הקהילות יצילו את העירוניות

נקודות וויי-פיי במרחב הציבורי, חיישנים, רשתות תקשורת ומערכת מתוקשבת לטיאטוא רחובות - ערים חכמות הן הטרנד החדש בתחום העירוניות, ואלה מתיימרות לתת מענה לאיכות החיים בעיר ולהצעיד את הערים בישראל אל עבר המאה ה-21. אך האם משם תבוא הישועה?

כדי שעיר תהיה טובה עבור תושביה, כדי שתספק ערך מוסף ותגרום לצעירים לרצות לגור בה, נדרש הרבה יותר מטכנולוגיה. ערים חכמות הן המודל הנכון לניהול הסביבה העירונית בימינו, אך זה לא המפתח לשינוי העיר. עלינו לחשוב על היום שאחרי, כיצד לא נמצא את עצמנו בסביבה מרובת רובוטים אך נטולת אנשים, כיצד לא נעצים את הפער בין השכונות העשירות לעניות, כיצד ניצור ערים חזקות באמת בישראל.

במקום ערים חכמות תנו לנו ערים רגישות, שבהן האזרחים הם המרכז, שבהן הבניינים החדשים לא נותרים ריקים, שבהן יש חיים עירוניים תוססים. איך עושים את זה?

שם המשחק הוא "קהילה"! הקמת קהילות עירוניות, כאלה שיעודדו את הכוחות המקומיים ויגרמו לצעירות ולצעירים להרגיש שייכים, ליזום בתוך העיר ולהיות מעורבים.

הקהילה מאפשרת לתושבי המקום להיות חלק מהמקום ויחד הם מייצרים מיזמים ומענים חדשניים לבעיות חברתיות מורכבות בזכות הידע של התושבים המקומיים. הקהילה היא גם זו שיוצרת את המוטיבציה בקרב החברים בה לדאוג לעתידם התרבותי, החינוכי והכלכלי, וכאשר עתידם שזור בעתיד הסביבה הוותיקה בה הם חיים, הרווח הוא כפול.

כך למשל "קהילת הרשת" בבאר-שבע הצליחה להחזיר אל השכונות הוותיקות צעירים וצעירות. אלה הפכו את השכונה המבוגרת לשכונה רב-גונית, תוססת וצעירה, בעלת מרכזי תרבות ופנאי והרבה קהילה. כך קרה גם בשכונה הדר שבחיפה, שם הוקמה קהילת "זה מכפר". זהו תהליך שמבטיח חוסן קהילתי לא רק לכוח המוביל שיוצר את הקהילה, אלא גם לבני המקום הוותיקים שנזנחו ונשכחו בין שלל התוכניות הגרנדיוזיות של הממשלה. מהלך זה יחזק את הערבות ההדדית, יציע מענה חדש ויצירתי לצעירות ולצעירים ובעיקר יחזיר חוב קטן של החברה הישראלית למקומות שנשכחו - השכונות הוותיקות, הערים המוחלשות.

לקהילה עירונית יש כוח להשפיע על המרחב העירוני ולחולל בו שינוי, אם רק נותנים לה. כך למשל, קהילת "ירוק בעיר" בחריש פעלה בשיתוף-פעולה עם העירייה והשפיעה על תכנון בר קיימא של העיר כולה, קהילת "אחוזת נגב" באופקים הקימה את ארכיון העיר, המספר בפעם הראשונה את סיפורה של העיר ואנשיה, וקהילת "בארות" בבאר-שבע שיקמה בית ספר שעמד להיסגר.

אם נבין שבמקום ניכור עירוני ניתן ליצור חיבור עירוני, נוכל לשנות את כללי המשחק. לא עוד טכנולוגיות מנוכרות שמנהלות את תושבי העיר, אלא בני אדם ממשיים שמנהלים מסחר ויזמות לטובת כולם. לא עוד חברה מנוכרת ואנונימית, אלא אנשים היוצרים יחד מציאות וסביבת חיים עירונית קהילתית משגשגת.

אז רגע לפני שמשקיעים מאות אלפי שקלים באפליקציה העירונית הבאה, רגע לפני שניצור עוד שכונות וקורבנות של תכנון ממשלתי קצר ראי, אני קוראת לראשי הערים - תשקיעו בקהילות. זה מתחת לאף שלכם, וזה פשוט כל-כך.

תנו ליוזמים שבשטח את המרחב היצירתי שלו הם זקוקים, תעבדו ביחד עם התושבים שלכם, תאמינו בהם ותחלמו איתם יחד. ככה נלחם בתופעות ההגירה השלילית בערים, נחייה שכונות ותיקות, נצמצם את הפערים החברתיים ונחזיר אל העיר את התחושה האמיתית והבסיסית ביותר, תחושה של בית.

■ הכותבת היא מנכ"לית ארץ-עיר, הפועלת לקידום איכות החיים הקהילתית בערים.