ביום רביעי אחר הצהריים סגן מזכיר המדינה לענייני איראן אנדרו פיק העלה על הקו מוושינגטון, לשיחת ועידה, עשרות עיתונאים, מסין, גרמניה, מצרים, טורקיה,ישראל ומדינות נוספות כדי להשיב לשאלות על משמעות החלטת הנשיא טראמפ. שיחות הוועידה הללו, המתנהלות באנגלית בקרב מספר רב של אנשים כל אחד בעל מבטא שונה ומוזר משל עצמו, הן כלי עבודה הסברתי קבוע של האמריקאים. לצד הנשיא המפתיע, הקפריזי, הבוטה, ניצבים אנשי ממשל שפועלים בתוך המסגרות המקובעות של פעם. יש דברים שלא משתנים, גם בעידן הציוצים והגחמות.
פיק, קצין מודיעין לשעבר ב-U.S. Army Reserve, מינוי פוליטי ואישי של הנשיא טרמאפ למחלקת המדינה, "מחזיק תיק איראן" קיבל את מלאכת ההסברה. הוא ישב בכמה אולפני טלוויזיה בשבוע האחרון והסביר את המהלך של הנשיא לעיתונות האמריקאית, וגם במעט לעיתונות הזרה.
בדבריו הסביר פיק שארה"ב לא טרקה את הדלת לאיראן וכי יש מקום לשינוי אם תעמוד איראן ברשימת דרישות ארוכה של הבית הלבן. בכל הנוגע למדינות ה-E3, גרמניה; צרפת ;בריטניה, הסביר פיק שארה"ב נמצאת בפתחו של משא ומתן ממושך בו היא תנסה לשכנע את בנות בריתה בחשיבות של הסנקציות השניוניות.
בחודשים האחרונים, מזה כחצי שנה, מתנהל רב-שיח בין משרדי החוץ של גרמניה, בריטניה, צרפת וארה"ב על הצעות מסוימות שהניחו האירופאים בפני ארה"ב כדי לאפשר את המשך העבודה בתוך המסגרת של הסכם הגרעין. אך הנשיא טראמפ היה נחרץ. הוא לא רצה שארה"ב תמשיך להיות צד להסכם. משרדי החוץ של שלוש המדינות ידעו זאת ואף על פי כן הפעילו בליץ שכנועים של הרגע האחרון בשבוע שעבר. הפעילו וכשלו.
בוושינגטון מסמנים בשלב זה, שהדיאלוג הדיפלומטי רק החל. אותן הסנקציות שארה"ב עומדת להטיל על חברות אירופאיות אשר ימשיכו לעשות עסקים עם איראן משאירות פתח רחב לאיראן לשרוד כלכלית.
חברות אמריקאיות ממילא לא פועלות באיראן ולכן כדי שלנסיגה החד-צדדית של ארה"ב מן ההסכם תהיה השלכה עמוקה, על ארה"ב יהיה לוודא ששלושת הממשלות - בברלין, לונדון ופריז - לא משפות ודואגות לאינטרסים העסקיים של אותן החברות המעוניינות להמשיך לעשות עסקים עם איראן.
פיק תיאר את המצב, כשלב טבעי ברב-דיאלוג בין כל המדינות. כולם ימשיכו לדבר עם כולם, עד שימצו את התהליך ויגיעו להסכמות. "זה יהיה תהליך של "דיפלומטיית-שפשופים", כלומר תהליך שיחזור על עצמו כדי לשכנע את האירופאים ומדינות אחרות בעולם למשוך השקעותיהם מאיראן ואנחנו נמשיך להסביר להם מדוע כל זה נחוץ", אמר פיק לכתבים בשיחת הוועידה.
"עלינו יהיה להסביר ולהדגים את מיכלול האיומים שבהתנהגות האיראנים. לא מדובר במצב רגיל עבור ארה"ב. יש לנו את הכלים של סנקציות שניוניות מאז הועברו חוקים בנוגע לאיראן ולוב בשנות ה-90 . מעתה והלאה אנחנו ניכנס לתהליך הזה, של להגיע לבירות באירופה, להסביר את האיום, לערב אותם ולשכנע אותם לצאת מאיראן. אנחנו בטוחים שנוכל להגיע לנקודה בה שותפותינו יפחיתו את השקעותיהם באיראן", הוא הוסיף.
אחת העיתונאיות על הקו (בריטית כמדומני) הטיחה בפיק: "אתם אומרים שאתם עובדים איתם, עם האירופאיים, ותמשיכו לעבוד איתם, אבל כולם יודעים שזה לא נכון. האירופאים פשוט לא מסכימים עם שום דבר כזה".
פיק השיב לה: "אני אחד מן האנשים שהובילו בחודשים האחרונים את העבודה מול האירופאים ואני חייב לומר לך, שכולנו, אמריקאים ואירופאים, חולקים עמדה זהה באשר לצורך להתמודד עם התנהגותה של איראן, אך יש ביננו פערים בנוגע לטקטיקה הדיפלומטית בה יש לעשות זאת".
ישראל תתקוף, ארה"ב תדבר
בוושינגטון אם כן, מנסים להעביר מסר ברור. פנינו אינן לבידול והפרדה מאירופה. אנחנו רוצים להמשיך ולשלב זרועות ולעשות דברים יחד. לפחות ברמת הדרג של אנשי מחלקת המדינה - המסבירנים. הפיד של הנשיא טראפ הוא תמיד דרג נבדל ומיוחד בפני עצמו ושם אין לדעת כיצד יהום הסער. לאן הוא יוביל את מחשבותיו ורגשותיו, במיוחד בין השעות 5 לפנות בוקר ועד 7 שאז הוא מתעורר ומצייץ את הרהוריו הראשוניים בבוקר.
בנימין נתניהו / איור: גיל ג'יבלי
אחד הדברים המעניינים שמגיעים במסרים מוושינגטון ביממות האחרונות הן שמהלכי ארה"ב בנוגע לסוריה ואיראן, לא יהיו צבאיים ומכוונים להותיר כוחות גדולים בתוך שטח סוריה.
הפעילות של ארה"ב בתוך סוריה ממוקדת למיגור דאע"ש. כאשר נשאל פיק על המתקפות הישראליות בתוך סוריה - עוד לפני מתקפת הלילה שבין רביעי לחמישי - הוא ענה כי "אני לא אעלה ספקולציות לגבי פעילות ישראל, אבל אגיד לכם מן הצד שלנו. המטרה של הכוחות שלנו בתוך סוריה היא להתמודד עם דאע"ש, להביס אותו. תהליך ההתמודדות עם איראן, הגבלתה וצמצום השפעתה הממארת יהיה בדרכים פוליטיות ופיננסיות. בסוריה אנחנו מפוקסים גם בלסייע למשא ומתן בין הפלגים שנערך בז'נבה ובייצור הרתעה נגד שימוש בנשק כימי".
כלומר, אם לסכם את גישת האמריקאים לסוריה: הישראלים יתקפו ויעשו את מה שהם צריכים לעשות ואנחנו, האמריקאים, נפעיל מערך פוליטי, דיפלומטי, כלכלי, לבלום את איראן. הדברים הללו שופכים אור, במידה מסוימת, על המערכה שהתנהלה פה ועדיין מתנהלת בנוגע לנוכחות משמרות המהפכה האיראניים בתוך סוריה.
התקיפות ויחסי ישראל רוסיה
חזרתי השבוע למספר שיחות ותדרוך שקיים ראש הממשלה נתניהו עם עיתונאים בחצי השנה האחרונה. בראשית דצמבר תיאר נתניהו בפני עיתונאים את ההתבססות של הכוחות האיראניים בתוך סוריה: "אם איראן תממש את תוכניות ההתפשטות שלה, הם ישתילו עשרות אלפי שיעים, 80 אלף שיעים, לתוך סוריה, ואז יתקבל שם בן של דעא"ש ונכד של דעא"ש וזרימת אנשים לאירופה" אמר אז נתניהו לנו, קבוצת עיתונאים שסיקרה את נסיעתו לפריז ובריסל.
באותו השבוע בחודש דצמבר התקיימה גם נסיעתו של הנשיא פוטין לסוריה. הדבר אז הפתיע את מי שעוקב אחרי פעילותו של פוטין, אשר רוב מנהיגי העולם עולים אליו לרגל ולא להפך. נתניהו ציין בפנינו שהוא לא היה מופתע, דהינו רמז שידע על אותו הביקור.
פוטין / איור: גיל ג'יבלי
מאז חודש דצמבר ועד השבוע, נחשף הציבור הישראלי לפרסומים בכלי התקשורת על גיחות מטוסים לתוך שטח סוריה. אחד מן השיאים התרחש בשבת בבוקר, ה-10 בפברואר כאשר כלי טיס בלתי מאויש איראני, חדר לתוך השטח הריבוני של ישראל ויורט. מתקפת חיל האויר שהגיעה מיד לאחר מכן, הסתיימה בהפלת מטוס ישראלי מדגם סופה, שנפגע מירי נ"מ סורי והתרסק ליד קיבוץ הרדוף. בהמשך אותו הבוקר, תקף חיל האויר הישראלי 12 מטרות סוריות ואיראניות בפעולה אשר לפי מקורות זרים, נהרגו אנשי משמרות המהפכה האיראניים.
את מספר המתקפות על כוחות איראניים בתוך סוריה בשבועיים האחרונים יש לראות בהקשר הזה. הראשונה, המתקפה בלילה שבין ה-30 באפריל ל-1 במאי, חצי יממה לפני מצגת הקלסרים של נתניהו. השנייה בלילה שבין ה-8 ל-9 במאי אחרי הודעת הנשיא טראמפ על נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין. השלישית, בלילה האחרון שבין ה-9 ל-10 במאי, שהיא כנראה המתקפה הגדולה והמשמעותית מכולן. והיו עוד מתקפות שלא נמנו לעיל.
ביממה הנוכחית קשה לדעת עדיין כיצד המהלכים הצבאיים של ישראל יתגלגלו במסגרת היחסים בין ישראל לרוסיה. עשר השעות שהעביר נתניהו ביום רביעי לצידו של פוטין, במצעד הצבאי, עשויות להתגלות בעתיד כאחד האירועים המדיניים, ביטחוניים המשמעותיים ביותר.
בחודש אפריל פורסם שרוסיה מתכוונת להעביר לסוריה מערכות טילי הקרקע-אוויר מסוג s 300 וכי ישראל הוזהרה לבל תתקוף ותחסל את המערכות הללו. האם פוטין ממשיך בתוכנית הזו? גם אם ימשיך, ראש הממשלה נתניהו אמר לנו, בשיחת תדרוך טלפונית ממוסקבה, שהוא מסר עדכונים מפורטים לפוטין. "הרצון שלי היה להבהיר לו את השיקולים שלנו בפעולות השונות והדברים הללו הובהרו בצורה ישירה ובהירה ביותר", אמר נתניהו.
אולם בסיכומו של שבוע מותח במיוחד, כדאי לשים לב שישראל נמצאת בתוך האירוע ולא בסופו. פרטים רבים עדיין לא ידועים ואת יכולת השיפוט וההבנה של ההתרחשויות של חודש מאי 2018, יהיה אפשר לפרש רק בפרספקטיבה מאוחרת יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.