חגיגות השנה לתאגיד, שיחולו באופן רשמי בעוד יומיים ב-15 במאי, התלכדו באופן כמעט מושלם עם גמר האירוויזיון ששודר בו שלשום (מוצ"ש) ורשם שיא צפייה מאז פיצול ערוץ 2 בנובמבר, ושיא של מעל עשור לנתוני הצפייה בתחרות עצמה. אחרי שמהלך עלייתו לאוויר לווה בייסורים ובקשיים כמעט בלתי אפשריים שהועמסו עליו, חגיגות הזכייה של נטע ברזילי היו יכולות לשמש קתרזיס סמלי ותקיעת יתד סופית שתאפשר למנהליו להכריז "אנחנו כאן".
אלא שהמציאות היומיומית של התאגיד - ששלשום הכריז סוף-סוף באופן רשמי על סיום תקופת ה"הרצה" - קשה ומורכבת הרבה יותר. לא רק שהניסיונות הפוליטיים לפגוע בו ולהחלישו עדיין נמשכים, גם בקרב על לבו של הצופה ובמאמץ להשגת נתוני צפייה שיהפכו אותו לערוץ מרכזי בתודעת הצופים ולגוף תקשורת שמשפיע על סדר היום - עדיין ממתינה לראשיו עבודה רבה.
סיכום נתוני הצפייה של התאגיד בשנה הראשונה לקיומו מעלים כי הוא עדיין לא מצליח להשיג רייטינג גבוה משמעותית מזה של רשות השידור שאת חולייה הוא נועד לתקן. נכון, יש נסיבות מקלות, ובראשן פיצול ערוץ 2 בנובמבר שהוסיף לעוגת הצפייה עוד ערוץ ברודקאסט ופגע בצורה משמעותית בנתוניו של התאגיד, שייתכן שהיה צריך להיערך אליו באופן מוצלח יותר. ועדיין, התחושה - שנתוני הצפייה הלא-גבוהים תומכים בה - היא שבשנתו הראשונה התאגיד עדיין לא הצליח להוכיח מדוע הוא חסר תחליף או מוסד שלא ניתן לוותר עליו.
נכון שהשיח בדבר נחיצותו נשמר כל העת בתודעה לא מעט בגלל אינטרסים פוליטיים צרים ולא עניינים, אבל דווקא למול השיח הזה ראשי התאגיד צריכים להבין כי הישגיו בשדה הטלוויזיה ובשדה הרייטינג עשויים להיות קריטיים לעתידו לא פחות ממה שעוד יתרחש בשדה הפוליטי ובשדה המשפטי (הכרעת בג"ץ אם לפסול את החוק שקבע כי החדשות ייצאו מידיו של התאגיד הנוכחי ויועברו לגוף נפרד).
פיצול ערוץ 2 פגע בנתוני הרייטינג
מהדורת "מבט" - ה-מותג של הערוץ הראשון - שומרת בתום השנה הראשונה על נתונים דומים לאלה שהציגה בשנתיים האחרונות לחייה של רשות השידור. הנתון הממוצע של מהדורת החדשות המרכזית, שמשודרת ללא הפסקות פרסום בניגוד למתחרותיה בערוצים המסחריים, עומד על 4.4%. בדומה לנתונים שרשמה המהדורה הזאת בשנתיים הקודמות.
הנתון המעניין כאן - ולא ברור אם הוא חיובי או שלילי מבחינת התאגיד - הוא שבחצי השנה הראשונה לקיומה, לפני פיצול ערוץ 2, הצליחה המהדורה לעלות לנתון גבוה ביחס לעבר של 5%. מאז הפיצול היא צנחה ב-20% לנתון ממוצע של 4% בלבד. בשורה התחתונה, למרות השינויים המשמעותיים וגיוס כוח אדם צעיר ורענן יותר - בתום שנה המהדורה המרכזית של השידור הציבורי לא רושמת שינוי משמעותי במעמדה, גם אם צריך לזכור שהיא פועלת כיום בשוק קשה מבעבר.
מלבד המהדורה המרכזית, התאגיד משדר מדי יום משדרי אקטואליה רבים שגם הם מתקשים בינתיים להתרומם מבחינת רייטינג עם נתונים שנעים בין 1.8% ל-2.5%. התוכניות שמשודרות בסוף השבוע זוכות לנתונים גבוהים יותר, כשבמוצאי שבת זוכה "חדשות השבת" ל-4.5%, ו"רואים עולם" הוותיקה ל-3.9%. אך גם בימי רשות השידור הנתונים במשבצת הזאת היו גבוהים יחסית.
פיצול ערוץ 2
התכנים ה"כבדים" לא התרוממו
נתון הצפייה הממוצע בשידורי התאגיד בשעות הפריים-טיים שאחרי החדשות (21:00 עד 23:00) עומד בתום השנה הראשונה על נתון לא מרשים של 2.8% - נמוך יותר מהנתון שהציגה רשות השידור לפני שנתיים. גם כאן אי-אפשר להתעלם מהפיצול שהוריד כמובן את ממוצעי הפריים-טיים של כל הערוצים, וגם של התאגיד, אך כאן גם בחצי השנה שלפני הפיצול לא היה מדובר בנתון גבוה במיוחד - 3.2%.
פיצוח שעות הפריים-טיים הוא אתגר גדול לתאגיד שמשקיע על-פי חוק בתוכן בכלל ובהפקות מקור בפרט, סכומים נכבדים שגבוהים משמעותית מאלה שנותבו לאפיק הזה בימי רשות השידור. כפי שמציינים בתאגיד, ובצדק, המסלול שעוברים ז'אנרים כמו דרמות וסרטי תעודה מרגע יציאתם לדרך הוא ארוך, ולכן אלה כמעט שלא נראו על המסך בשנה הראשונה לפעילותו.
מה שכן נראה על המסך התקשה בדרך כלל להתרומם, מלבד שתי תוכניות חביבות, אך לא כאלה שאמורות לעמוד במרכז עשיית התאגיד, שהוכיחו כי כאשר בכאן מציעים תכנים מוצלחים, הצופים לא מהססים להגיע כדי לצפות בהם. מדובר בתוכנית הדוקו ריאליטי "טיול אחרי צבא" שרשמה נתון ממוצע של 5.8%, והשעשועון "המרדף" שנמצא כבר בעונתו השנייה עם 5%.
התכנים הכבדים יותר והקשים יותר להפקה, לא התרוממו. "זמן אמת", תוכנית התחקירים הבולטת של התאגיד, שאכן רשמה מספר משדרים מוצלחים ברמת העניין והרייטינג, הגיעה לרייטינג ממוצע של 3.1%. תוכנית תחקירים אחרת, "שטח הפקר", מציגה 2.8%.
בתחום הסאטירה התמונה קשה יותר: "היהודים באים" שהמשיכה מימי רשות השידור מציגה 2.9%; "עד כאן" עם 2.3%; נתון זהה לממוצע שרושמת התוכנית "פעם בשבוע" של תם אהרון; ו"מדינת הגמדים" מסתפקת ב-2%. גם בתחום הבידור המצב דומה עם 2.3%, למשל, לתוכנית האירוח של ירון ברובינסקי.
דווקא על רקע האופוריה בעקבות ההישגים הנאים של שני משדרי האירוויזיון בשבוע החולף, וכשבקנה כבר ממתינים משחקי מונדיאל 2018 ברוסיה שישודר החל מהחודש הבא בתאגיד, צריך להזכיר כי אלה לא האירועים שבהם הוא אמור להימדד. אם המונדיאל ישמש מקפצה לפלטפורמה כולה ובעקבותיו יותר ויותר ישראלים יתרגלו לזפזפ לאפיק 11 גם בתום החודש של המשחקים, תהיה בכך תרומה משמעותית לערוץ. אבל אם התאגיד יתבשם רק בהישגים הנקודתיים - שמן הסתם יהיו על רקע האטרקטיביות של המפעל - הרי שלא תהיה לכך משמעות רבה.
נתונים המקשים על ההשוואה לעבר
בתאגיד שמים דגש רב על נתוני הצפייה בפלטפורמות הדיגיטליות שלו, עניין שמצד אחד יש בו לא מעט היגיון על רקע השינויים הטכנולוגיים והשינויים בהרגלי הצפייה, כשמצד שני מדובר בנתונים המקשים על ההשוואה לעבר ולמתחרים הנוכחיים, וגם אינם משקפים את הקרב האמיתי על לבו של הצופה, בזמן אמת, כשצריך לבחור בין האלטרנטיבות.
בתאגיד מציינים כי כל המשדרים שלהם מועברים גם בדיגיטל (בדרך כלל גם באתר, גם בעמוד הפייסבוק וגם בערוץ יוטיוב). על-פי נתוני התאגיד, המשדר הנצפה ביותר בפלטפורמה הדיגיטלית הוא טקס הדלקת המשואות בחודש שעבר עם 250 אלף צופים, כשנאומה של מרים פרץ בטקס הענקת פרס ישראל, שעלה גם כאייטם נפרד, צבר 310 אלף צפיות.
מנתוני התאגיד עולה עוד בהקשר זה כי בעוד שצופי הטלוויזיה של הערוץ הם, כצפוי, מבוגרים, הקהל המרכזי בצפיות בדיגיטל הוא בגילאי 25 עד 35, וכי 50% מכלל הצופים בערוץ היוטיוב של כאן צפו בו באמצעות הטלפון הסלולרי.
רייטינג רשות השידור והתאגיד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.