ראש העין דורשת מהאוצר: פיצוי נוסף בגין הסכם-הגג

שר החינוך נפתלי בנט סייר לפני כחודשיים בבתי ספר בראש העין, ומיד צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "עיר עם חינוך מעולה", והוסיף כי חמישית מהילדים ניגשים לבגרות 5 יחידות במתמטיקה. ואולם, כלל לא בטוח שהרמה של מערכת החינוך בעיר תישאר גבוהה גם בעתיד. הסיבה: הכפלת האוכלוסייה בעיר כחלק מהסכמי-הגג, הסכמים שנחתמו בין הרשות המקומית למדינה במטרה להגדיל את היצע הדירות בה באופן ניכר ותוך זמן יחסית קצר. מספר הדירות שנבנות בארץ אמנם גדל משמעותית, אך במקביל מכביד על תקציב הערים.

מצבה העתידי של מערכת החינוך בראש העין - מהערים הראשונות שחתמו על הסכמי-גג - משקף את הבעיות הנוצרות מההסכמים אותם ממשיכים לקדם שר האוצר משה כחלון ושר הבינוי והשיכון יואב גלנט. ל"גלובס" נודע כי בעיריית ראש העין מנהלים משא-ומתן עם האוצר כדי שיגדיל את הסכום שנקבע עבור כל דירה, וכן יגדיל את הפיצוי לתקציב השוטף בגלל הגידול בכמות התושבים, והעובדה כי אין הלימה להיקף שטחי המסחר בעיר.

לפי הערכות, האוצר מעדיף לדחות את ההחלטה עד לאחר הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו באוקטובר, כדי לא להתמודד עם דרישות נוספות במקרה שיוחלף ראש העירייה, שלום בן משה. הדרישה של ראש העין מגיעה לאחר שבן משה כבר שיפר לפני כשנתיים את הסכם-הגג המקורי.

החינוך העירוני לא עומד בעומס

במסגרת הוספת יחידות הדיור, צפוי לגדול מספר התושבים של ראש העין מ-42 אלף תושבים לפני כשנתיים לקרוב לכ-100 אלף בחמש השנים הקרובות. תושבים הם גירעוניים לכל עיר, כלומר אם לוקחים תושב ממוצע - השירותים שהוא צורך עולים לעירייה יותר מאשר תשלום הארנונה עבורו. הפיתרון בדרך כלל הוא התבססות על שטחי מסחר מניבים שמאפשרים לעיריות לממן שירותים איכותיים יותר, בין היתר שירותי חינוך ורווחה.

לפי בדיקה של משרד הפנים, הסכם-הגג מעביר את ראש העין מעודף תקציבי לגירעון שנתי בסך כ-30 מיליון שקל. גם ערים אחרות שחתמו על הסכמי-גג עם סובלות מהשלכות דומות.

בראש העין עצמה יש שתי בעיות, שתיהן משקפות את המצוקות בערים נוספות שחתמו על הסכמי-גג: הבעיה הראשונה היא הסטטיסטיקה. קשה לצפות את התמונה הדמוגרפית של העיר המתחדשת, דבר שבא לידי ביטוי בתחזית נמוכה משמעותית של מספר גני הילדים שצריכים להיבנות בעיר. לפי הסכם-הגג, משרד החינוך מממן את מלוא עלות הקמת 105 גני ילדים.

ואולם, לפי הערכות, יידרשו להיבנות עוד עשרות גני ילדים נוספים עד שנת 2022, שמשרד החינוך יממן רק 75% מעלות הקמתם. אם משרד החינוך לא יסכים להוסיף תקציבים, העירייה היא זו שתצטרך להשלים את הפער, החלק שלה במימון הגנים במקרה כזה הוא כ-300 אלף שקל. הערכה היא שהסיבה לפער בין התחזית הקודמת לתחזית הנוכחית נובעת מתוכנית מחיר למשתכן, שהונהגה גם כן בעיר, ומשכה אליה משפחות צעירות.

דוגמא נוספת לקושי במערכת החינוך היא מספר התלמידים הצפוי בבתי הספר, מספר שנקבע קרוב לשנה לפני תחילת שנת הלימודים, ובהתאם אליו התקצוב שניתן לכל בית הספר. הבעיה היא שגם לאחר שמצבת התלמידים נסגרת, ממשיכות להגיע לעיר משפחות עם ילדים בכל שכבת גיל. את התלמידים החדשים משרד החינוך כבר לא מתקצב, והדבר עלול להוביל לכיתות גדולות מהצפוי, לפגיעה בשירותים החינוכיים, או לצורך להביא תקציבים עירוניים על חשבון דברים אחרים.

בתשובה לפניית "גלובס" אמרה סיגל שיינמן, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך, כי "לא נאפשר פגיעה במערכת החינוך המצויינת שלנו, והמדינה צריכה לגשר על הפער שנוצר".

שטחי מסחר- הבוננזה העירונית

הבעיה השנייה שיש בעיר היא היעדר שטחי המסחר. כדי לאפשר לעיריות לחתום על הסכמי-גג מבלי כביכול להיכנס לגירעון, קידמה המדינה הקמת שטחי מסחר בערים כדי שאלו יספקו הכנסות נוספות. ואכן, יש עתודות של שטחי מסחר בראש העין, אך הכשרתם מתקדמת בעצלתיים. כך למשל, חברת נצבא רכשה קרקע להקמת שטחי מסחר ומשרדים לפני כשבע שנים, אך ב"גלובס" פורסם כי רק לאחרונה קיבלה אור ירוק לבנייה. הפרויקט צפוי לכלול 330 אלף מ"ר, ואכלוס פארק העסקים החדש צפוי להתחיל רק בעוד שנתיים. לפי המכרז שנצבא זכתה בו, הפרויקט היה אמור להיות מושלם כבר לפני מספר שנים, אך משרדי הממשלה אפשרו לחברה לדחות את הביצוע, דבר שהקשה עוד יותר על הרשות המקומית.

העובדה שהרשות תלויה בשטחי מסחר היא בעייתית מאוד. נשאלת השאלה האם שטחי המסחר מתוכננים בהתאם לצורך במדינה כולה או שהצורך בהסכמי-גג בא על חשבון תכנון אזורי או ארצי, ולכן יש הצפה של שטחי מסחר. כך או כך, היזמים שאמורים להקים ולאכלס את אזורי המסחר רואים לנגד עיניהם את השיקולים שלהם - עלות הקמה, ביקושים, תחרות וכו' - ולא את מצבה הפיננסי של הרשות המקומית.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "סוגיית התקציב השוטף אינה נכללת בהסכמי-הגג - ואין למשרד מנדט לעסוק בו". מראש העין נמסר כי העירייה ביקשה לפני כשנתיים להגדיל את התמרוץ לרשויות, והאוצר נענה לכך לפני כחצי שנה. מהאוצר לא נמסרה תגובה.