חברות כרטיסי האשראי: ההוצאות וריבית ההלוואות עולות

השינויים הרבים המתרחשים בענף כרטיסי האשראי מתחילים לתת את אותותיהם בדוחות החברות. על אף המשך הצמיחה בשימוש בכרטיסי האשראי, שלוש החברות בענף סיימו את הרבעון הראשון עם ירידה של כ-12% ברווח הנקי ל-150 מיליון שקל. למעשה רק חברת לאומי קארד, שדווקא ספגה מכה בדמות אובדן המועדון עם שופרסל, הצליחה לרשום גידול של 18% בשורת הרווח הנקי.

השחיקה ברווחי החברות נובעת מגידול בהוצאותיהן. הוצאות התפעול של שלוש החברות עלו ברבעון הראשון ב-9% ל-453 מיליון שקל, ואילו הוצאות השיווק זינקו בכ-16% ל-252 מיליון שקל.

החברות מתמודדות עם יישום רפורמת שטרום, ובמסגרת זו עוברות ישראכרט ולאומי קארד בימים אלה תהליך מורכב ורגיש של היפרדות מבנק האם. יחד עם זאת, הגורם המרכזי ברבעון זה, שהשפיע על תוצאות החברות, הוא דווקא המהפכה המתרחשת בעולם המועדונים החוץ-בנקאיים.

מועדונים אלה נחשבים למנוע צמיחה חשוב בענף. בשנה שעברה התרחש אירוע דרמטי שבמסגרתו שופרסל, בעלת אחד המועדונים החזקים והגדולים בענף, החליטה לעבור מלאומי קארד לכאל. הייתה לכך השפעה ישירה על דוחות שתי החברות. כאל, בניהולו של דורון ספיר (שצפוי לעזוב את החברה בסוף החודש), רשמה זינוק של 14% במחזורי הפעילות. לצד זאת ספגה ירידה של 42% ברווח הנקי, בעקבות החוזה הנדיב שהציעה לשופרסל, ובעקבות הוצאות תפעול בהעברת 300 אלף לקוחות בתוך רבעון אחד בלבד.

לעומת זאת לאומי קארד ספגה ירידה במספר כרטיסי החברה, שצפויה להימשך גם ברבעונים הקרובים.

ההשפעה של שופרסל על המועדונים

אלא שבזאת לא הסתיימה ההשפעה על הדוחות. למעבר של שופרסל היו גלי הדף בעולם המועדונים הצרכניים. בעקבות שיפור התנאים של רשת המזון נפתחו הסכמים במועדונים חוץ-בנקאיים נוספים, וכן נרשמו תזוזות בענף. ההסכמים החדשים התיישרו לפי הרוח בהסכם שופרסל, קרי הסכמים נדיבים יותר לרשתות הקמעונות על חשבון חברת כרטיסי האשראי.

ישראכרט חידשה את ההסכם עם רמי לוי ועם סופר פארם בתנאים טובים יותר לרשתות, וכן חתמה על הסכם חדש עם רשת יינות ביתן. התוצאה היא שהוצאות חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל גדלו ברבעון הראשון של השנה, מה ששחק את רווחיה ב-9% ל-69 מיליון שקל.

ישראכרט, בניהולו של רון וקסלר, מתמודדת אף היא עם הניתוק מבנק הפועלים, המתבטא בין היתר בעלויות שקשורות לעובדים, שהיו בעבר מושאלים מהבנק.

גם בטווח הארוך יותר סביר כי נמשיך לראות את מגמת הזחילה בשורת ההוצאות, שתנבע גם ממהלכים רגולטוריים, כגון הפחתת העמלה הצולבת, והמעבר לסליקה יומית.

על מגמת הגידול בהוצאות אמורה לפצות לפחות באופן חלקי הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי. צמיחה זו נמשכה ביתר שאת גם ברבעון הראשון של השנה. היקף השימוש בכרטיסי אשראי עלה בכ-8.5% ברבעון הראשון, ל-79 מיליארד שקל. העלייה החדה יחסית הושפעה מעיתוי חג הפסח, אך גם מהעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי על חשבון אמצעי תשלום עתידיים.

מבין החברות בלטה כאל, עם זינוק של קרוב ל-14% בשימוש בכרטיסיה, הנובע בעיקרו מהקליטה המוצלחת של מועדון שופרסל. כאל מבססת את מעמדה כחברה השנייה בגודלה בענף בנתחי השוק, וסביר כי הפער בינה לבין לאומי קארד יתרחב ברבעונים הקרובים לאחר שיושלם המעבר של מועדון שופרסל.

לעומת זאת, לאומי קארד הצליחה להציג לפחות ברבעון האחרון דוחות טובים, על אף המכה שחטפה בדמות אובדן המועדון. החברה אמנם ספגה ירידה של 8% בכרטיסיה החוץ-בנקאיים, אך הצליחה לפצות על כך באופן חלקי באמצעות מועדונים חדשים שהשיקה ושעוד יושקו.

ישראכרט מוסיפה להיות החברה הגדולה בענף בפער על מתחרותיה, והיא שומרת על יציבות בנתח השוק, ומיקדה את מאמציה בעיקר בשימור המועדונים המרכזיים שלה.

צמיחה מתונה באשראי הצרכני

חברות כרטיסי האשראי ממשיכות לראות באשראי הצרכני מנוע צמיחה חשוב, אם כי קצב הגידול ממשיך להיות מתון יותר לעומת השנים הקודמות. תיק ההלוואות של החברות צמח במהלך 12 החודשים האחרונים בכ-13% ל-13.3 מיליארד שקל.

לצד זאת, נמשכת העלייה בהפרשות להפסדי אשראי, הנובעת מהגידול בפעילות האשראי כמו גם הירידה במוסר התשלומים במשק. הפרשות אלה זינקו ברבעון הראשון ב-48% וחצו את רף ה-100 מיליון שקל.

נתון מעניין נוסף בנושא האשראי הצרכני הוא הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות של החברות. ריבית זו עלתה ל-8.4% לעומת 8.2% ברבעון המקביל.

ככל הידוע, העלייה בריבית לא נובעת מעליית מחירים משמעותית, אלא בעיקר משינוי בתמהיל ההלוואות - מהלך שבולט בעיקר בלאומי קארד. לאומי קארד הייתה מוטה לאורך השנים להלוואות בתחום מימון הרכב, שם הסיכון והמרווחים נמוכים יותר.

בצל ההפרדה הצפויה מבנק לאומי, שצפויה לייקר את מקורות המימון שלה שכבר לא יישענו על בנק לאומי, היא עוברת לפעילות בהלוואות רווחיות יותר (הלוואות צרכניות) שם גם הריבית גבוהה יותר.

את המגמה ההפוכה עושה כאל. בכאל הריבית הממוצעת הייתה ונותרה הגבוהה בענף, והיא עומדת על 10.7%. מדובר בירידה לעומת 11% ברבעון המקביל. הריבית הגבוהה של כאל נובעת מתמהיל הלוואות ברמת סיכון גבוהה יותר, מה שכאל מנסה לשנות לאור העלייה ברמת הסיכון באשראי הצרכני.

לעומת זאת ישראכרט שומרת פחות או יותר על אותו פרופיל סיכון, וגם הריבית הממוצעת בתיק שלה נותרה כמעט ללא שינוי, ועמדה על 8.3% בדומה לממוצע בענף.

כעת העלייה בריבית הממוצעת בתיק ההלוואות של החברות נובעת בעיקר משינוי בתיאבון הסיכון. יחד עם זאת, ההערכה היא שלאחר שישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים, הריבית הממוצעת בענף תזחל כלפי מעלה, מכיוון שהמקורות של אותן חברות יתייקרו. כמו כן, לא מן הנמנע שרוכשי החברות יבצעו גם כן העלאות מחירים כדי לשפר את תשואותיהם על רכישת החברות.