כמה משלמים עמיתי הגופים המוסדיים המובילים עבור ניהול השקעות על-ידי גופים חיצוניים מתמחים, כמו קרנות פרייבט אקוויטי מוכרות יותר ופחות, או חברות ניהול קרנות נאמנות בינלאומיות, וזאת מעבר לדמי הניהול שהם משלמים עבור ניהול החיסכון הפנסיוני שלהם בגופים הישראליים עצמם?
תשעת הגופים המוסדיים המובילים - חמש קבוצות הביטוח הגדולות וארבעת בתי ההשקעות העצמאיים המובילים - גבו ב-2017 כ-0.11% מהנכסים הממוצעים שניהלו עבור לקוחותיהם באותה השנה, בתמורה לניהול כספי חיסכון פנסיוני של הציבור באמצעות מנהלי השקעות חיצוניים. בתחילת השבוע פורסם ב"גלובס", כי גופי החיסכון ניכו ב-2017 יותר מ-900 מיליון שקל על ניהול חיצוני.
מבדיקת "גלובס" של כ-14 מסלולי חיסכון מרכזיים בתשעת הגופים הללו, שבהם נוהלו אשתקד יחד כ-620 מיליארד שקל בממוצע שנתי, ושמהווים חלק ניכר ומייצג מהשוק כולו, עולה כי למעלה מ-690 מיליון שקל שולמו למנהלי קרנות השקעה פרטיות, למנהלי קרנות נאמנות ולמנהלי תעודות סל, בארץ ובעיקר בחו"ל.
כמה גבו המוסדיים המובילים מהעמיתים שלהם ב-2017 עבור תשלום לגופי ניהול השקעות חיצוניים
מדובר בעלויות שמנוכות ישירות מחשבונות העמיתים, מעבר לדמי הניהול, ושאינן זורמות לכיסי החברות המנהלות של החיסכון הפנסיוני. המטרה בהוצאות אלה הינה לתמרץ את הגופים המוסדיים לגוון את ההשקעות של העמיתים, בדגש על תחומים ועל אזורים בעולם שבהם אין להם מומחיות מיוחדת, אם בכלל.
מדובר בהוצאות שלא אחת נקראות "דמי הניהול הכפולים", וככאלה הם גוררים ביקורת - בעיקר מחברי הכנסת, אך לא רק מכיוונם - שלפיה מדובר בהוצאות בעייתיות. ואולם, בענף המוסדי רואים בהוצאות אלה הוצאות הכרחיות, שבלעדיהן לא יהיו השקעות איכותיות באפיקי השקעה אלטרנטיביים או בחו"ל.
"ההגבלה של ההוצאות הישירות אולי באה למנוע מצב של קלות ראש בהוצאות מהכיס של הציבור, אבל בפועל המגבלה רק פוגעת בציבור הרחב, שהתשואות שלו נפגעות ביותר ממה שהיה משלם", אמר לנו אמש מנהל השקעות מוסדי בכיר ומנוסה, שהוסיף כי "מדובר בהוצאה הכרחית שמשפרת את מצב החוסכים, וחבל שזה נתפס כמשהו בעייתי שיש להגבילו באופן קשיח".
גם ברשות שוק ההון, שהממונה עליה, דורית סלינגר, הייתה זו שיצאה למאבק בהוצאות הישירות הללו והגבילה אותן - לראשונה, רואים חשיבות בכלי זה. בלעדיו, כך חוששים ברשות, המוסדיים ישקיעו הרבה פחות בחו"ל ובאפיקים אלטרנטיביים, וזה יפגע בתיק הסוציאלי של הציבור בישראל.
בכל אופן, מה מגלה בדיקת "גלובס" לגבי התשלומים שהעבירו המוסדיים, במימון העמיתים, למנהלי קרנות השקעה, קרנות נאמנות ותעודות סל, בעיקר בחו"ל? כ-0.06% מהצבירה הממוצעת לשנת 2017 שולמה למנהלי קרנות השקעה - קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור וקרנות הון סיכון, למשל. כרבע מהתשלום האמור ניתן למנהלי קרנות השקעה בישראל והיתרה שולמה למנהלי קרנות השקעה בחו"ל.
במקביל, כ-0.05% מהצבירה השנתית הממוצעת שולמה אשתקד למנהלי קרנות נאמנות ותעודות סל (ביחס של שניים לאחד, בהתאמה), וזאת בעיקר עבור תעודות וקרנות בחו"ל.
מיהם הגופים שניכו מעמיתיהם את שיעור התשלום הגבוה ביותר עבור ניהול השקעות חיצוני? מיטב דש, כלל ביטוח ופסגות, עם שיעור הוצאות ישירות לניהול חיצוני של 0.15%, 0.14% ו-0.13%, בהתאמה. מהצד השני ילין לפידות, שהתיק שלו בולט מעל שאר השוק ברכיב הסחיר ובנטייה לשוק בישראל, עם שיעור הוצאות ישירות למנהלים חיצוניים ברמה זניחה של 0.01% בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
