שמשרד האוצר והמועצה לביטחון לאומי בבית הלבן מסוגלים להפיק?

בואו נבחן את הפעילות העסקית שתכננו בואינג ואיירבוס באיראן. איראן-אייר תכננה לקנות 80 מטוסי נוסעים מבואינג, ו-100 מאיירבוס. מחיקת העסקה תעלה לבואינג כ-20 מיליארד דולר ו-100 אלף מקומות עבודה (על פי חישוב של בואינג). איירבוס חתמה על חוזה בשווי 19 מילארד דולר. בואינג, אחת מהספקיות הגדולות ביותר של משרד ההגנה האמריקאי, קיבלה כמובן את הדין ותבטל את העסקה עם איראן-אייר.

איך תגיב איירבוס, שאף לה חוזים רבים עם הפנטגון? האם ממשל טראמפ יהיה מוכן להטיל סנקציות על התאגיד האירופי הענקי, שבו בעלות המאה - ובעלות הדעה - הן צרפת וגרמניה? האם ממשלתה של אנגלה מרקל תסכים להתיישר לפי הקו של נשיא אמריקאי בלתי פופולרי במידה קיצונית באירופה ולהפסיד רבבות מקומות עבודה?

על פי כמה הערכות, נכונותם של האירופים לשתף פעולה עם טראמפ בסוגיית הסנקציות תיגזר מאיתנותו של הנשיא בזירה הפוליטית האמריקאית. המדד המובהק ביותר יהיה בחירות הביניים בנובמבר לשני בתי-הקונגרס, שבהם שולטים עתה הרפובליקאים. תבוסה של הרפובליקאים בבחירות לבית-הנבחרים, שמסתמנת כבעלת סבירות גבוהה, ואולי אף בסנט, שמסתמנת כפחות סבירה, אך לא בלתי אפשרית, תהפוך את טראמפ לברווז מקרטע בבית ותקטין את כושר המיקוח שלו בחוץ.