"שום בנק לא גדול מכדי ליפול בתוך שישה חודשים מהיום"

"מלחמת סחר עולמית", "מלחמה במזרח התיכון", "המלחמה הקרה חוזרת", אלא רק חלק קטן מהכותרות שהופיעו בשנה האחרונה בתקשורת העולמית. הכותרות מעידות על התגברות המתיחויות והסיכויים למלחמות ועימותים צבאיים ברחבי העולם. אבל האם ייתכן שלחוסר יציבות ההולך ומתגבר בזירה הגיאו-פוליטית לא תהיה השפעה גדולה על הכלכלה העולמית המתאוששת?

סטיב סטרונגין, ראש חטיבת המחקר בגולדמן זקס, סבור שהתשובה דווקא חיובית. הסיכוי למלחמת סחר ארה"ב-סין נמוך, המזרח התיכון משפיע רק על מחיר הנפט, ובכלל, הכלכלה הרבה יותר משעממת מהפוליטיקה. כך אומר סטרונגין בראיון ל"גלובס". סטרונגין יגיע השבוע לביקור ראשון בישראל לרגל השתתפותו בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, שייערך שם בחמישי הקרוב.

יש השפעה לחוסר היציבות במזרח התיכון על הכלכלה?

"המצב במזרח התיכון אמנם העלה את מחיר חבית הנפט ב-8 עד 10 דולר, אבל לא יותר מזה. גיאו-פוליטיקה משפיעה לעתים נדירות מאוד על הכלכלה העולמית. רק בעיות שהופכות לגלובליות משפיעות".

התחדשות המלחמה הקרה למשל?

"אם תהיה מלחמה חמה, אז אולי תהיה לכך השפעה. עימות צבאי צריך להיות מאוד גדול כדי שתהיה לו השפעה, וגם אז תלוי מי מעורב. רוסיה לא ממש משולבת בכלכלה העולמית. סין זה סיפור אחר לגמרי, תהיה לכך השפעה הרסנית על שרשרת הערך".

לפי ההצהרות - מלחמת סחר עם סין היא לא תרחיש בלתי סביר.

"השווקים מסווגים את האפשרות הזאת כרגע כמאוד לא סבירה. השווקים מאמינים שמנהיגים נוהגים על-פי האינטרסים הכלכליים שלהם ולא לפי הרטוריקה המתלהמת - ורוב הזמן זה נכון".

טראמפ לא רק דיבר, הוא גם עשה כמה מהלכים.

"הוא הודיע שיעשה. היו הכרזות אבל הן לא יושמו. במבט היסטורי, מאז מלחמת העולם השנייה, רוב המלחמות לא התרחשו בזירות כלכליות מרכזיות. עד היום היו הכרזות, אבל אם זה באמת יקרה נהיה בבעיה רצינית".

אז בסך הכל המצב הרבה פחות מסעיר מכפי שנדמה?

"אולי ביחס למה שאתה קורא בכותרות בתקשורת אבל בשווקים התמחור של התפתחויות כאלה הוא היום בהסתברות מאד נמוכה. הכלל אומר שמתיחות גיאו-פוליטית מחזקת את הדולר, אבל בסך הכל הרכבת של הכלכלה העולמית מתקדמת לאט. אנשים רוצים שהכלכלה תספק לנו סיפורים מסעירים כמו הפוליטיקה, אבל בכלכלה אתה ממש לא רוצה 'לחיות בזמנים מעניינים' כפי שאומר הפתגם הסיני".

"אין בנק גדול מכדי ליפול"

סטרונגין הגיע לגודלמן זקס ב-1994 אחרי שעבד 12 שנים בבנק הפדרלי בשיקגו והגיע לתפקיד ראש המחלקה למחקר מוניטרי. אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים אותו כיום הוא השפעת שינויי הרגולציה פוסט משבר האשראי העולמי 2007 על השווקים.

"הרגולציה יצרה הרבה הסדרים כדי להפוך את הבנקים ליציבים ובטוחים". אומר סטרונגין ומוסיף כי "הרגולציה נועדה למנוע מהבנקים להסתבך בחשיפה לשוק הנגזרים, אבל לבנקים היה תפקיד חשוב נוסף: לתת פתרונות מימון ללווים במצוקה. אנחנו מצאנו שחלק גדול מהאשראי שמסופק היום ללווים במצוקה במערכת הפיננסית מסופק על-ידי שחקנים מחוץ לשוק המוסדי. הבעיה שאלה שחקנים יומיים שחייבים לסגור את הפוזיציות בסוף יום המסחר. כלומר, כולם רצים ליציאה ומנסים לעבור ביחד בדלת - ואז אתה מקבל קריסת בזק (Flash crush)".

לדעתך הרגולציה תאפשר בסוף לבנקים לחזור ולתת מימון ללווים במצוקה כדי לייצב את המערכת?

"בסופו של דבר, הרגולטורים יהיו צריכים להחליט מה פחות גרוע - שהסיכון יהיה על הבנק או על המשקיעים. אחרי 1987 חשבנו שעדיף שהבנקים יישאו בסיכון ואחרי 2007 זה עבר למשקיעים. עכשיו נראה מה הם יעשו במפולת הבאה כשהמשקיעים יתרסקו".

הלקח שאתה מפיק ממשבר אחד מוביל אותך למשבר הבא.

"בדיוק. אין דבר כזה שיטה מושלמת ללא פגמים. השאלה הנכונה היא לא האם יש פגמים בשיטה, אלא איך מתמודדים איתם. אני מרגיש רגשות אשם כי הייתי שותף לכתיבת כללי הרגולציה אחרי משבר הבנקים להלוואה וחיסכון שקדם למשבר של 2007. התפיסה הייתה שבנקים ארציים בעלי פעילות מגוונת יספגו טוב יותר זעזועים. זה עבד כל עוד הבעיות היו קטנות. אבל אז קיבלנו את הבעיות כשהן כבר היו גדולות מאוד".

והיו לכם בנקים 'גדולים מכדי ליפול'?

"אין דבר כזה 'בנק גדול מכדי ליפול'. הבעיה היא לא הגודל, אלא הזמן שלוקח לשוק לעכל את הנפילה. אי אפשר לסגור בנק במהירות, אבל שום בנק לא גדול מדי בשביל ליפול תוך שישה חודשים מהיום. לשוק הייתה בעיה עם ליהמן ברדרס בגלל שהוא קרס בן-לילה. בבנק קונטיננטל למשל התהליך נמשך שישה חודשים, ולשוק לא הייתה בעיה לעכל את זה. אם ליהמן היה נסגר במהירות שקונטיננטל נסגר, לא היינו מדברים על זה בכלל".

הבנקים פה כדי להישאר

שר האוצר שלנו אמר לפני שנתיים שבעוד עשור לא יהיו בנקים - אתה רואה את זה קורה?

"ממש לא. למעשה אני בכלל לא בטוח שהפינטק יתפוס אי פעם את מקומם של הבנקים. הפינטק נותן מענה לחלק קטן מאוד מהנושאים שמניעים את הבנק כעסק כלכלי. זה מזכיר לי הרצאה שנשאתי אחרי נפילת חומת ברלין בפני בנקאים רוסים שלא הבינו בשביל מה צריך כללי רגולציה וחשבונאות במדינה שיש לה חלליות ונשק גרעיני.

"אנשים לא מבינים שהשירות שהבנק מעניק מתבטא בכמה רבדים. זה אולי נשמע לא רציני, אבל שני התפקידים החשובים ביותר שהבנק נותן הוא שמירה על הכסף של המפקידים וטיפול בענייני מס - רק שאנשים לא חושבים על זה. מתי בפעם האחרונה שמעתם שפיענחו פשע? הבעיה שמטבעות הקריפטו מאפשרים גניבות שלא מותירות סימן. זה לא משהו שאתה רוצה שיקרה לך בבנק. אתה רוצה לדעת שאם מישהו ישדוד את הבנק שלך - יתפסו אותו ואם יהיה צורך, גם יפצו אותך.

"אתה רוצה שהבנק ישמור לך על הכסף, לדעת שאם משהו ישתבש - יתקנו אותו, שהם ימלאו בשבילך את כל הטפסים האלה שהרגולציה דורשת, שלא יאסרו אותך בחשד להונאה. יש המון שירותים משפטיים משניים שהבנק מספק שחשובים ללקוח לא פחות מהשירות הבנקאי העצמאי. בבורסה של מטבעות קריפטו לא תמצא טפסים להצהרת מס - את זה אתה אמור לעשות על אחריותך. בחשבון ברוקראז' או בחשבון השקעות בבנק יש מי שמטפל בדברים האלה".

אז הפינטק לא ישפיע על מגזר הבנקים?

"זה לא מה שאמרתי. אני חושב שזה בהחלט ישפיע על היקף הפעילות האופטימלי של הבנק. כשהטכנולוגיה משתנה, זה יכול לגרום לקונסולידציה או דווקא להגדלת המגוון. הצורך להתגונן מפני מתקפות סייבר מייצר יתרון לגודל כי "יותר קשה לנתק אותך ככל שיש לך יותר חוטים". טכנולוגיה מבוססת בלוקצ'יין יכולה לייעל את החשבונאות ולהקטין את המחלקות האלה בבנקים. איך זה ישפיע - את זה אתה יודע כשהטכנולוגיה מבשילה, מגיעה לדור 4.0 או 5.0 אבל בבלוקצ'יין אנחנו אפילו לא נמצאים בדור 1.0, אנחנו בדור ה-0.1.

"זה כאילו ששאלת איך המצאת הרדיו-טרנזיסטור תשפיע על הגודל של הבנקים. הרדיו-טרנזיסטור הוביל להמצאת המחשב, ואחרי 15 שנה התברר שזה מאפשר לבנקים להפוך להיות ענקיים. בעבר, בנקים לא יכלו להיות ממש גדולים כי הם לא יכלו להתמודד עם כמויות מסמכים גדולות. הבלוקצ'יין מיועד לעסקאות אנונימיות ודיסקרטיות בין זרים שאינם סומכים אחד על השני. אבל הבעיה היא לייצר בזהות ידועה ומאומתת תוך דיווח מלא לרשויות המס בין לקוחות ומוסדות מוכרים. זו בעיה מסוג אחר לחלוטין. רוב הפתרונות של הפינטק הם באיסוף מידע על לקוחות, גיוון השקעות ושירותים ייעודיים ללקוחות אנונימיים - זה משחק אחר לגמרי".

אתה רואה אפשרות שחברה כמו אמזון תיכנס לבנקאות?

"זה בהחלט אפשרי שאמזון תספק שירותי בנקאות, אבל זה לא אומר שאמזון תהפוך להיות כוח ריכוזי בבנקאות. בנקים משתמשים כבר היום בשרתים של אמזון. אם אתה עושה היום התמחות בגולדמן זקס, אתה עושה את העבודה שלך על שרתים של אמזון.

"יש כבר תקדים לכך שפלטפורמה כמו אמזון מספקת שירותי בנקאות. WeChat עשתה את זה בסין בהצלחה. הממשלה הסינית אפשרה ל-WeChat להיכנס לתחום הזה ללא צורך ברישיון בנק ורגולציה - ואם אתה עושה פעילות בנקאית ללא צורך ברישונות והסדרה, אתה הופך למתחרה מאד אפקטיבי. אבל מאד לא סביר שזה יימשך כך בטווח הארוך. ל-AliBaba לדוגמה יש זרוע פיננסית שנקראת Alipay והיא מופרדת תאגידית מ-AliBaba כי הם מניחים שהיא תהפוך בסופו של דבר לבנק".

"המצב הנוכחי לא יימשך לנצח"

העובדה שתשואת האג"ח האמריקאי חצתה לאחרונה את קו ה-3% עוררה גלי הדף בעולם. הדולר מתחזק, מטבעות של שווקים מתעוררים צונחים - לאן זה הולך?

"קודם כל אני רוצה להעיר שמבחינה כלכלית, ריבית של 3% היא בסה"כ ריבית של 2.99% פלוס מאית אחוז. המציאות הכלכלית לא מושפעת מהמספר 3% - מי שמושפע מכך הם הסוחרים.

"המגמה בכלכלה העולמית היא שהגענו לתעסוקה מלאה. השכר והאינפלציה עולים לאט, אבל בהתמדה. באירופה וביפן עברנו את התחתית מבחינת האינפלציה. אם לפני 4-5 שנים החשש הגדול היה מדפלציה ומריבית שלילית, המצב מתחיל להתאזן. בעוד 3-4 שנים מה שיטריד אותנו יהיה אינפלציה ושיעורי ריבית גבוהים מדי, שמדכאים את שוק הדיור. זה לא תהליך שמתרחש בן-לילה. הפעם הקודמת שהיינו במצב דומה, היה בשנות ה-60. אין היום הרבה אנשים שזוכרים, אבל אז לקח לנו כמעט עשור שלם לעלות מ-1% ריבית ל-6%. אני לא יודע כמה זמן ייקח הפעם לאינפלציה לעלות, הרבה יותר קשה למדוד מהירות של חילזון מאשר של מכונית מירוץ".

כלומר אין יותר decoupling כלכלות ארה"ב, גוש האירו ויפן - כולם בכיוון של התאוששות?

"אתה יודע, אני בעבודה הזאת מאז שנות ה-80 ואף פעם לא באמת הבנתי מה המונח הזה (decoupling) אומר. אני יודע שכשיש לך ביקוש עולמי מספיק גבוה, הוא ימשוך אחריו את כולם. כשיש ביקוש עולמי נמוך, הוא יעצור את כולם, וכשיש ביקוש בינוני - אפשר להבדיל בקלות בין המהירים והאיטיים.

"נכון להיום, הקטר העולמי מספיק חזק בשביל למשוך את כולם, כולל האיטיים, מבלי ליצור עיוותים ותגובות יתר. זה מה שנקרא מצב 'זהבה' (Goldilocks) שאומר שאנחנו באמצע המחזור הכלכלי. יש עדיין בעיות, אבל הן הרבה יותר מקומיות וספיציפיות. המקרים הקשים היום הם טורקיה ארגנטינה, לא יפן ואיטליה. אסיה באופן כללי במצב טוב, ברזיל מתאוששת ומה שקורה בוונצואלה לא קשור בכלל לכלכלה הגלובלית. אין היום בעיות ברמה הגלובלית שמשפיעות על הכלכלה העולמית".

אז בסך הכל אתה אופטימי?

"לגבי 18 החודשים הקרובים, בהחלט כן. במבט קדימה השאלה שתעמוד על הפרק היא כמה זמן ארה"ב תוכל להמשיך עם גירעון תקציבי של טריליון דולר, מבלי לעשות כלום. זו בעייה שהולכת וגדלה לאט-לאט וארה"ב תהיה חייבת להתמודד איתה מתישהו. זה יהיה בדרך של העלאת מיסים, קיצוץ חד בהוצאות או הדפסת כסף - או שילוב של כל אלה, על כל ההשלכות שיהיו לכך.

המצב הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. אבל נכון להיום המצב הכלכלי יציב. זה לא אומר שהשווקים יהיו יציבים כי השווקים אוהבים לצפות קדימה, ולפעמים הם רצים קדימה הרבה לפני הרכבת, ואז הם נעצרים חסרי נשימה ומחכים שהרכבת תדביק אותם".