האיחוד האירופי מנסה להציל את הסכם הגרעין

האיחוד האירופי צפוי להציע "תמריצים כלכליים" למשטר האיראני כדי לפצות אותו על השלכות הסנקציות האמריקאיות, בניסיון לשכנע את טהרן להישאר מחויבת להסכם הגרעין. כך הצהיר שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לקראת פסגת שרי החוץ של גרמניה, צרפת ובריטניה עם שר החוץ האיראני שצפויה להתקיים מחר (ג') בבריסל. "השיחות יהיו על איך בכל זאת הסחר עם איראן יכול להמשיך להיות אפשרי", אמר אתמול מאס בראיון לעיתון גרמני, "ברור שנצטרך להציע תמריצים כלכליים".

ההצעה היא חלק מהמשא ומתן המחודש עם טהרן, שמטרתו לשמור על ההתחייבויות שנטלה על עצמה כחלק מהסכם הגרעין, אחרי הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי אמריקה תיסוג מההסכם ותטיל סנקציות כלכליות "חמורות ביותר" על הרפובליקה האיסלאמית ועל כל מדינה או חברה שתעשה עסקים עימה. כחלק מהצגת חזית אירופית אחידה, דווח כי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה תרזה מיי התקשרו בזה אחר זה בסוף השבוע לנשיא איראן חסן רוחאני, והביעו בפניו את מחויבותם להמשיך וליישם את ההסכם, ואת הציפייה כי גם איראן תעשה זאת.

60 יום מאיראן

משרד החוץ האיראני, בתגובה, הודיע אתמול כי יעניק 60 יום למדינות אירופה למצוא דרך לפתור את המשבר, וכי לא יישא וייתן על הסכם חדש. לפי הודעת משרד החוץ האיראני, רוחאני הבהיר כי למדינות אירופה יש "שבועות בלבד" כדי להבטיח את יישום ההיבטים הכלכליים של ההסכם, הכוללים סחר כמעט-חופשי בין האיחוד לאיראן, שזינק ל-21 מיליארד אירו בשלוש השנים שעברו מאז חתימת ההסכם.

שר הכלכלה הגרמני, פיטר אלטמאייר, התייחס להודעה זו ואמר בראיון לטלוויזיה הגרמנית אתמול, כי "במהלך תקופה זו ננצל כל הזדמנות אפשרית כדי לשכנע את הממשל האמריקאי לשנות את מדיניותו. זה ייעשה בראש ובראשונה באמצעות דיאלוג - אך גם על ידי כך שנדגים כי בסופו של דבר, כולם יפסידו אם ניכנס לתקופה של צעדים חד-צדדיים הולכים ומסלימים ברחבי העולם". פרשנים העריכו כי בין הצעדים האפשריים שיציעו גרמניה, צרפת ובריטניה נכללים המשך ואף הגברת תוכניות ביטוח יצוא (כמו "הרמס" בגרמניה, למשל), שמטרתן להקטין את הסיכון שבעסקים עם איראן לאור הסנקציות האמריקאיות.

"אין פתרון פשוט"

ואולם, גם אם ברמה ההצהרתית נראה כי בגרמניה ובאירופה לא מפחדים להתעמת עם ארה"ב, ברמה העסקית יהיה לחברות אירופיות גדולות קשה מאוד להמשיך לעשות עסקים עם איראן, כפי שנעשה מאז שנחתם הסכם הגרעין. שר החוץ הגרמני מאס עצמו הודה בכך, ואמר כי "אין פתרון פשוט שיגן על חברות מהסיכון שבסנקציות אמריקאיות". אלטמאייר הוסיף: "אין לנו דרך חוקית להגן על חברות גרמניות מהחלטות של הממשל האמריקאי, או להחריג אותן מהן".

לכן, ציינו כלי התקשורת בגרמניה בסוף השבוע את ההשפעה הדרסטית של הסנקציות הצפויות על העסקים הגרמניים עם טהרן, לצד הבעת חשש מחוסר יציבות במזרח התיכון אם איראן תפרוש מהסכם הגרעין ותחזור להעשיר אורניום. "החלומות הגרמניים התנפצו", כתב ה"זידוייטשה צייטנוג", ששירטט את מפת העסקים הגרמניים הצפויים להיפגע - מחברת הכימיקלים BASF שחתמה על חוזים בעשרות מיליוני אירו עם טהרן, ועד איירבאס, שחתמה על חוזים בשווי מיליארדים. סקר שערך מכון EMNID הגרמני מצא כי 80% מהציבור במדינה תומך בהסכם הגרעין עם איראן, בעוד רק 8% מתנגדים לו.

גרמניה למודת ניסיונות התמודדות עם סנקציות אמריקאיות, בשל העובדה כי עד לחשיפת תוכנית הגרעין האיראנית ולהטלת סנקציות עליה, היא הייתה שותפת הסחר המובילה עם איראן בעולם. ממשלות ארה"ב וישראל, לצד ארגונים לא-ממשלתיים כמו "Stop The Bomb", הפעילו לחץ כבד במשך שנים על ממשלת גרמניה, באמצעות קמפיינים ציבוריים, תביעות ואיומים כלכליים, כדי לצמצם את הסחר.

בפגישה מחר בבריסל תשתתף גם נציגת האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, פדריקה מוגריני, והיא תסיים מסע דילוגים של שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף בבייג'ין, במוסקבה ובבריסל, כדי להתמודד עם השלכות הפרישה האמריקאית מהסכם הגרעין.