האוצר מעכב תחרות בבנקים

שוק הבנקאות בישראל הוא ריכוזי במיוחד ורווי בחסמי מעבר המקשים על הלקוחות להבין את המוצרים שאותם הם צורכים, להשוות מחירים ואלטרנטיבות ולמצות את כושר המיקוח הצרכני שלהם מול הבנקים. מצב דברים זה מוכר זה שנים רבות, ואכן עם כניסתו לתפקיד מינה שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, את "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל", בראשותו של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום.

בתום תהליך עבודה מורכב ויסודי ציינה הוועדה בדוח המסכם שהגישה לשר האוצר כי בכוונתה להוביל ליצירת "שוק יעיל יותר, לצמצם עלויות למשק ולפשט את התחרות עבור הצרכן הישראלי". הוועדה אף הציגה מכלול פעולות שיסייעו לקידום ולהשגת יעדים אלו. פעולות אלו התייחסו לביזור השרותים הפיננסיים ומתן יכולת ללקוחות לזהות את התנאים האטרקטיביים ביותר שיציעו המוסדות הפיננסיים.

המטרה הייתה לפתור בעיה מרכזית שמונעת תחרות בין הבנקים על כיסו של הצרכן הפרטי - חוסר יכולתו של הצרכן להבין, להשוות בין האלטרנטיבות העומדות בפניו ולנהל נכון את הצריכה הפיננסיית שלו. כך זה בעולם שבו האינפורמציה והמשאבים נמצאים רק אצל הבנקים. הפתרון לבעיה זו הוא יחסית פשוט: מתן אפשרות לטכנולוגיות מתקדמות לפעול, הפעם לא רק בצד של הבנקים אלא בצד של הצרכנים, כדי שצרכנים יוכלו להתנהל בקלות בעולם הפיננסי ולחסוך אלפי שקלים.

טכנולוגיות כאלה קיימות כבר שנים רבות בארה"ב ובאירופה. אך טבעי שמדינת ישראל, "הסטארט-אפ ניישן" לא תישאר מאחור - הרי הטכנולוגיה כבר כאן, האם רק נייצא אותה כדי לייצר תחרות במקומות אחרים בעולם או שניתן לצרכן הישראלי אפשרות ליהנות ממנה גם? בעולם מהפכת הפינטק כבר מאפשרת לצרכנים להשוות, להתמקח ולחסוך בעלויות.

המלצות ועדת שטרום הובאו לדיון בכנסת לטובת עיגונן בחקיקה ראשית, שתיתן להמלצות החשובות תוקף רשמי. חברי הכנסת הבינו היטב את החשיבות בקיומם של שירותים מתקדמים להשוואת עלויות פיננסיות כתמריץ לעידוד התחרות בשוק הבנקאות וראו לנגד עיניהם את האינטרס הציבורי הרחב של מהלך כזה והחיסכון שהוא יביא עימו. החוק נכנס לתוקף בינואר 2017 ונקבע בו כי לכל המאוחר עד חלוף 6 חודשים ממועד זה יתפרסמו ע"י משרד האוצר הוראות משלימות לצורך יישום ההוראה הזו.

לצערנו ולצערו של הציבור הישראלי, הוראות אלה טרם פורסמו עד למועד כתיבת שורות אלה, ואנו מצויים כבר 9 חודשים לאחר המועד שנקבע לפירסומן. אי פרסום ההוראות מעורר תהיות מדוע הרגולטור ממאן לעמוד בחובה הברורה שנקבעה לו בחוק. מדוע הליך טכני ופשוט של קביעות הוראות אינו מבוצע כמתחייב בדין, ובפועל מונעים מהציבור לעשות שימוש אופטימלי, קל ונגיש בשירותים מקוונים להשוואת עלויות פיננסיות.

היכן תהליך זה עומד? מתי צפויות ההוראות להתפרסם - לא ידוע. הפתרונים למשרד האוצר ולבנק ישראל. מיותר לומר כי כל יום נוסף שההוראות אינן מתפרסמות, מפסיד הצרכן הישראלי מיליוני שקלים אותם הבנקים ממשיכים לגרוף לכיסם. ראוי היה שמשרד האוצר ובנק ישראל ישלבו ידיים, למען האינטרס של כלל האזרחים, ויפרסמו בהקדם הוראות אלה. הוראותיו המפורשות של החוק אותו חוקקה כנסת ישראל בגאון, יחד עם טובת הציבור בישראל זועקים להשלמת התהליך באופן מיידי. כך נוכל כולנו, כנהוג בעולם כולו, להשוות בין שירותים פיננסים בצורה יעילה ואפקטיבית ולהציע לציבור כלי פינטק מתקדמים.

■ הכותבת היא מנכ"לית feezback פלטפורמה להשוואת עלויות פיננסיות.