מי יהיה פרקליט המדינה הבא?

בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שנערכה בדצמבר האחרון, עלה פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, לבמה והזהיר את כל המעורבים הפוטנציאליים בעבירות שחיתות כי "לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים. לא תוכלו לסמוך - לא על המזכירה האישית המלווה אתכם עשרות שנים, לא על הנהג הצמוד והנאמן, לא על העוזר האישי ובוודאי שלא על נותן השוחד או המתווך לשוחד".

בדיעבד, הדברים של ניצן היו "ספוילר" למה שאנחנו רואים היום - גיוס של עדי מדינה רבים. שלושה מהם בתיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

זוהי דוגמה אחת לכוח הרב שבידי פרקליט המדינה. הוא אמנם כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, אבל בעניינים השוטפים הרבים שבאחריות הפרקליטות, פרקליט המדינה הוא הסמכות המחליטה העליונה. הוא גם הגורם הקובע מדיניות כללית של התביעה בשאלות נכבדות. למשל, מתי יש לכרות הסדרים עם עדי מדינה והסדרי טיעון וכיצד; מה הם השיקולים לסגירת תיק בשל היעדר עניין לציבור; מדיניות ההעמדה לדין בעבירות שונות ועוד ועוד. בנוסף, פרקליט המדינה אחראי על ניהול אגפי ומחלקות הפרקליטות השונות. כך שהוא למעשה מנכ"ל הפרקליטות.

בעוד כשנה וחצי, בדצמבר 2019, אחרי 6 שנים כפרקליט המדינה, יסיים שי ניצן את התפקיד. בשנה וחצי יכולים לקרות הרבה דברים וצפויות להתקבל החלטות חשובות רבות. בין השאר מדובר בתיקי נתניהו, ולכן עדיין מוקדם לסכם את כהונתו של ניצן. אבל בחדרי חדרים, המאבק על ירושת פרקליט המדינה בין אלה שרואים עצמם כמועמדים למשרה הציבורית החשובה, כבר החל.

לפי שעה, אפשר לסמן כמה מועמדים מתוך המערכת שיוכלו להחליף את ניצן. שני הבולטים שבהם הם עו"ד שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; ועו"ד ליאת בן-ארי-שווקי, פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).

מועמדים נוספים שעתידים אולי להחליף בבוא היום את שי ניצן הם עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש לעניינים מיוחדים, שפרש השבוע במפתיע מתפקידו; עו"ד נורית ליטמן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים; עו"ד עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה; עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש לעניינים ציבוריים-חוקתיים, ועו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

ליכט עזב השבוע את משרד המשפטים בתחושת מיצוי, שלא לומר מיאוס, ובנוסף, הוא בכיוון של תפקיד היועמ"ש. נזרי הוא חסר ניסיון בעבודת שטח פרקליטותית; איסמן הסתבך בתלונות על אמירות מיניות, והוא חסר ניסיון לעומת האחרים; נורית ליטמן פחות כריזמטית ופחות מוערכת מחלק מהמועמדים; ואלדד אמנם מוערך ומוכשר, אבל צריך לכהן קודם בתפקיד של פרקליט מחוז או משנה ליועמ"ש. ולכן ניתן לסמן את עורכי הדין בן-ארי ולמברגר כמועמדים המובילים מתוך המערכת, כל אחד ויתרונותיו.

שלמה (מומי) למברגר מונה בפברואר 2017 למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. במסגרת תפקידו הוא עוסק בתחום המשפט הפלילי בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות. בנוסף עוסק למברגר בקביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי ובהוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, בייזום ובליווי הליכי חקיקה פליליים ועוד.

למברגר החל את דרכו בפרקליטות ב-1991. בתחילה בפרקליטות מחוז ירושלים, שבה שימש כפרקליט הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. מאז הוא עלה והתקדם בסולם הדרגות וכיהן בשורה של תפקידים. ב-2003 מונה למברגר לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). ב-2009 הוא מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי), וביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי).

למברגר ניהל תיקים רבים במהלך השנים, בהם תיקי שוחד, מרמה ושחיתות ציבורית. כפרקליט פלילי הוא הוביל, בין היתר, הגשת שורה של כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה וגורמי פשיעה באזור הדרום ובאזור תל-אביב, בהם ארגוני דומרני, זגורי ועוד. בשנים האחרונות הוא טיפל ב"פרשת 512" ובעבריינים הקשורים למולנר, למוסלי ולאחרים.

ליאת בן-ארי, המתמודדת המובילה השנייה, היא ה"כוכבת" של הפרקליטות במובן הטוב של המילה. בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, אהודה מאוד בתוך המערכת. היא גם ניהלה תיקים רבים במהלך השנים, לרבות פרשות ידועות כמו תיק השוחד נגד דודי אפל והתיק הפלילי שהתנהל נגד היזמים עודד גולד ושלמה וחניש, שנמשך כעשור.

בן-ארי מפקחת גם על ניהול תיק נוחי דנקנר, שנחשב לתיק הפלילי הכלכלי החשוב ביותר שמנוהל היום. בן-ארי היא גם הפרקליטה המובילה שמלווה את חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיקים 1000, 2000 ו-4000. את החקירה הרגישה והחשובה ביותר מפקידים, מן הסתם, בידי הפרקליטה המקצועית ביותר שעומדת בראש פרקליטות המחוז המוערכת ביותר.

נזכיר, כי בן-ארי היא גם הפרקליטה שניהלה בדרך מעוררת כבוד את משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתיק הולילנד והביאה להרשעה, אמנם חלקית, של כל החשודים המרכזיים. ולא פחות חשוב - תיק הולילנד נוהל במהירות וביעילות נדירות במחוזותינו למרות היקפי החומרים האדירים שלו ולמרות כמות הנאשמים הגדולה.

אמנם הקרדיט המרכזי כאן הוא לשופט דוד רוזן שדן בתיק, אבל גם לפרקליטות בהובלתה של בן-ארי, שהצליחה להשתלט במהירות על הררי חומרי החקירה. בכלל, היתרון הגדול שלה הוא שהיא גם פרקליטה מקצועית, חרוצה וישרה וגם בעלת יכולות ניהול טובות. ויכולות ניהול הן מצרך די נדיר בפרקליטות.

לא מהססת להעמיד בכירים לדין

אם יש לבן-ארי חיסרון בהתמודדות על תפקיד פרקליט המדינה, בעיקר כשמשווים אותה ללמברגר, הוא כנראה זה שהיא פועלת כבר שנים ארוכות בשכבת ה"אליטה" של הפרקליטות - פרקליטות מיסוי וכלכלה. בן-ארי אמנם שיקמה את היחידה במהירות, אחרי שהדימוי שלה היה בשפל מסוים בתקופת עורכות הדין אלה רובינק וטלי נג'רי, אבל בן-ארי לא "טיפסה מלמטה" ולא "לכלכה את הידיים" עם ניהול של אגפים פחות נוצצים ותיקים שאינם תיקי צווארון לבן.

לעומתה, למברגר הוא "פרקליט שלושת המחוזות" שהוביל שנים רבות אגפים פחות נוצצים בפרקליטות וגם שיקם במידה רבה את פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) אחרי תקופתה של רות דוד (שכיהנה כפרקליטת מחוז תל-אביב, פלילי), שעומדת כיום לדין בפרשת רונאל פישר. כך שלמברגר חווה על בשרו מאבקי עובדים וקשיי ניהול מורכבים יותר מאלו שבהם נתקלה בן-ארי.

אם "להיזרק" לעולם אחר לחלוטין ולהשוות את ההתמודדות העתידית על תפקיד פרקליט המדינה, להתמודדויות עבר על תפקיד הרמטכ"ל, אז למברגר הוא "הגבי אשכנזי של הפרקליטות" - האיש שבא מהשטח וטיפס עד למעלה. ואילו בן-ארי היא "הדן חלוץ של הפרקליטות" - מי שהגיע מהאליטה של צה"ל לתפקיד הרמטכ"ל.

גם העובדה שבן-ארי מובילה ומנווטת את חקירות נתניהו עלולה להיות לה לרועץ. יש להניח כי מינוי של למברגר לפרקליט המדינה יעבור יותר חלק בקרב לפחות חלק מהפוליטיקאים ממינויה של בן-ארי, שנתפסת היום כמי שלא מהססת - אם צריך - להעמיד את הפוליטיקאים הבכירים ביותר לדין.