כנס Mixiii0Biomed 2018 נפתח היום (ג') בתל-אביב. יו"ר הכנס רות אלון (המנהלת השנה את הכנס יחד עם ד"ר ניסים דרוויש שותף בקרן אורבימד ישראל ועם אורה דר שניהלה עד לאחרונה את תחום מדעי החיים ברשות החדשנות), ציינה עם פתיחת הכנס כ "נתונינו מראים שתעשיית הביומד הישראלית היא חזקה בתחומים שהם גם טרנד עולמי וביניהם: סרטן, מדעי המוח, מערכת החיסון, קרדיולוגיה, מחלות מטבוליות ובריאות דיגיטלית".
אלון הראתה נתונים לפיהם ישראל מובילה בפער גדול במספר הפטנטים לנפש בתחום התרופות (הבאה האחריה היא ארה"ב) ובתחום המכשור הרפואי היא נמצאת מעט אחרי ארה"ב במספר הפטנטים החדשים לנפש, ובפער משמעותי מהמדינות הבאות בתור.
מגמות מובילות אחרות בשוק העולמי על פי אלון הן: רפואה מותאמת אישית, קיצור הדרך של תרופות לשוק באמצעים טכנולוגיים ושיפור אבחון מחלות באמצעות בינה מלאכותית.
פרנסואה מייסונרוז' מבית ההשקעות אוורקור, אשר מייעץ כבר שנים רבות בעסקאות הגדולות ביותר בתחום הפארמה העולמי (כולל, למשל, בעסקת הענק בה רכשה טקדה את שייר בשבועות האחרונים), הציג ניתוח עומק של מצב תעשיית הביומד. מייסונרוז' אמר כי: "ישראל היא כבר לא מדינה שיש בה רק מוחות מבריקים אבל אין את ה'רוטב הסודי' הדרוש להקמת חברות, אלא היא מדינה שניצלה את הגלובליזציה כדי לבנות תעשיה מובילה בתחום הרפואי. אלא, שאנחנו נמצאים בסיכון מצד כוחות שחותרים נגד יתרונות הגלובליזציה.
"אם אנחנו מניחים הנחה פנטזיונרית שהעולם ימשיך להיות כזה שתומך במדע, בקידום האנושות ובשיתוף פעולה בינלאומי, הרי שנראה כי מצב תעשיית הביומד ימשיך להיות טוב. ישנו הון זמין לתעשייה, מיזוגים גדולים, סביבת מס תומכת ורגולציה יחסית יציבה - האיום כי הממשלה תתערב ישירות במחירי התרופות ותקבע אותן, פחות או יותר ירד מן הפרק.
מייסונרוז' ציין כי בנאומו האחרון בעניין מחירי התרופות, אמר טראמפ כי יוריד את מחיריהן באמצעות ייעוד ה- FDA , רשות המזון והתרופות האמריקאית, אולם, לדבריו, ה- FDA כבר היום הוא יעיל למדי".
חוק Eroom
מייסונרוז' הראה נתונים לפיהם בחמש השנים האחרונות תחום הביומד היכה את השוק, אבל לא בהפרש משמעותי, וכי השנה הביצועים פחות טובים מכלל השוק. עם זאת, ביצועי ההנפקות בתחום הביומד בנאסד"ק ב-2016 וב-2017 רשמו תשואה משמעותית טובה יותר מאשר הנפקות חברות הטכנולוגיה.
מייסונרוז': "מי שהשקיע ב-14 הנפקות בתחום הביומד שנערכו השנה, הרוויח 14% בחודשיים בממוצע. עם זאת, מי שלא השקיע בהנפקה הטובה ביותר, אלא רק ב-13 האחרות, הוא לא הרוויח בכלל. לכן ההשקעה בביומד היא משחק של 'המנצח לוקח הכל', היא מונעת מאוד מ"פומו" (Fear of missing out ). השקעה בביומד היא כמו נישואים שניים, ניצחון התקווה על הניסיון". לדבריו, קרנות הפרייבט אקוויטי שגייסו סכומים משמעותיים בשנים האחרונות, מעל לציפיות השוק, מוכנות בשל כך להשקיע היום בתחומים מסוכנים יותר, ובין היתר בביומד, והדבר יזרים הון לתעשיה.
לפעמים התקווה מוכיחה את עצמה, אומר מייסונרוז', כמו שקרה למשל למשקיעים של קייט פארמה שנמכרה לגיליאד לפי שווי של 12 מיליארד דולר ויצרה לכל משקיעיה החזר של מאות אחוזים. אולם, הוא מציין, בחיפוש אחר קייט הבאה, המשקיעים עלולים להיכנס לתחומים צפופים מידי. "הבעיה של התעשיה היא שאנחנו משקיעים בתחומים שבהם יש רווח גדול, ולא בתחומים שבהם יש צורך גדול. השוק מתומרץ כך שהאנושות אינה נהנית מן המיטב שיש למחקר ולפיתוח בתחום הביומד לתת. למשל, אלצהיימר היא מחלה נוראית, מפחידה, וגם שוק ענק שצומח במהירות שיא, אולם בשנים האחרונות לא הצליחה אף חברה להביא חידוש רווחי לשוק, ולכן ההשקעה בתחום זניחה היום לעומת הצורך. "החברות שכחו שיש להן גם חוזה חברתי מול האנושות", הוא אומר.
התחום, הוא אומרף סובל מ-"חוק Eroom " ("חוק Moore", הפוך), במקום שפיתוח תרופות יהפוך לזול ויעיל יותר, קורה בדיוק ההיפך בגלל חוסר יעילות בחברות התרופות וחוסר השקעה של המשאבים בצרכים האמיתיים של העולם. כיום פיתוח תרופה מוצלחת אחת, אם משכללים לתוכו את כל הכישלונות של אותה חברה באותו זמן, עולה כ-2 מיליארד דולר.
התחומים החמים בשוק, אומר מייסונרוז', הם בניגוד לאינטואיציה של רוב המשקיעים: כל מה שקשור לניהול החולים (בבתי חולים, בבית או בבתי אבות). תחום הביוטק מצליח יחסית ותחום הפארמה הקלאסי מצליח פחות ממדדי השוק הכלליים. "מבנה שוק הבריאות הוא כזה שאף שמדובר בשוק ענק, אין בו חברות עם שווי שוק עצום כמו אפל או עליבאבא. ג'ונסון אנד ג'ונסון, ענקית התחום, שווה רק כ-350 מיליארד דולר ביום טוב, בהתאם לכך שהיא מחזיקה רק כ-10% מהשוק שלה".
הוא מציין גם כי חברות יכולות בהחלטה אחת, לבנות ולהרוס את עולמן - תרחיש שאנחנו מכירים היטב מחברת טבע, שנפלה בעקבות השקעה בעסקת גנריקה ממונפת ולא מוצלחת, אך מייסונרוז' מציין דווקא את GSK . "החברה החליטה להתמקד בתחום התרופות הנמכרות מעבר לדלפק ללא מרשם, ולצאת מתחומי חדשנות. הם אפילו מכרו את חטיבת הסרטן שלהם. אתם יכולים לדמיין את הדירקטוריון שהוצגה לו החלטה 'נמכור את החדשנות שלנו' והוא אמר כן?". הוא מראה כיצד ההחלטה הזו הובילה לצמיחה בשוויה של גלקסו כך שהיא מהווה היום רק 20% מהשווי של מובילת התחום ג'ונסון אנד ג'ונסון. "העניין הוא לא רק ששוויה ירד, אלא שהם כל כך קטנים היום לעומת מובילי השוק, שאין להם למעשה יכולת להשתקם". לעומת זאת חברות אחרות שנמצאות ברשימת המובילות - סלג'ין, גילאד, ביוג'ן - הן חברות חדשות יחסית שאתגרו את ענקי התחום - ואלה ההשקעות שאתם לא יכולים לפספס.
פרופ' אריה בלדגרין, מייסד ומנכ"ל חברת קייט פארמה שנמכרה לתאגיד גיליאד ב-192 מיליארד דולר, אשר רואיין כאן אתמול בהרחבה לקראת הכנס, הוסיף בכנס כי "בשנים האחרונות מדע בדיוני הפך מציאות - קריאת רצף הגנום, עריכת גנים ותרפיה גנטית.
"סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל המיתולוגי לא היה מעורב בתחום הביומד במשך רוב חייו אך לצערו התחום מצא אותו כשחלה בסרטן הלבלב. כך הוא נחשף לחידושים הגדולים ביותר בתחום והתעמק בהם כפי שהתעמק בכל מה שהיה חשוב לו, ובסוף ימיו אמר: החידושים הגדולים ביותר בעולם בשנים הבאות יהיו בממשק ביו ביולוגיה וטככנולוגיה. עידן חדש מגיע".
בלדגרין סיפר כי הוא שאף להיות מנתח-מדען, "אולם הבחירה הראשונה שלי למנחה לפוסט דוקטורט, לא רצה להשקיע בי כי העדיף חוקר שיקדיש את כל זמנו למחקר, ולא ינתח. כך הגעתי למנטור שלי, פרפ' סטיב רוזנברג מה- NIH ". השותפות הזו דרבנה את הקריירה של בלדגרין ולבסוף אחרי סיבוב ענק, כשהוא בן למעלה מ-60, חזר בלדגרין להוציא לפועל את הפיתוחים עליהם עבד אצל המנטור שלו, והם היוו את הבסיס של קייט.
שני הדברים שהוא גאה בהם במיוחד, הוא מספר, הם המאמר הראשון שפורסם ב- New England Journal of Medicine שסקר את הצלחת המחקר הקליני של קייט וכונה על ידי עורך כתב העת 'מהפיה בסרטן', וכן הצלחת חולה שהייתה אם לשלושה ילדים, בגילאי ה-30, ותוחלת חייה לפני קבלת הטיפול הוערכה בחודשים ספורים. מאז היא כבר חיה 3.5 שנים ללא סרטן בזכות הטיפול של קייט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
