"לא נכון להדיר בעלי שליטה במוסדיים מהגופים שבשליטתם"

רבים מבכירי שוק הביטוח התכנסו אמש ברמת גן, כולל הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, לצד בכירים רבים נוספים בשוק ההון המקומי, במטרה להשתתף בחנוכת משכנה החדש של קבוצת הביטוח והפנסיה מנורה מבטחים. כחלק מהאירוע החגיגי, ולאחר המינגלינג, נאמרו כמה דברי ברכה, שבמסגרתם נשא דברים גם יו"ר הקבוצה, ומבעלי השליטה בה, ערן גריפל, שגם ניפק אמירה "חדשותית" שרלוונטית לאחת הסוגיות הבוערות כיום בענף הביטוח, ובשוק המוסדי בכלל: כוונת הרגולציה לאסור על בעלי שליטה להיות יו"רים בחברות שבשליטתם.

גריפל, שלא אוהב לדבר לציטוט, אמר כי "ספק אם מנורה הייתה קבוצת מנורה מבטחים, וספק אם היינו חונכים היום את משכנה החדש של הקבוצה, במודל שבו אין מקום לחזון ולהובלה וההכוונה של הבעלים. אנשי עסקים - בעלי החברות במשק הישראלי שמשקיעים ומסכנים את הונם האישי בעסק - הם הקטר ומנוע הצמיחה של המשק; לא נכון להדיר ולהרחיק אותם".

גריפל המשיך להתייחס ליוזמה הרגולטורית של הממונה על שוק ההון, למנוע מבעלי שליטה להיות יו"רים של חברות ביטוח וגופים מוסדיים, ואמר עוד כי "תמיד הנחתה אותנו טובת החברה ולקוחותיה תוך ראייה לטווח ארוך, כמי שרואים בענף הזה את עיקר עיסוקם". בקהל האורחים באותו ערב היו עוד כמה כמו גריפל, שהרגולציה הזו רלוונטית להם במיוחד: יאיר המבורגר מקבוצת הראל (שכיום הינו בעל שליטה ויו"ר) ושלמה אליהו מקבוצת מגדל (בעל שליטה שכיום אינו יו"ר).

במה מדובר? בתחילת מארס האחרון פורסמה טיוטת חוזר משמעותי בעניין הממשל התאגידי בגופים המוסדיים - המתמקד בשינוי התנאים והדרישות מהדירקטוריונים ומהדירקטורים בגופים המוסדיים - הוראות חדשות שיחייבו רביזיה מוחלטת בשורה ארוכה של דירקטוריונים בשוק המוסדי המקומי.

מהו הרציונל שמוביל את הרשות, שם דבקים בצורך בהסדרה הזו שכבר קיימת במהותה בעולם הבנקאות? מבחינת הרשות הרבה מאוד השתנה בשוק המוסדי מאז שפורסמה הרגולציה האחרונה בנושא, אי שם ב-2007. מאז ועד היום השוק המוסדי גדל משמעותית, והגופים המוסדיים מנהלים יחד כ-1.7 טריליון שקל (לעומת כ-716 מיליארד שקל "בלבד" לפני כעשור), וגם היקף הפרמיות ודמי הגמולים שזורמים לגופים הללו צומח משמעותית.

למעשה, מבחינת הרשות, ובכלל, מהרבה בחינות, הגופים המוסדיים תפסו את מקומו של הביטוח הלאומי ככרית הביטחון הסוציאלית המרכזית במשק - לא רק לפנסיה, כי אם גם בתחום ביטוחי הבריאות, ביטוחי הרכוש ועוד ועוד. בטח כשמדובר באוכלוסייה העובדת, שרובה ככולה חוסכת באמצעות הגופים המוסדיים.

כך, ברבות השנים הרחיקה מעצמה המדינה חלק אדיר (שהולך וגדל) מהאחריות הסוציאלית לרוב הציבור, וכל זאת כשתיק ההשקעות של החוסכים והמבוטחים הפך להיות הרבה יותר מגוון, וכולל מכשירי השקעה מגוונים יותר, לרבות הפניית כספים להשקעה בחו"ל, מה שלדעת הרגולציה דורש הרבה יותר מקצועיות ואחריות. זה גם מביא לכך שמדובר בחברות שבשליטה פרטית - אף שהן נהנות מביקושים שמזרימה המדינה - ושחשובות מאוד ליציבות המשק והפרטים בתוכו.

ההיבט הזה מהותי לרשות, שמספרת כי בביקורות שערכה מצאה לא אחת, בין היתר, דירקטוריונים שבהם חסרה מומחיות מצרפית בתחומי פעילות מהותיים, דירקטורים שאינם תורמים לביצוע תפקידי הדירקטוריון, דירקטורים שאינם בקיאים בתפקידם ובתחומי פעילות הגוף המוסדי וגם דירקטורים בלתי תלויים שאינם מתבטאים כנגד בעל השליטה או ההנהלה, מחשש שכהונתם לא תוארך, לצד בעל שליטה שהוא יו"ר, ושמחליש את מנגנוני הבקרה והפיקוח ומקשה על ניהול מקצועי של הגוף המוסדי.

לכן הרשות עומדת בכוונתה לשנות את אופי הדירקטורים והדירקטוריונים בשוק המוסדי, במה שנראה שיעמוד בפני אופוזיציה של ממש בניסיון לשנות את "רוע הגזירה" מצד השוק, וכפי שגם עולה מדבריו של גריפל. נראה שהעיסוק ברפורמה החשובה הזו רחוק ממיצוי.