נדחתה בקשת תובע ייצוגי להכרה כנושה מובטח של אורבנקורפ

ניצחון לנאמן למחזיקי אגרות החוב הקיימים של חברת אורבנקורפ הקנדית (Urbancorp inc), חברת רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ, ולבעל התפקיד שמונה לאורבנקורפ על-ידי בית המשפט, עו"ד גיא גיסין, על אחד ממחזיקי אגרות החוב של אורבנקורפ שהגיש נגד החברה הקנדית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך כ-42 מיליון שקל, הממתינה לאישור בית המשפט הכלכלי בתל-אביב.

בהחלטה שניתנה אתמול (ג') אחר-הצהריים דחה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, את טענת התובע הייצוגי טוביה פכטהולד, שסבר כי השיעבוד שיצרה חברת אורנבקורפ כלפי מחזיקי אגרות החוב במסגרת ההנפקה שביצעה בארץ מבטיח גם נזקים שנגרמו לכאורה לחלק ממחזיקי האג"ח מהתנהלות החברה בהנפקה.

בהתאם, בית המשפט דחה את בקשתו של פכטהולד לייחד כספים לחברי הקבוצה הייצוגית (אותה מייצג פכטהולד לטעמו), שמיועדים לחלוקה על-ידי בעל התפקיד לנושים המובטחים של החברה.

תזכורת: נגד החברה הקנדית מתנהלים הליכי חדלות פירעון בקנדה, ויש לה נושים רבים בארץ. זאת, נוכח הנפקה שביצעה החברה זמן קצר לפני קריסתה, במסגרתה גייסה מהציבור הישראלי 180 מיליון שקל.

המשמעות האופרטיבית של פסק הדין היא שחברי הקבוצה ייצוגית יהיו לכל היותר נושים רגילים בהליך חדלות הפירעון המתנהל בעניינה של החברה הקנדית, וגם זאת בכפוף לשני תנאים מצטברים: הראשון - שתביעתם הייצוגית תתקבל; השני - שבקשתם להארכת המועד להגשת תביעות חוב בשם חברי הקבוצה (ככל שתוגש) תתקבל על-ידי עו"ד גיסין.

בכך קיבל בית המשפט את עמדת הנאמן של מחזיקי אגרות החוב (המהווים את נושיה העיקריים של אורנבקורפ בארץ), המיוצגים בהליך על-ידי עורכי הדין אמיר פלמר ואביתר קרמר, וכן את עמדת בעל התפקיד, עו"ד גיסין, שטענו כי יש לראות בקבוצה הייצוגית לכל היותר כנושים רגילים, שנזקם, ככל שהתגבש, איננו מובטח בסדר הנשייה.

אורנשטיין: "על-מנת שיהיה תוקף לחלות בטוחה על עילות נזיקיות, הדבר צריך להיות במפורש"

בפסק הדין פתח בית המשפט וציין כי השאלה שעומדת לפתחו נוגעת למעמד הנשייה של מבקש אישור להגשת תובענה ייצוגית וחברי הקבוצה הייצוגית כלפי חברה שנקלעה לחדלות פירעון.

בעוד שפכטהולד, באמצעות עו"ד יעל מושקוביץ, טען כי יש לראות בו ובקבוצה הייצוגית נושים מובטחים - טענו הנאמן בעל התפקיד (אליהם הצטרף כונס הנכסים הרשמי) כי יש לראות בקבוצה הייצוגית לכל היותר כנושה רגיל, וגם זאת בכפוף לכך שתתקבל בקשתו של התובע הייצוגי להארכת המועד להגשת תביעת חוב, ככל שזו תוגש.

בית המשפט דחה כאמור את בקשת התובע הייצוגי ובהתאם קבע כי אין לראות בעילות הנזיקיות ככאלה המשדרגות את חברי הקבוצה למעמד של נושה מובטח בסדר הנשייה.

החלטת בית המשפט התבססה על מספר עוגנים. ראשית, בית המשפט ציין כי לאחר שבחן את לשון "מסכת ההסכמים" הרלוונטיים שנחתמו בין החברה לבין הנאמן, ובהם שטר הנאמנות, הסכם השיעבוד ואגרת החוב עצמה, ואת כוונת הצדדים המשתמעת ממסכת זו, אין מנוס מהמסקנה כי העילות הנזיקיות הנטענות אינן חוסות תחת השיעבודים אותם יצרה החברה להבטחת קיומן המלא של התחייבויותיה למחזיקי האג"ח במסגרת אותם הסכמים.

בהקשר זה נקבע כי תשלום הפיצויים על-ידי החברה (ככל שיוכחו העילות הנזיקיות) הוא "בנוסף וללא קשר לחובתה של החברה לקיים את התחייבויותיה החוזיות כלפי המשקיעים", דהיינו, החובה לשלם למחזיקי אגרות החוב את התשואה המגיעה להם על-פי תנאי אגרת החוב.

בית המשפט אף הגדיל וקבע כי גם אם במקרה והיו מצוינות בתשקיף העילות הנזיקיות (דבר שלא הוכח), לא היה בכך כדי לשנות את המסקנה הסופית, שכן על-מנת שאלה תהיינה מובטחות, היה נדרש לציין זאת במפורש בתשקיף.

בית המשפט המשיך ובחן את מהות הבטוחות שניתנו על-ידי החברה למחזיקי האג"ח, תוך שהוא קובע כי הבטוחות נועדו להבטיח את פירעון התשלומים שמגיעים לפי האג"ח וכן סכומים נוספים המפורטים במפורש בשטר הנאמנות, אך לא את הנזקים מהסוג שנתבע בתובענה הייצוגית.

בהחלטתו נתן בית המשפט משקל מסוים לכך שנקבע בגדרי ההסכמים כי השיעבוד יוסר במועד שבו אגרות החוב ייפרעו במלואן. בהקשר זה ציין הנשיא כי במסגרת ההסכמים לא הייתה כוונה מצידה של החברה שהשיעבוד יבטיח, בנוסף להתחייבויות שפורטו, גם עילות נזיקיות שחלקן יכולות להתגבש לאחר מועד הפירעון של אגרות החוב.

הנשיא אורנשטיין חזר על ההלכה הפסוקה הקובעת כי יש לתת פרשנות מצומצמת להכרה בנשייה מועדפת, וזאת, בין היתר, על-מנת לשמור על עיקרון השוויון בין הנושים, תוך שהוא מציין כי מסקנתו שלא לראות בתובע הייצוגי נושה מובטח מתיישבת עם הלכה זו.

בית המשפט נמנה מלהכריע במספר סוגיות נוספות שעלו במסגרת תגובות הצדדים לבקשת פכטהולד, אולם הוא הביע את דעתו (מבלי לקבוע מסמרות בדבר) כי "על-מנת שיהיה תוקף לחלות בטוחה על עילות נזיקיות, הדבר צריך להיות במפורש, חד-משמעי וברור ולא ניתן להסתפק בכוונה משתמעת".

בית המשפט נמנע בנוסף מלהכריע בשאלה האם יש לראות בפכטהולד כנושה של אורבנקורפ, וזאת נוכח העובדה שפכטהולד פספס את המועד הקבוע בחוק להגשת תביעות חוב לבעל התפקיד עו"ד גיסין במסגרת הליכי הסדר הנושים.

עם זאת, בית המשפט קבע כי לפכטהולד ניתנת ארכה להגשת בקשה לעו"ד גיסין להארכת מועד להגשת תביעת חוב, במסגרתה יצטרך עו"ד גיסין שמונה כאמור לבעל תפקיד בהליך להכריע לגופה של הבקשה.

בהתאם לקביעות פסק הדין, קבע השופט אורנשטיין כי אין להיעתר לבקשתו של פכטהולד לייחד כספים לחברי הקבוצה מהכספים שמיועדים לחלוקה לנושיה המובטחים של החברה על-ידי בעל התפקיד.

בית המשפט חייב את המבקש בהוצאות בעל התפקיד, הנאמן והכנ"ר בסכום כולל של 22,550 שקל.

לאור הנפקות של החלטת הנשיא אורנשטיין, נראה כי לא מדובר בסוף פסוק בפרשה, ונוכח השאלה העקרונית לכאורה שעלתה בהליך, יידרש בית המשפט העליון לחוות את דעתו בנושא.

עורכי הדין אמיר פלמר ואביתר קרמר, המייצגים את הנאמן לאגרות החוב, מסרו בתגובה: "החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה".

בעל התפקיד, עו"ד גיא גיסין, מסר בתגובה: "אני מברך על החלטת בית המשפט. הניסיון להחיל בדיעבד זכויות מכוח שיעבוד שניתן להבטחת אגרות חוב, גם על עילות נזיקיות נטענות ובלתי מוכחות, עלול היה לפגוע בוודאות הנדרשת בשוק ההון בכלל ובקשר עם אגרות החוב הרשומות למסחר בפרט. דווקא מי שמתיימר לייצג בתביעה ייצוגית מחזיקי אגרות חוב שנפגעו, ראו היה שימנע מלהעלות טענות שתוצאתן הייתה עלולה לפגוע במחזיקים אלה עצמם. לא לחינם החליטו המחזיקים, בהחלטה של 100% מהמשתתפים בהצבעה, להתנגד לבקשות ולפעולות של מי שמתיימר לייצג אותם. דיני ניירות ערך מחייבים שהנאמן לאגרות חוב ינהג ביחס של שוויון בין מחזיקי אגרות החוב השונים, בהתאם להחזקותיהם היחסיות בסדרת אגרות החוב הרוונטית, בלי קשר למחיר שבו רכשו את אגרות החוב ובלי קשר לשאלה האם יש למי מהם טענות נוספות בקשר עם נזקים שנגרמו לו אישית לאור המחיר ששילם או כל טענה אחרת. לעניין אורבנקורפ עצמה - ההחלטה חשובה ותאפשר לנו להמשיך ולפעול על-מנת למקסם את ההחזרים שיקבלו נושי החברה, ולחלק כספים למחזיקי אגרות החוב בהקדם האפשרי וללא עיכובים נוספים".

עורכות הדין יעל מושקוביץ ודנה שורץ-אשתר, באות-כוח התובע הייצוגי, מסרו בתגובה: "בית המשפט הנכבד אישר את ניהול התביעה הייצוגית של מחזיקי האג"ח נגד החברה והנאמן בפני בית המשפט הכלכלי ולא במסגרת תביעת חוב, בניגוד לעמדת בעל התפקיד, אשר ככל הנראה עד עתה אינו מסכין עם החלטה זו. צר לנו כי בעל התפקיד והנאמן מנסים לשלול מאותם מחזיקי אג"ח שרכשו את אגרת החוב תחת המידע המטעה וניזוקו, נזקים העומדים על כ-42 מיליון שקל, את הטבת נזקיהם, וזאת משיקולים שאינם ממין העניין.

"שאלת מעמדו של תובע ייצוגי בהליכי חדלות פירעון, כמו גם תחולת היקף השיעבוד הניתן במסגרת ההנפקה על נזקים שנגרמו כתוצאה מדיווח מטעה שבוצע על-ידי החברה, היא שאלה משפטית חדשנית אשר נדונה לראשונה. כפי שניתן ללמוד מהחלטת בית המשפט הנכבד, מדובר בסוגיה בעלת חשיבות ומורכבות. אנו לומדים את החלטת בית המשפט הנכבד בעניין זה.

"בנסיבות הייחודיות של המקרה, ולאחר שבית המשפט הנכבד אישר את ניהול התביעה הייצוגית כנגד החברה, לא היה מקום לנקוט מסלול מקביל של הגשת תביעת החוב (עמדה זו אף הוצגה על-ידי בעל התפקיד עצמו בתיק זה ממש). נוכח זאת, בקשת התובע הייצוגי להארכת מועד הייתה למעלה מן הצורך וכסעד חלופי.

"על-פי החלטת בית המשפט הנכבד תוגש בקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב המותנית לבעל התפקיד, ואין לתובע הייצוגי כל ספק כי בעל התפקיד יפעל כמתחייב ויעניק את הארכה המבוקשת. שהרי לא יעלה על הדעת שבעל התפקיד, ידו הארוכה של בית המשפט, ינסה לחסום את דרכם של התובעים הייצוגים מטעמים פורמליים, אשר אין להם כל נפקות מעשית בנסיבות העניין כאן ויביא לפגיעה מהותית במחזיקי האג"ח אשר הוטעו על-ידי החברה וניזוקו". 

אורבנקורפ גייסה 180 מיליון שקל שירדו לטמיון תוך 6 חודשים

חברת אורבנקורפ הקנדית, שבבעלות אלן ססקין, גייסה בדצמבר 2015 כ-180 מיליון שקל מהציבור בישראל באמצעות הנפקת אגרות חוב (אג"ח), כאשר בהתאם להנפקה החלו אגרות החוב של החברה מסדרה א' להיסחר בבורסה בישראל.

כחצי שנה לאחר ההנפקה בבורסה בתל-אביב נקלעה החברה הקנדית לקשיים כלכליים, ועקב כך פנו חברות-בנות שלה בקנדה ביוזמתו של בעל השליטה ססקין בבהילות לבית המשפט בטורונטו. זאת, בין היתר, לצורך הגנה מפני נושים, תוך שמונו לחברה עצמה ולחברה נוספת שנמצאת בבעלותה שני נאמנים על-ידי בית המשפט הקנדי.

יצוין כי פנייתה של אורנבקורפ לבית המשפט הקנדי באמצעות החברות-הבנות דווקא, הייתה בכדי להימנע מניהול הליכים משפטיים בישראל, וזאת בניגוד להתחייבותה בשטר הנאמנות של הנפקת האג"ח.

לאורבנקורפ עצמה מונה באפריל 2016 כבעל תפקיד מטעם בית המשפט בישראל עו"ד גיא גיסין, והוא שאחראי לפעול לטובת החברה ונושיה מול הנאמנים בקנדה, שאחראים על מימוש נכסי החברות-הבנות, שמחזיקות בעיקר בקרקעות באזור טורונטו.

ססקין עצמו התחיל בשנת 2016 בהליכי פשיטת רגל בקנדה, והוא מנסה להגיע להסדר עם נושיו.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית על סך 42 מיליון שקל

במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט הכלכלי בתל-אביב, מבקש טוביה פכטהולד לייחס לאורבנקורפ הפרות דיווח חמורות והצגת מצגי-שווא כלפי מחזיקי אגרות החוב, כאשר עיקר טענותיו נוגעות, בין השאר, להתחייבות של בעל החברה הקנדית, אלן ססקין, להזרים לחברה כ-12 מיליון דולר קנדי שלא קוימה; לדיווחים מטעים שהציגה החברה מצד חברה וכן טענות בדבר הצגת מצגי-שווא והסתרת מידע מהותי ממחזיקי האג"ח שביצעה החברה (העילות הנזיקיות).

נוכח הפרטים המטעים והעדר הדיווח, נטען על-ידי פכטהולד כי חברי הקבוצה הייצוגית (המורכבים ממחזיקי האג"ח ומכאלה שאינם מחזיקים כיום באג"ח בפועל) זכאים לפיצויים בסך של כ-42 מיליון שקל, כאשר בקשת האישור לתובענה הייצוגית נסמכת על חוות-דעתו של פרופ' אמיר ברנע.

בהקשר זה יצוין כי הנשיא אורנשטיין הכיר בזכותם של מחזיקי אגרות החוב של אורבנקורפ לקבל פיצוי מהחברה הקנדית, ככל שזו הפרה את התחייבויותיה כלפיהם. זאת, מבלי שהוא מביע עמדה לגוף הטענות בהקשר זה שהועלו על-ידי פכטהולד, אשר יש ויתבררו בפני בית המשפט הכלכלי הדן בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.