לימין האמריקאי יש חשבון ארוך עם עיתונות הזרם המרכזי בארה"ב ובראשה "ניו-יורק טיימס". עיקר הזעם של מובילי דעה בימין מופנה אל מה שהם מכנים הסיקור הסלקטיבי של נשיאות טראמפ: אזכור מזערי של "חדשות טובות" - למשל, ירידה בשיעור האבטלה, עליות בבורסה, הקיצוצים במסים, הסיכוי לפתרון המשבר של קוריאה הצפונית - והדגשת יתר של חדשות שליליות שנגזרות מהחקירות הרבות נגד הנשיא, מטה הבחירות שלו, עוזריו ובני משפחתו.
זה ענן שמעיב על הנשיאות הנוכחית כבר מיומה הראשון והתבטאויות כמו "פייק ניוז" או "עיתונאים הם אויבי העם האמריקאי", או "ניו-יורק טיימס הכושל" נותנות ביטוי לתסכול המתמשך של טראמפ, של מחנה אוהדיו ושל רוב הימין האמריקאי.
אבל חלק לא מבוטל מביקורת הימין על המדיה נובע מהתפיסה שהסיקור על ישראל ברוב העיתונות המודפסת והאלקטרונית מוטה לטובת הפלסטינים, בעיקר בכתבות או פרשנויות על עימותים מזוינים בין כוחות הביטחון לבין פלסטינים בגדה או ברצועת עזה.
הדוגמה העדכנית ביותר היא גל המחאות על הדרך שבה סיקר "ניו-יורק טיימס" את ההתנגשויות בין צה"ל לבין פלסטינים לאורך גדר הביטחון שמפרידה בין ישראל לעזה. את הביקורות העכשוויות הוביל הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז, אחד מהתומכים החזקים של ממשלת ישראל בסנאט.
בנאום בסנאט ביום ה' שעבר, הניף הסנאטור גיליון מודפס של ה"טיימס", שעל עמודו הראשון התנוססה הכותרת, "ישראל הרגה עשרות על הגבול בעת פתיחתה של השגרירות האמריקאית בירושלים".
"אנו יכולים לסמוך על אליטות המדיה הגלובלית שהן יתנהלו כזרוע התעמולה של חמאס ושל ארגוני טרור אחרים, ובאף שבוע עד עתה לא הסתמנה התופעה הזו בצורה ברורה כל-כך כמו השבוע הזה", הכריז קרוז.
"במשך כמה שבועות היינו עדים להתפרעויות ולהתקפות אלימות לאורך הגבול עם ישראל, התקפות טרור שהגיעו לשיאן בהתקפות (בשבוע שעבר)", אמר הסנאטור. "התקפות אלה חוללו את הירי, ירי שנבע מהגנה עצמית. הפורעים הבעירו צמיגים וחוללו דליקות מסיביות עם עשן כבד שהסתיר את ההתקפות. הפורעים השתמשו בנשק חם, בפצצות צינור, בבקבוקי מולוטוב, אפילו ברוגאטקות מכניות כדי לתקוף את הגדר ואת הכוחות הישראליים. הם הצמידו פצצות תבערה לעפיפונים כדי לגרום לשריפות בשטחה של ישראל מעבר לגדר".
בפנותו ל"טיימס" שאל קרוז: מדוע לא פרסמתם תמונות של עפיפוני חמאס עם צלבי קרס, או מפות עם כיווני דרך איך לרצוח ישראלים? הוא מתח ביקורת על העתונות בכללה בגין הצנעת העובדות שהפלסטינים השתמשו בבקבוקי מולוטוב וכלי נשק אחרים נגד ישראלים.
"בגלל הדיווחים המוטים, 'ניו-יורק טיימס' ועיתונים אחרים שפרסמו ידיעות דומות אינם צריכים להתפלא מדוע מכנים אותם פייק ניוז", אמר קרוז.
שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, תקף אף הוא את התקשורת האמריקאית בגין סיקור האירועים בעזה. במאמר דעה ב"וושינגטון פוסט" כתב השגריר, כי ארגוני טרור המחויבים להשמדת ישראל עדיין יכולים לתמרן את המדיה ולגרום לכך שהתקשורת תוסיף לצייר את ישראל כמפלצת רק מפני שהיא נוקטת אמצעים לגיטימיים כדי להגן על עצמה.
"נוסחת ארבעת הצעדים של חמאס כבר ידועה", כתב השגריר. "הצעד הראשון הוא להשתמש באמצעי תקשורת שכבר עוינים את ישראל, שמגלים בורות בנושאי המזרח התיכון או שהם גם עוינים וגם בורים, ולשכנע אותם להתעלם מהמטרה המוצהרת של חמאס להשמדת ישראל וממעשי הטרור שלהם; הצעד השני הוא להציב אזרחים פלסטיניים באתרים מסוכנים; הצעד השלישי הוא לאלץ את ישראל להרוג כמה מאזרחים אלה בגלל הצורך להגן על עצמה; והצעד הרביעי הוא לסמוך על אותם אמצעי תקשורת עוינים או בורים שהם כבר יאשימו את ישראל באחריות למות הפלסטינים האלה".
"התקשורת התעקשה להגדיר את הפרעות בעזה כהפגנות של שלום... כנראה שרימונים, בקבוקי מולוטוב, עפיפוני תבערה, מנגנוני נפץ, נשק חם ומצ'טות לא הצליחו להגיע לסף של מה שהתקשורת מגדירה כאמצעים אלימים", כתב דרמר.
בכל זאת, לא כולם סבורים ש"ניו-יורק טיימס" מוטה נגד ישראל. יש שגורסים ההיפך. כך, למשל, ג'יימס זוגבי, ראש המכון הערבי אמריקאי, צייץ בחשבון הטוויטר שלו, כי אפילו בשעה שפלסטינים נטבחים, מנסה ה"טיימס" לצייר את הישראלים כבני אדם הומניים, ולדוגמה: כותרת ב"טיימס" למחרת ההרג בעזה: "ישראלים מהרהרים: 'אני מקווה לפחות שכל אחד מהקליעים (שנורו לעבר הפלסטינים) היה מוצדק".
"זה מזכיר לי את המשפט שאמרה גולדה מאיר, 'אני יכולה לסלוח להם על שהם הורגים את ילדינו, אבל אינני יכולה לסלוח להם על שהם מאלצים אותנו להרוג את הילדים שלהם'", צייץ זוגבי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
