חובות של מיליונים: חברת ג'נרל טרייד נכנסת להליך פירוק זמני

קריסה רודפת קריסה: ימים ספורים לאחר קריסתה של חברת "שורט טרייד" גם חברת "ג'נרל טרייד", המהווה פלטפורמה למסחר במניות בחו"ל, נכנסת להליך פירוק זמני עקב חובות וחוסר יכולת להחזיר את כספי המשקיעים - "גם לא חלק מהכספים", כך על-פי הודעת החברה. נשיא בית משפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, מינה את עו"ד עדי פיגל למפרק זמני לחברת "ג'נרל טרייד" שבשליטת דוד רוזנצוויג והסמיך אותו לחקור את נסיבות קריסת החברה.

עומק הבור בפרשת ג'נרל טרייד עדיין לא ברור, ואולם מדברים שעלו במהלך דיון שהתקיים הבוקר (א') בבקשות לפירוק הקבוצה, עולה כי מול חובות של מיליוני שקלים עומדים כספים ונכסים בסך מאות אלפי שקלים בלבד. עוד עולה, כי התנהלותם של בעלי החברה סביב כספי המשקיעים הייתה בעייתית, ובין היתר היה ערבוב בין הכספים של לקוחות לרווחים של החברות בקבוצה, ובעלי הקבוצה השתמשו בחלק מכספי המשקיעים כדי לממן את פעילות החברות ולא למטרות ההשקעה לשמה הועברו לידם הכספים. עורכי-הדין של הנושים טענו היום בדיון, כי נראה כי לא הייתה כאן קריסה כלכלית עקב השקעות כושלות אלא תרמית והונאה, העלולים להגיע לרף הפלילי.

החברה הגיעה לחדלות פירעון

החלטתו של אורנשטיין ניתנה לאחר שבסוף השבוע הוגשו מספר בקשת פירוק דחופות נגד ג'נרל טרייד. החברות בקבוצה עוסקות כברוקר למסחר במניות בחו"ל, והבקשות הוגשו בעקבות הודעות ששיגרו החברות למשקיעים בשבוע שעבר על הפסקת פעילות. ההודעה שוגרה על-ידי עו"ד דן סלע בשם החברות, ובמסגרתה נמסר כי אין באפשרותן של החברות להמשיך בפעילותן ואין ביכולתן להחזיר את הכספים שהופקדו אצלן, גם לא חלק מהכספים.

ימים ספורים לפני שהוגשה בקשת הפירוק, הגישו החברות בקבוצת ג'נרל טרייד בקשות להסדר נושים והקפאת הליכים, אך בקשות אלו נדחו על הסף על-ידי אורנשטיין, שקבע כי לא היה בסיס לבקשות. השופט ציין, כי הבקשות היו לאקוניות (חסרות פרטים) ולא ענו על דרישות הדין. גם בקשה נוספת לחדש את הבקשות האמורות נדחתה.

עם הגשת בקשות הפירוק (ראו מסגרת) הורה אורנשטיין על מינויו של עו"ד עדי פיגל כבעל תפקיד והסמיך אותו לנקוט בפעולות הדרושות לתפיסת ולשמירת נכסי החברה, לרבות הצבת שמירה במשרדי החברה. עוד הורה השופט על מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד רוזנצוויג, בעל השליטה בג'נרל טרייד, וזאת עד להחלטה אחרת.

הבוקר התקיים דיון ראשון בבקשות הפירוק של ג'נרל טרייד, שאליה הצטרפו מספר נושים ובסמוך לקיומו הוגשו דוחות ראשוניים של עו"ד פיגל, שאחד מהם סודי. בדיון שהתקיים תיאר בא-כוח החברות, עו"ד סלע, את מצב קבוצת ג'נרל טרייד נכון להיום, עדכן את בית המשפט על כך שבקופת החברה בבנק דיסקונט ברמת-אביב מצוי סך של כמאות אלפי שקלים, בבנק איגוד אלפי שקלים בלבד. לדבריו, פרט לכך כך אין לקבוצה כספים וכן. .

"אנשים נפגעו, אנשים הפסידו כספים, וזה מאוד מצער", אמר עו"ד סלע, אך לשאלת ביהמ"ש כמה כסף הושקע וכמה כסף יש, השיב רוזנצוויג שלא ניתן לענות כרגע על השאלה כמה כסף הושקע. "אני לא יכול לומר מאחר שאני לא יודע, אנשים היו משקיעים כספים ומושכים כספים", טען. עוד הוסיף: "אני יודע שיש בבנק דיסקונט בסניף רמת-אביב בין 700-800 אלף שקל, וכי כסף זה מעוקל במסגרת תיק שמתנהל בבית משפט זה, וישנם עוד מספר בודד של מאות שקלים בבנק איגוד".

עוה"ד טען עוד כי לחברות אין נכסים והדרך היחידה להחזיר לאנשים את מירב כספם תהיה לממש "שני נכסים", כאשר הוא מסביר, כי "שני 'הנכסים' הכוונה לבעלים מפני שלהם יש את היכולות ואת הכישורים".

עוד לשאלת בית המשפט "היכן הכסף", השיב ב"א-כוחה של ג'נרל טרייד, כי נעשו טעויות עסקיות בקבוצת "ג'נרל טרייד", שכוללת שתי חברות ישראליות, שהמסחר שלהן התנהל בבורסות בניו-יורק באמצעות חברת בשם "ג'נרל טרייד אין גלובל לימיטד", שרשומה במדינה בליז והיא בעלת רישיון לסחור בבורסות בניו-יורק.

"ג'נרל טרייד אין (גלובל לימיטד) ניהלה חשבון בבנק ברקליס בלונדון. מה שקרה בגדול הוא, שכספים שהיו בחברות הישראליות עברו לחשבון בברקליס, ושם נעשו מספר טעויות עסקיות, משיקולים לא נכונים", טען עוה"ד סלע. "הייתה ערבוביה בין הכספים של לקוחות לרווחים של החברות, השתמשו בחלק מהכספים כדי לממן את הפעילות של החברות. הכול היה בסדר כמה שנים טובות, עד בערך לפני אוגוסט-ספטמבר 2017, אז אנשים התחילו, מסיבותיהם, למשוך כספים, התחיל 'מבול' של משיכת כספים ולא הצליחו להחזיר לכולם".

עו"ד סלע הוסיף וטען, כי מחקירה שערך, "לא נמשכו כספים באופן אישי, לא נגנבו כספים ולא נלקח שום כסף על-ידי מי מבעלי המניות לשימוש אישי כלשהו. הייתה שגיאה בהשקעת כספים, הרחבת העסקים".

תביעה מובססת על צילומים והקלטות

לטענת עו"ד סלע, עורכי-הדין המייצגים חלק מן השים לא קיבלו את התיאור של בא-כוח החברות, וטענו בדיון כי מדובר בתרמית, וכי על הרקע הזה הכתובת לקריסה הייתה על הקיר. עו"ד תומר ברם, המייצג מספר נושים, טען כי הגיש בשם לקוחותיו תביעה נגד החברה לפני שמונה חודשים, שבמסגרתה ראיות לתרמית המתנהלת שנים לכאורה. "התביעה שלנו מבוססת על ראיות, על צילומים, על הקלטות, הרמייה לא התחילה עכשיו לגבי לקוחות שקיבלו או לא קיבלו, מערכת המסחר עוד פעלה ב- 2014, 2015", אמר.

אחד הנושים המהותיים, המסתמן כבעל החוב הגדול ביותר הוא נועם אדרי, בעל חברת ההפקות "אדרי הפקות", אשר לטענתו החברה חייבת לו כ-3.3 מיליון. עו"ד דן פרידמן, ב"כ של אדרי, טען בדיון, כי מדובר בפרשה חמורה החורגת מהתחום האזרחי. "כששמעתי את עו"ד סלע חשבתי שאני בתיק אחר, להבנתי התיק הזה חורג מהתחום האזרחי, מתחום חדלות הפירעון, הוא מזכיר פרשות חמורות פליליות ".

לדברי עו"ד פרידמן יש לבדוק את מעורבות בנק דיסקונט בנושא, שבו הופקדו חלק מכספי המשקיעים, וכן להתחקות אחר הכספים בחו"ל. "הלקוח שלי הוא נושה מהותי של למעלה מ-3 מיליון שקל, אנחנו התבקשנו להעביר את הכספים לבנק דיסקונט, וזה נתן אווירה יותר בטוחה מבחינת הלקוח שלי. אני חושב שצריך לבדוק את המעורבות של בנק דיסקונט בעניין הזה", טען.

עוד אמר פרידמן, כי "הדבר הדחוף ביותר הוא לנסות להתחקות אחר הכספים בחו"ל שאולי עוד קיימים, לפני שגם הם נמוגים ומתאדים, ובעניין זה הייתי ממקד כרגע את מאמצי החקירה, כי נכסים אין וכישרון גדול גאין".

דחיפות בהתחקות אחר הפעילות

השופט אורנשטיין ציין בהחלטה, כי "קיימת דחיפות בהתחקות לאלתר לאחר הפעילות שנעשתה, איתור כספים ככל וישנם הן בארץ והן בחו"ל, איתור זכויות של החברות או זכויות של בעלי השליטה ועל-מנת למזער נזקים ולהשיא את קופת הנשייה במידת האפשר. עוד יש לברר את ההיקף הכספי של ההשקעות שאמורות היו להיות בחשבונות של החברה, תוך שאפנה את תשומת הלב לכך שהוצג למשקיעים מצג, שלפיו הכספים יהיו מופקדים בחשבונות נפרדים וככל הנראה לא כך נעשה".

שני הגורמים הנתפסים כאחראים למצב החברות כרגע הם בעל השליטה בג'נרל טרייד, רוזנצוויג (שהוא גם בעלים של חברה אחרת בשם "סימפל טרייד בע"מ" המפעילה בית ספר להשקעות בסמוך למקום פעילות החברות ונטען, שניתנו עצות למשתלמים להשקיע בחברות שבבעלותו) וכן בעל המניות הנוסף שגיא קדם, שמשמש כדירקטור בחברות.

השופט הוציא צו איסור עריכת שינויים בנכסים ששייכים לשניים (איסור דיספוזיציה) וכן צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגדם.

עוד הורה השופט לבנק דיסקונט, בנק ברקליס דיסקונט ובנק איגוד להמציא למפרק הזמני מידע מלא על כל חשבונות החברות שהתנהלו או מתנהלים אצלם, לרבות אישורי יתרות, פירוט העברות, פירוט מורשי חתימה; וכן הסמיך את המפרק הזמני לחקור את כל הגורמים השונים שהועסקו על-ידי החברות, שהיו בקשר עם החברות, נתנו שירותים לחברות בין בארץ ובין בחו"ל.