"חברה הביאה לנו מוצר בגודל של שרת, ועכשיו הוא בגודל לבנה"

רוב הסיכויים שאת השם ג'ייביל לא שמעתם מעולם, אבל אין סיכוי שלא החזקתם או לפחות נתקלתם באחד המוצרים שהיא הייתה מעורבת בייצורו. למשל אחד - האייפון של אפל, שאחראי לרבע ממכירות החברה.

ג'ייביל (Jabil) היא חברת הייצור האלקטרוני הרביעית בגודלה בעולם, ואחת המתחרות המרכזיות של החברה הטיוואנית פוקסקון, קבלנית מוכרת יותר של מוצרי אפל (לא בהכרח מהסיבות הנכונות: בראשית העשור נחשפו תנאי העבודה הקשים במפעליה). לקוחות נוספים של ג'ייביל הם סיסקו, דל, HP, אריקסון וג'נרל אלקטריק, שנעזרות בה כדי להפוך את פיתוחיהן משרטוטים למוצרים פיזיים. במרץ חתמה החברה על חוזה רב-שנתי עם חברת מצלמות הווידאו גו פרו, שיאפשר לה להשתמש בעיצוב ובקניין הרוחני של גו פרו עבור עדשות וחיישנים שהיא מייצרת לחברות אחרות.

בשבוע שעבר חיזקה ג'ייביל את נוכחותה בישראל, עם השקתו של מרכז חדשנות לטכנולוגיה אופטית בפארק מת"מ בחיפה. החברה החלה לפעול בישראל ב-2012 עם הקמת משרד ברמת החייל שהתמקד בשיתוף פעולה עם סטארט-אפים, אך דריסת הרגל שלה הפכה משמעותית רק שלוש שנים לאחר מכן, בעקבות רכישת קבוצת שמר על שני מפעליה - שמר משגב ושמר יקנעם. בשנה שעברה הקימה ג'ייביל מפעל ייצור נוסף, הפעם בקריית גת. בעקבות הקמת הסניף החיפאי יגיע מספר עובדיה בישראל ליותר מ-600 איש.

המרכז החדש, שמשתרע על 2,000 מ"ר, נועד לספק לתעשיית ההייטק שירותי פיתוח וייצור של מצלמות ממוחשבות, מערכות הקרנה ושילוב בין השניים. פתרונות אלה חיוניים עבור סמארטפונים, לפטופים, טאבלטים וקוראי ספרים דיגיטליים, כמו גם למוצרים מבוססי טכנולוגיות מציאות וירטואלית ומציאות מוגברת. בין היתר יספק המרכז מוצרים ופתרונות לשוק הרכב, כמו מערכות ניטור, יחידות תצוגה ומערכות חישה מבוססות רדאר (LIDAR). למעשה יהווה מרכז החדשנות מפעל קטן לייצור אבות טיפוס עבור סטארט-אפים ישראליים המפתחים מוצרים עם רכיבים כאלה, ויתמקד באחד התחומים הכי חמים היום בסצנת ההייטק המקומית והגלובלית - הרכב האוטונומי.

האסטרטגיה של ג'ייביל היא לאפשר לאותן חברות לפתח את המוצרים שלהן קרוב לבית ולחסוך זמן ומשאבים בתהליך הפיתוח עד להגעה לגרסה המיועדת לייצור המוני, במפעלים בסין למשל. הבחירה לפעול מחיפה נבעה לדברי החברה מכך שלקוחות החברה, כמו גם חברות רלוונטיות אחרות בתחום הרכב האוטונומי, ממוקמות לרוב באזור. אחת החברות הבולטות בהקשר זה היא כמובן אינטל, שרכשה בשנה שעברה את מובילאיי, ושמרכז הפיתוח הראשי שלה פועל גם הוא מחיפה.

המתחרים יבואו לכאן בעקבותינו

הלקוחות הישראליים שג'ייביל עובדת איתם באופן רשמי כוללים בין היתר את eyeSight, המפתחת מערכת שנועדה להפחית תאונות הנובעות מנמנום או הסחות דעת תוך כדי הנהיגה. לדברי מנכ"ל אייסייט גדעון שמואל, "השותפות הזאת תספק פלטפורמה מלאה מתכנון ועד ייצור, ותאפשר ליצרני רכב ולספקי טיר 1 להאיץ את ההגעה לשוק". שני לקוחות מוכרים נוספים הם Innoviz ו-Solaredge, והאחרים, לדברי החברה, הם "חברות גלובליות מוכרות עם פעילות פיתוח בישראל".

בשיחה עם "גלובס" אומר אירב שטיין (Irv Stein), סגן נשיא ג'ייביל אופטיקה, כי "בכוונת החברה להכפיל מדי שנה את השקעותיה בישראל". במהלך השיחה הוא דיבר על השינוי שעברה לתפיסתו סצנת הסטארט-אפים הישראלית בשנים האחרונות, ועל הכיוון שאליו שואפת ללכת ג'ייביל העולמית בשנים הקרובות.

"לפני חמש שנים, סטארט-אפים ישראליים לרוב שאפו לעשות אקזיט לתאגיד בינלאומי גדול", אומר שטיין. "הדוגמה הכי מוכרת היא פריימסנס, שנרכשה בידי אפל ושהמוצר שלה לזיהוי תנועה שולב באייפון X. הייתה לי הזדמנות לפגוש חברות רבות בתחום, ובשנים האחרונות אני חש בשינוי גדול: סטארט-אפים היום רוצים לבנות חברות ומותגים, לפתח מוצרים ולמכור אותם בשוק הגלובלי - גם תוכנה וגם חומרה. חלקם עדיין רוצים להימכר, אבל אני חש שהם רוצים גם לגדול ולא סתם להיטמע. אם אתה שואל אותי מה השינוי שאני מרגיש - אז זה השינוי".

הסטארט-אפים האלה מקבלים תמיכה מצד הקרנות?
"חלק כן וחלק לא, אבל לא זה העניין. אני רואה את החזון של המנכ"לים שאני פוגש".

איך אתם מתכננים להשתלב בשאיפות של סטארט-אפים כאלה, שרוצים לגדול?
"קח לדוגמה את אינוביז, שהמוצר שלהם ישולב במכוניות של BMW מ-2021. אנחנו עובדים איתם כבר שנה והצלחנו להקטין את המוצר שלהם מגודל של שרת לגודל של לבנה. בשנים עברו הלקוחות הישראליים שלנו נאלצו להרחיק עד גרמניה, קליפורניה או סין כדי לפתח את המוצרים שלהם. עכשיו הם יכולים להאיץ את תהליך ההגעה לשוק ולחסוך בין 20 ל-40 אחוז מהזמן. אנחנו מקבוצות ציוד האופטיקה הגדולות הראשונות שמתבססות כאן, ונראה לי שמתחרינו יבואו בעקבותינו" .

מציאות מוגברת רפואית וחינוכית

לצד שוק הרכב האוטונומי, שטיין אומר כי ג'ייביל מתכננת להעמיק עוד את נוכחותה בשוק הסלולר. "90 אחוזים מהרכיבים האופטיים שנמכרים בעולם משולבים בטלפונים, ו-1.4 מיליארד מכשירים נמכרים בכל שנה בעולם. בעשור האחרון מספר רכיבי המצלמות והחיישנים צומח לאט לאט, וכיום הסיבה מספר אחת לשדרוג טלפון סלולרי היא המצלמה.

"מה שאנחנו עושים עכשיו זה לכוון לשוק חיישני התלת-ממד. שיתפנו פעולה עם פריימסנס עוד לפני עשור, וכיום, לאחר שהתקדמנו רבות במזעור, יש לנו שיתוף פעולה עם קוואלקום לפיתוח חיישני זיהוי פנים לאנדרואיד. בשוק כיום יש את הטכנולוגיה הזאת רק לאייפון, והחזון הוא שהדבר יביא להחלפת חיישן טביעות האצבע בזיהוי הפנים, וכך להקטין את הסיכון לזיהוי שגוי מאחד ל-50 אלף לאחד למיליון. לשם כך אנחנו נמצאים כעת במשא ומתן לחתימת חוזה משמעותי עם כמה מיצרניות הרכיבים הגדולות באסיה בתחום האנדרואיד.

מה התחזית שלכם לשוק המציאות הווירטואלית והמוגברת?
"יש הרבה השקעות בתחומים האלה והייפ גדול, אבל הטכנולוגיה לא נמצאת עדיין במקום שבו היא מסוגלת להפוך את החיים של אנשים לקלים יותר. להערכתי ההתקדמות תגיע לא מכיוון המוצרים לצרכן הפרטי, אף על פי שיש חברות גיימינג שמוכרות מוצרים במיליוני יחידות, אלא דווקא בענפים כמו חינוך, רפואה והסקטור התעשייתי. להערכתי היישומים לעולמות האלה יגיעו לפני היישומים לצרכן הפרטי, וכבר כיום יש כמה שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראלים לסטארט-אפים בעמק הסיליקון בתחום הציוד הרפואי.

"מה שבטוח זה שעדיין לא ראינו מוצר מנצח בתחום, בטח לא כמו הסמארטפון. אנחנו אפילו לא קרובים לכך וגם לא נהיה. פלח המוצרים הללו אולי יגיע אולי לאזור המכירות של טלוויזיות וטאבלטים, אבל זאת תהיה רק עוד צורה של צריכת מידע. התחזית הכי אופטימית היא להיקף מכירות של כמה עשרות מיליונים בעוד עשור".