חשיפה: היישובים שקיבלו מימון לפרויקטים ממפעל הפיס

במשך כמעט 30 שנה, מאז שנת 1989 ועד 2017, הוקמו בישראל 4,748 פרויקטי נדל"ן במימון מפעל הפיס - כספי ההגרלות של אזרחי ישראל, ממוצע של כ-170 פרויקטים בכל שנה. בסה"כ, הוקמו 3,730 מבנים וגינות בכל רחבי הארץ במימון הפיס (חלק מהכספים ניתן במהלך השנים לשיפוץ מבנים קיימים), כפי שמגלים נתוני מפעל הפיס שנחשפו בעקבות בקשת עמותת "הצלחה" לפי חוק חופש המידע.

במדינת ישראל ישנם 1,220 ישובים. לפי הנתונים, רק מעט יותר ממחצית מהם, 630 ישובים, זכו למימון מפעל הפיס. כספי הפיס מימנו 561 בתי ספר יסודיים, 538 גינות ציבוריות ואפילו 3 כפרי גמילה מסמים (מלכישוע בעמק המעיינות, רוח המדבר ברמת נגב ובית אביבה במטה יהודה). בנוסף, בשתי ערים - ראשון לציון ואשדוד, הוקמו "מרכזי חוסן לגמילה מסמים ומהתמכרויות", שאולי מנסים לגמול את הישראלים מהתמכרות לכרטיסי הגרלה של הפיס, שמימן את הקמתם. 

אשדוד ובני ברק בראש

חלוקת כספי הפיס לפי מבחן היישובים אינה ברורה. בראש טבלת הנהנות נמצאת ירושלים, העיר הגדולה בישראל, שזכתה למימון של 126 פרויקטים, אולם מיד אחריה נמצאות אשדוד, בני ברק ובית שמש, עם יותר מ-100 פרויקטים לכל אחת. תל אביב, העיר השנייה בגודלה, נמצאת רק במקום ה-12 עם 61 פרויקטים וחיפה עם 42 פרויקטי פיס בלבד. כרבע מהיישובים (154) קיבלו מימון לפרויקט אחד או שניים וכאמור מחצית מהישובים בישראל לא קיבלו אפילו פרויקט אחד. 

מפעל הפיס מאוגד כחברה לתועלת הציבור, הנשלטת על ידי הרשויות המקומיות. בימים אלה אמור להתמנות יו"ר מפעל הפיס הבא, לאחר עזיבתו של עוזי דיין, ולאחר שהתפקיד כבר הובטח לראש מטה הדיור הפורש, אביגדור יצחקי. את היו"ר ממנה לפי חוק ראש הממשלה, בעוד חברי הדירקטוריון האחרים מתמנים על ידי מועצות העיריות ירושלים, תל אביב וחיפה, מרכז השלטון המקומי, ארגון המועצות האזוריות, שר האוצר ושר הפנים. 

 מבנים שהוקמו במימון הפיס (מאז 1989)

במפעל הפיס מתגאים בחלוקה של למעלה מ-23 מיליארד שקל בהקמת מבני חינוך, ספורט, בריאות, רווחה ותרבות מאז הקמת המפעל בתחילת שנות ה-50. במשך שנים נשמעו תלונות רבות על דרך חלוקת הכספים, אולם בשנת 2000 נקבעו כללי "מורה דרך", אמות מידה להקצאת כספים לרשויות המקומיות, "בדרך שתהיה מבוססת על אובייקטיביות מרבית, שוויוניות והגינות, שקיפות וגילוי ציבורי".

 מבני פיס פופולאריים

5% לפי שיעור המשרתים

על פי הנוסחה שנקבעה, ככל שמצבו הסוציואקונומי של היישוב נמוך יותר, כך גדל תקציב הפיתוח לנפש המוענק לו ממפעל הפיס. המשקולות לחלוקת הכספים נקבעים לפי גודל האוכלוסיה באותה רשות (50%), הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (25%), עוד 20% לפי המרחק מגושי המטרופולין של תל אביב, ירושלים וחיפה והקריות, מתוך הנחה ש"לתושבים המתגוררים ברשויות המקומיות הקרובות לגושי המטרופולין קיימת אפשרות קלה יותר ונגישות לעשות שימוש במתקנים המצויים בתחומן של ערי מטרופולין אלה, בעוד שככל שיישוב רחוק יותר ממרכזי הערים הגדולות, כך נדרשת הרשות להעמיד לרשות תושביה מגוון רחב יותר של מבני ציבור", ו-5% לפי שיעור המשרתים בצה"ל לפי דירוג הלמ"ס (החל משנת 2012 נלקחים בחשבון לא רק חיילי הסדיר והקבע, אלא גם כמות המשרתים שירות לאומי של שנתיים ומעלה).

לפי דוחות מפעל הפיס לשנת 2017, סך ההכנסות שלה מהגרלות עמדו בשנה שעברה על 7.37 מיליארד שקל, לעומת 6.67 מיליארד שקל שנה לפניה. בניכוי כספי הזכיות, הרווח הגולמי של הפיס הסתכם אשתקד ב-2.57 מיליארד שקל, לעומת רווח גולמי של 2.34 מיליארד שקל בשנת 2016. 

המענקים וההקצבות שחילקה הפיס בשנה שעברה הסתכמו ב-1.6 מיליארד שקל (22% מההכנסות), מתוכם 651 מיליון שקל "מענקים בגין הקמת כיתות לימוד וגני ילדים". שנה קודם לכן הוציא הפיס 1.34 מיליארד שקל, מתוכם 824 מיליון שקל על כיתות וגנים. 

בהתאם לכללים שנקבעו בשנת 2012, נדרש הפיס להעמיד בכל שנה מקורות תקציביים למשרד האוצר לפי חלוקה ברורה (עם הסתייגות קלות, בהתאם לרמת הרווחיות): 46.25% מהרווח או 10% מהפדיון (הגבוה מבניהם) עבור מימון כיתות לימוד וגני ילדים, שיעור דומה (עד 46.25%) לצורך מתן מענקים לרשויות מקומיות ועוד 7.5% עבור מענקים אחרים.

מדובר כמובן בדוגמה נוספת למנגנון תשלומים שיוצר תלות ברורה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, שכמובן משרתת לא פעם את הפוליטיקאים שלנו.