כמה מהר איראן יכולה לבנות עכשיו פצצה גרעינית?

איראן יכולה להאיץ במהירות את פעילויותיה הגרעיניות כעת שהנשיא דונלד טראמפ יצא מההסכם הבינלאומי שנחתם ב-2015 ושמטרתו הייתה לצמצם את הפעילויות האלה. אך מומחים ופקידים לשעבר חלוקים בדעותיהם לגבי פרק הזמן הדרוש לאיראן כדי לבנות פצצה גרעינית.

חלק מהם מציינים את התקדמותה האיטית של איראן בעבר, וכן את ממצאיהם של ניתוחים עצמאיים, ומעריכים שאיראן תזדקק לכמה שנים כדי לייצר נשק גרעיני. אחרים טוענים שטהרן מסוגלת לפתח נשק כזה בתוך פחות משנה.

פקידים איראנים אומרים כי ביכולתם להאיץ את הפעילויות הגרעיניות ולהתחיל להעשיר אורניום בתוך ימים ספורים בלבד.

בנוסף לסוגיה הטכנית, קיימת גם הסוגיה הפוליטית. פקידים אמריקאים הביעו ספקנות לגבי יכולתה של איראן לחדש במהירות את פיתוח הפצצה.

"איראן לא דהרה לקראת נשק גרעיני לפני ההסכם", אמר שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו, למחוקקים בחודש שעבר. "אין שום אינדיקציה שאני מכיר כי אם יחדל ההסכם להתקיים, הם יחדשו לאלתר את המרוץ ליצירת נשק גרעיני כעת".

משקיפים רבים מעריכים שלאיראן יש תמריצים שלא להרחיב את פעילויותיה הגרעיניות או לגרש מפקחים בינלאומיים אם ארה"ב תצא מההסכם.

פקידים איראנים מקווים לקיים קשרי סחר עם אירופה - שתומכת בעסקה - וחידוש מיידי של הפעילות הגרעינית ישים קץ לכך. אם איראן תנסה להשיק מחדש בחשאי את תוכניתה הגרעינית, זה יאיץ משמעותית את התקדמותה וייצור סיכונים גדולים.

איראן עסקה בשלושה היבטים של תוכנית גרעינית - העשרת אורניום, השגת פלוטוניום ומאמצים לרכישת הידע הדרוש לבניית נשק גרעיני - לפני ההסכם של 2015, שהסיר את העיצומים הבינלאומיים נגדה בתמורה למגבלות מחמירות אך זמניות על התוכנית. טהרן אומרת כי תוכניתה הגרעינית נועדה מאז ומתמיד לצרכים אזרחיים.

איראן צברה מלאי גדול של אורניום בדרגה נמוכה, והפיקה דלק גרעיני שהועשר לדרגת העשרה של 20%. דרגה כזאת נמצאת במרחק של כמה שלבים מהפקת אורניום בדרגת העשרה של נשק גרעיני בסך 90%. עם זאת, אומרים פקידים אמריקאים כי ב-2015 איראן הייתה במרחק של חודשיים-שלושה בלבד מצבירת כמות מספקת של דלק לייצור פצצה.

איראן גם בנתה כור פלוטוניום בעיר הצפון-מערבית אראק. כשתושלם בנייתו של כור זה הוא יוכל לייצר חומר לבניית שתיים-שלוש פצצות גרעיניות בשנה, לדברי פקידים אמריקאים.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה ב-2015 למסקנה כי טהרן - למרות הכחשותיה - יישמה תוכנית מרוכזת לייצור נשק גרעיני עד 2003, והמשיכה בחלק ממאמצים אלה עד 2009.

במרכז ההסכם מ-2015 עמדו מגבלות שנועדו להבטיח שאיראן תזדקק ל-12 חודשים לפחות כדי לצבור מספיק דלק גרעיני לייצור פצצה.

מרבית המומחים מאמינים כי ההסכם הצליח לעשות זאת בעיקר באמצעות הסרת כ-98% ממלאי האורניום המועשר, השבתת שני שלישים מהצנטריפוגות להעשרת אורניום, הגבלת המחקר והפיתוח, והסרת ליבת הכור באראק.

"ייקח הרבה שנים עד שלאיראן יהיה מצבור נשק גרעיני תפקודי", אמר דאריל קימבל, מנהל איגוד הפיקוח על הנשק, ארגון וושינגטוני שתומך בהסכם.

אחד ממבקרי ההסכם, אולי היינונן, לשעבר פקיד בכיר בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וכיום חבר במכון המחקר הקרן להגנה על המדינות הדמוקרטיות, אמר שייתכן שאיראן צברה חלקים לבניית צנטריפוגות מתקדמות יותר מהצנטריפוגות שעליהן היא הצהירה. זה עלול להאיץ את ייצור האורניום בדרגת נשק, ולקצר את פרק הזמן הנחוץ לבניית פצצה. עם זאת, אין שום ראיות שאיראן שיקרה לסוכנות לגבי הימצאותה של חומרה נוספת זו ברשותה.

מומחים ופקידים לשעבר אומרים שאיראן תזדקק ל-18 חודשים לפחות כדי לשקם את הכור באראק, שליבתו מולאה בבטון במסגרת ההסכם.

ההערכה היא שאיראן פיתחה באראק חומרי נפץ מרסקים (חנ"מ) - חומרים שמתפוצצים במהירות רבה מאוד. היינונן אמר כי ייתכן שחומרים אלה היו "צעד חשוב בפיתוח ובניית מודל גס לצורך ניסויים בנשק גרעיני".

ג'פרי לואיס, מומחה למניעת הפצת נשק במכון מידלברי ללימודים בינלאומיים, אמר שאיראן הייתה "בשלב מתקדם למדי" בייצור הנשק שלה, וכי הייתה לה גישה למידע מתוחכם מחו"ל. בלימת פעילותה זו של איראן הייתה אחת הסיבות שהצדיקו את ההסכם מ-2015, לדבריו.

"מה שאנחנו לא יודעים זה כמה מוצלחים יהיו מאמציה של איראן בביצוע הניסוי הראשון".