שיטת חישוב העודפים ברשויות המקומיות מסוכנת לסיעות

הסכמי עודפים בין סיעות מקומיות מוגדרים על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות) כאמצעי הניתן בידי סיעות - שעברו את רף 75% ממכסת הקולות הנדרשים לטובת מושב במועצה (לצורך חישוב מניין המושבים נספרים הקולות של הסיעות הקשורות יחדו) - להגדיל את מספר המושבים שלהן במועצה. דוגמה לתועלת בהסכם היא במקרה בו סיעות שחתמו על הסכם קיבלו 140% ו-160% מהמודד (מספר הקולות הכשרים השווה למושב במועצה) ויחדיו יתחלקו בשלושה מושבים במועצה במקום בשניים אילולא היו חותמות על הסכם זה.

הסכמי עודפים הם גם כלי המאפשר לסיעות לעגן שיתופי פעולה עתידיים, והם גם שכיחים בין סיעות אשר אין חפיפה בין קהלי היעד שלהן ולכן אין ביניהן קניבליזציה. על פניו הסכמי עודפים נשמעים כמו פעולה רצויה, אך בפועל מסתבר כי מדובר על כלי שטומן בחובו סיכון להפסיד מושב במועצת הרשות ולא רק להרוויח מושב.

הסיכוי לאובדן מושבים לפי השיטה הנהוגה בחוק הרשויות המקומיות אינו זר למועמדים המקומיים וזאת אולי הסיבה לכך שבשנת 2013 נחתמים בממוצע רק שני הסכמי עודפים בכל רשות מקומית כאשר ב-52 רשויות מתוך 187 כלל לא נחתמו הסכמי עודפים (לרוב מתמודדות למועצה בין 5 ל-15 סיעות).

הסיכון הגלום בהסכמי עודפים נובע משיטת חישוב המנדטים על פי חוק הרשויות המקומיות (שיטת השאריות) אשר מאפשרת זאת, בניגוד לשיטת החישוב הנהוגה בחוק הבחירות לכנסת (שיטת באדר-עופר) אשר "מגינה" על הסיעות מאובדן מנדטים כתוצאה מהסכמי עודפים.

במחקר שבוצע בשנת 2016 ע"י ד"ר שי בנימין, על בסיס נתוני הבחירות לרשויות המקומיות בשנים 2008 ו-2013, התקבל כי מתוך כלל הסכמי העודפים שנחתמו בשנים אלה, רק ב-10% מהמקרים הסכמי העודפים שנחתמו אכן השפיעו על מספר המושבים של הסיעות החותמות, כאשר ב-50% מהמקרים בהם הייתה להסכם השפעה, אחת הסיעות החותמות הרוויחה מושב במועצה ובשאר המקרים הפסידה אחת הסיעות החותמות מושב במועצה - כלומר הסיכוי להרוויח או להפסיד מושב שקול לתוצאה של הטלת מטבע!

אילו הייתה נהוגה שיטת באדר עופר גם בחוק הרשויות המקומיות, מצב זה היה משתפר - כ-15% מהסיעות החותמות היו מושפעות מהסכמי העודפים (לעומת 10%) ואף לא אחת מהן הייתה מאבדת מושב במועצה, מצב של Win-Win. תוצאות מחקר זה הובאו לידיעת משרד הפנים, אגף הפיקוח על הבחירות ברשויות המקומיות, כבר בשנת 2016 ושוב במסגרת הערות לתזכיר החוק שיצא בפברואר 2018 לטובת עדכון חוק הבחירות ברשויות המקומיות (עדכונים אשר צפויים להתקבל עד סוף מאי 2018). למרות שהמחקר הועבר בעוד מועד, שינוי שיטת החישוב לא ישולב בחוק ולכן גם בבחירות הקרובות סיעות החותמות על הסכמי עודפים ימשיכו לעשות זאת תוך סיכון של אובדן מושב במועצה.

נראה כי לסיעות המתמודדות למועצת הרשויות המקומיות עדיף מלכתחילה לוותר על אפשרות של חתימה על הסכם עודפים ולהימנע מעוגמת הנפש על אובדן מושב במועצה כתוצאה מהימור שתוצאתו נקבעת בהטלת מטבע.

■ הכותב הוא עורך הבלוג "המדד המוניציפלי"