איך הגיעו שמות ישראליים לאתרי מטבעות קריפטו מפוקפקים

מאות חברות טכנולוגיות שמגייסות כסף בשוק המטבעות הדיגיטליים הלוהט משתמשות בטקטיקות מטעות ואפילו מרמות כדי לפתות משקיעים. ה"וול סטריט ג'ורנל" בחן מסמכים של 1,450 הנפקות מטבע ראשוניות, ומצא ש-271 מתוכן כללו מסמכים מזויפים, הבטחות לתשואה מובטחת ודיווחים חסרים על צוות הניהול של החברה, או דיווחים על צוות ניהול פיקטיבי. חלקן אף עשו שימוש בשמות ישראליים להצגת צוותי הניהול שלהן באתריהן.

לדוגמה, אדם בשם ג'רמי בוקר רשום כאחד ממייסדי דינאריו, מיזם תשלומים מקוון. במסמכי המשקיעים להנפקה הציבורית במארס שגייסה לכאורה 8.3 מיליון דולר, בוקר מתגאה בצוות ה"עוצמתי" של עובדי המיזם שלו. בביוגרפיה שלו הוא מציין "היסטוריה מכובדת של לקוחות שבעי רצון" שלהם הוא יעץ לפני שהקים את דינאריו.

אלא שלמעשה, הצילום של בוקר הוא של אדם אחר, אין כל הוכחה שהוא קיים בכלל, ויתר העובדים שלו נראים בדיוניים, מלבד שני עובדי פרילאנס שהודו שהם קיבלו תשלום מאנשים שהם לא מכירים כדי לשווק את המיזם, גילה העיתון.

אי אפשר לזהות את מנהלי דינאריו, וניסיונות להתקשר אל החברה לא צלחו. האדם שתצלומו הוצג כתצלום של בוקר התברר כג'ניש מיראני, בנקאי מפולין. מיראני, שהעלה את התצלום באתר האינטרנט האישי שלו, אמר שהוא "מזועזע לגמרי" לגלות שיש לו חיים אחרים.

המשקיעים הזרימו יותר ממיליארד דולר ל-271 הנפקות המטבע שבהן זיהה העיתון "דגלים אדומים", לפי הודעות החברות ומסמכי העברות מקוונים - כמעט חמישית מסך ההנפקות שבוצעו. חלק מאותן חברות עדיין מגייסות עוד כספים, ואילו אחרות כבר נסגרו. למשקיעים נגרם עד כה הפסד של 273 מיליון דולר מהמיזמים הללו, לפי רשומות של תביעות וצעדים רגולטוריים.

חברות מגייסות מזומנים על ידי הנפקת המטבע הדיגיטלי שלהן. בהובלת קדחת הביטקוין, 1,450 המיזמים שנבדקו על ידי העיתון - כנראה הרוב המכריע של ההנפקות במדינת דוברות האנגלית משנת 2014 - אומרים שהם גייסו לפחות 5 מיליארד דולר. מאז 2017, הנפקת מטבעות דיגיטליים, cryptocoin, גייסו ברחבי העולם יותר מ-9 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר והנתונים Satis Group.

לאחרונה, רשות ניירות ערך הפדרלית בארה"ב, SEC, פרסמה אזהרה למשקיעים שעסקאות רבות בשוק הפרטי הפורח למטבעות דיגיטליים עלולות להפר את חוקי ני"ע. ביום רביעי שעבר השיקה הרשות אתר שמתאר הנפקת מטבע מזויפת כדוגמה לסיכון שהמשקיעים צריכים להימנע ממנו.

מדצמבר הגישה SEC תביעות אזרחיות נגד חברות ויחידים בארבעה תיקים שונים של הנפקת מטבעות ראשונה, ICO. לפחות עוד תריסר חברות הכניסו את ההנפקות המתוכננות שלהן להקפאה בעקבות שאלות שהפנתה אליהן רשות ניירות הערך, לפי דובר שלה בפברואר.

"הנייר הלבן" סובל הכול

מוקד הנפקות המטבעות הדיגיטליים הללו הוא "הנייר הלבן" של החברה המנפיקה, המסמך שמציג את מטרת הפעילות שלה, את הביוגרפיות של צוות ההנהלה ואת הפרטים הטכניים של המיזם.

מבין 1,450 הניירות הלבנים שהורדו משלושה אתרי אינטרנט פופולריים שעוקבים אחרי הנפקות מטבע, העיתון מצא 111 מקרים שבהם פסקאות שלמות הועתקו מילה במילה מניירות לבנים אחרים. ההעתקה כללה גם תיאורים של תוכניות שיווק, ענייני בטיחות ואפילו נושאים טכניים מאוד כמו הסדרי אינטראקציה של מתכנתים עם מסדי הנתונים שלהם.

עוד 121 מיזמים לפחות לא הציגו שם של עובד אחד ויחיד בחברה, וכמה מהם הציגו חברי צוות שכלל אינם קיימים במציאות, כמו בדינאריו, או שהיו אנשים אמיתיים שזהותם נגנבה ללא ידיעתם.

העיתון זיהה גם 25 חברות שהבטיחו למשקיעים תשואה פיננסית ללא כל סיכון - מה שרשות ניירות הערך אוסרת. אותם דפים לבנים התחייבו לתשלומים שבועיים או לתשואות כפולות. ה-SEC כבר פועלת נגד הנפקות כאלה, כולל של חברה בשם PlexCorps, שגייסה 15 מיליון דולר בהבטחה של 1,354% תשואה בפחות מחודש. בדצמבר הוקפאו נכסיה של החברה הזו.

PlexCorps לא הגיבה למיילים של העיתון. ב-23 באפריל העלה מישהו הודעה לעמוד פייסבוק של החברה, שלפיה "הפרויקט של PlexCorps אינו מת, אלא רק בהמתנה מפני שכמה צווי בית משפט מונעים מאיתנו להמשיך בפיתוח המיזם לפי שעה".

גופי הרגולציה הידקו את הפיקוח

העניין בביטקוין וביתר המטבעות הדיגיטליים זינק אחרי שמחירי המטבעות הללו נסקו לשיאים היסטוריים בסוף 2017. כעת רבים בתעשייה הזו חזרו למציאות, כאשר גופי הפיקוח הידקו את הרגולציה שלהם, ופרסמו אזהרות למשקיעים מפני הונאות בשוק הזה שאינו מפוקח בדרך כלל.

שלא כמו הנפקות מניות ואג"ח לציבור, ICO's מתרחשות בדרך כלל מחוץ למסגרת הרגולציה ואינן מחייבות פרסום תשקיף מסובך כלשהו, אם בכלל. המשקיעים הם שצריכים לעשות את עבודת הבילוש של מה אמיתי ומה לא.

טקסטים מועתקים, העדר שמות עובדים ותשואות גבוהות מובטחות הם סימני אזהרה למשקיעים, אמר בראד בנט, אחראי אכיפה לשעבר ברשות הפיקוח העצמי של התעשייה הפיננסית. "יש כמה שחקנים לגיטימיים, אבל הם קומץ. הרבה מההנפקות נראות כמו הונאות של מניות פני (מניות שנסחרות בסנטים או עשרות סנטים) עם חסמי כניסה נמוכים", אומר בנט, ששותף היום במשרד עורכי דין, על שוק המטבעות הרחב.

כדי להזין את השוק הצומח הזה קיימים פרילאנסרים שכותבים את "הניירות הלבנים" של ההנפקות, לעיתים תמורת 100 דולר בלבד.

לפחות חמש חברות מנפיקות מילאו את הניירות הלבנים שלהן בתצלומי מנהלים שנלקחו ממאגרי תמונות או מאתרים אחרים, מצא העיתון.

אחת הדוגמאות הקיצוניות ביותר הייתה חברת סטארט-אפ להשקעות בשם PremiumTrade. התצלומים של חמשת מנהליה הבכירים, שעימם נמנים כמה שמות ישראליים, היו בשימוש מקביל בעוד כמעט 500 אתרי אינטרנט אחרים, ללא כל קשר, לפי תוצאות חיפוש בגוגל תמונות. למשל: אחד מהמייסדים כביכול, אנדרו רביצקי, הוא גם "ד"ר ג'ון ווטסון" בקורס מקוון לקרדיולוגיה.

פרימיום לא הגיבה לכמה פניות לקבלת תגובה, והאדונים רביצקי ו-ווטסון לא היו זמינים, אם הם קיימים בכלל.

החברה נעלמה מהאינטרנט

דוגמה אחרת היא חברת LoopX, שהחלה לגייס כסף בשנה שעברה, כשהיא מתחייבת להקים את "פלטפורמת המסחר המתקדמת ביותר" בשוק המטבעות הדיגיטליים. החברה הזו לא הציגה ולו חבר הנהלה אחד, ולא פירטה איך תיבנה הפלטפורמה. הנייר הלבן שלה הכיל כמה פסקאות מפתח שהיו זהות למיזם של מטבע מוצפן אחר.

"לאורך הדרך מצאנו שותפים נפלאים ומנחים שהיו מחויבים ונרגשים לעבוד עם החזון המתקדם ללא הפוגה של LoopX", כתבה החברה בכמה פסקאות שהופיעו גם במיזם תשלומים מקוונים מוקדם יותר שנקרא UTrust.

אחרי גיוס לכאורה של 4.5 מיליון דולר, LoopX נעלמה מן האינטרנט בתחילת פברואר. האתר שלה סגור כעת, וחשבון טוויטר מציג מסר יחיד של קישור לכתבת חדשות שטוענת שהמייסד או המייסדים ברחו עם הכסף.

מנכ"ל UTrust שפועלת משווייץ, נונו קוריאה, אמר שהוא מודע לכך שהנייר הלבן של חברתו הועתק, אבל חשב שאין מה לעשת בנוגע לכך. "אפילו התצלום שלי, התיאור שלי, הצוות שלי והאתר שלנו, כולם הועתקו או עברו חיקוי", הוא אמר.

עוד שבע הנפקות מטבע אחרות פרסמו פסקאות מהנייר הלבן שהופיע מוקדם יותר בהנפקת UTrust.

יחד עם הביוגרפיה של קוריאה, העיתון איתר עורכי דין בקליפורניה, סוכן משפטי באוקראינה ובעלים של חברת מדיה בקליפורניה, שזהותם "נחטפה" כדי להעניק מכובדות לסדרה של מיזמי מטבע מוצפן בתחומי השכלה, אי-קומרס וכריית מטבעות מוצפנים.

"אני קצת פוחדת מכל הדבר הזה", אמרה אמנדה גבין, בעלים משותפים של חברת הפקות מדיה בסאן פרנסיסקו, שתמונתה ושמה נלקחו מעמוד לינקדאין שלה, כדי לשמש בהנפקת מטבע שהיא מעולם לא שמעה עליו, Pixiu.

לפחות ארבע חברות מטבעות כאלו נתבעו על ידי משקיעים שמעוניינים להגיש תובענות ייצוגיות. בהנפקה שלה בשנת 2017, חברת Paragon Coin גייסה יותר מ-70 מיליון דולר, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט פדרלי בקליפורניה, שטענה המיזם היה "שאפתני מדי, מעורפל ולא מעשי". היעד המוצהר היה גיוס כספים להשקעות נדל"ן.

Paragon, שנוסדה על ידי יזם אינטרנט רוסי בשם איגור לברוב ואשתו ג'סיקה ורסטיג, הבטיחה "לחבר את תעשיית הקנביס באמצעות בלוקצ'יין", לפי הנייר הלבן של ההנפקה. ביולי, עוד חודשיים, החברה מתכננת לפתוח חלל של עבודה משותפת בלוס אנג'לס שהשכירות עליו תשולם "אך ורק במטבע מוצפן".

"פאראגון מחויבת לציית לכל החוקים הנוגעים בדבר, והיא התאמצה במיוחד לעשות זאת לאורך כל תהליך ההנפקה", אמרה לעיתון ורסטיג, שהייתה מיס איווה בשנת 2014 וכעת היא מכהנת כמנכ"לית החברה. בתגובה נאמר עוד ש"פאראגון מייחסת לעצמה סטנדרט גבוה במיוחד של עמידה בדרישות בעלי המטבעות שלנו, ונמשיך לנהוג כך גם בעתיד".

אחרי שהנפקת המטבע של דינאריו ננעלה במארס, האתר של החברה הזו הוחשך, והמשקיעים טוענים כעת באתרי מדיה חברתית שהמייסדים ברחו עם הכסף.

דניאל ארמסטרונג, שאמר שעבד כמגיה מסמכים פרילאנסר עבור החברה הזו עד סוף פברואר, מאמין כעת שהמיזם הוקם על ידי ליטאים, בהתבסס על פרטי תשלומים שהוא קיבל, מסמכים שהוא הגיה ומסר שנכתב על ידי אחד מייסדים בשפה זרה.

"כתבתי בשבילם קצת טקסט שיווק וקידום. כשהם שלחו לי את הטיוטה היא הייתה איומה, ונכתבה על ידי מישהו ששפתו לא אנגלית", אמר ארמסטרונג.

דינאריו לא מתה לגמרי. הנפקה של מערכת תשלומים חדשה צצה לאחרונה, בשם מטבע פלוטו, עם אתר אינטרנט דומה ונייר לבן דומה. מחצית מעובדי דינאריו מוחזרו למיזם החדש, כולל התצלום של בוקר המסתורי. הפעם הוא נקרא "איבאן דנבר". עד כה, טוען האתר, הוא גייס לפחות 10 מיליון דולר.

 תמונות ממוחזרות