מאקרו כלכלה על-פי ארדואן: מדוע צונחת הלירה הטורקית?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הבטיח כי אם יזכה בבחירות שיתקיימו במדינה בחודש הבא, הוא מתכוון להקדיש משאבים ספציפיים לעניין המוניטרי. דבריו של ארדואן נאמרו לאור מצבה הרעוע של הכלכלה במדינה וערכה של הלירה הטורקית.

מבחינה מאקרו-כלכלית, המצב בטורקיה רחוק מלהיות משביע-רצון. ריבית הבנק המרכזי עומדת נכון להיום על 13.5%, יחד עם אינפלציה של 10.9%. יחד עם זאת, הגירעון הטורקי ממשיך להעמיק, כאשר ברבעון הראשון של השנה הוא תפח ב-16 מיליארד דולר, כפול מהתקופה המקבילה אשתקד.

נגיד הנבק המרכזי בטורקיה מאמין שהריבית הגבוהה בטורקיה תוביל בסופו של לייצוב המטבע. ארדואן, מנגד, מאמין שיש לחתוך את שיעור הריבית כדי להחיות את הכלכלה. חילוקי דעות אלה בין הנשיא לבין הנגיד, בפרט בסוגיה זו, בוודאי שאינם תורמים לגיבוש מדיניות אחידה לטיפול בבעיה.

הלירה הטורקית חוותה שנה מטלטלת, כאשר היא נחלשה ב-10% אל מול הדולר. למעשה, המטבע היחיד שחווה פיחות חריף יותר הוא הפזו הארגנטינאי, שם ריבית הבנק המרכזי טיפסה ל-40%.

גם בעיני המשקיעים הזרים, טורקיה לא נתפסת כאי של יציבות. הגירעון שלה צמח ל-5% מהיקף היצוא, והפעולות המוניטריות כאמור אינן מצליחות לטפל באינפלציה הגבוהה.

גורמים אלה מעמידים את הלירה בעמדת נחיתות, כשהיא חשופה לזעזועים רבים. במצב זה, כל הסחורה המיובאת למדינה מתייקרת באופן דרמטי. כך, היבואנים ממשיכים לשלם בדולרים עבור הסחורה, אולם מעצם הפיחות בערך המטבע, עליהם לגדר את ירידת הערך באמצעות העלאת המחירים. העלאת מחירים זו מביאה לתגובת שרשרת בכל המשק, כאשר כלל הסחורות והשירותים המושפעים מכך באופן ישיר או עקיף, מתייקרים גם הם.

גם תשלומי החוץ של הממשל הטורקי עבור סחורות ושירותים ציבוריים, אשר מתבצעים בדולרים, מביאים להחרפת הגירעון. הפיחות בערך הלירה הטורקית מביא את הממשל ללוות כספים רבים לכיסוי ההוצאה, בתקופה שהתוצר הטורקי חלש ממילא.

האם הבחירות בטורקיה יביאו לשינוי המגמה? ייתכן שכן. אולם מכשול נוסף ניצב בפני הכלכלה הטורקית, והוא הבחירות לרשויות המקומיות שצפויות להיערך במארס 2019, דבר אשר צפוי להביא לנטל כלכלי נוסף על הקופה הציבורית במדינה.