הסכסוך בין דיירי המגדלים במתחם שרונה בתל-אביב לבין גינדי החזקות רחוק מסיום: לאחר שבאפריל 2016 הגישה נציגות הדיירים תביעה נגד גינדי החזקות, מנהלי החברה ובני משפחת גינדי, בה דרשה לסגור את "שרונה מרקט" - שוק האוכל שפועל בקומת הקרקע של הפרויקט - עד שתבוצע שורה של תיקונים הגורמים למפגעים תברואתיים, כעת מבקשים הדיירים לתקן את הליקויים בעצמם. זאת לאחר שלטענתה, במשך למעלה משנתיים נמנעה גינדי מלטפל במרבית המפגעים והכשלים ברכוש המשותף והציגה לדיירים מצגי-שווא.
בכתב התביעה המתוקן תובעת הנציגות 49 מיליון שקל מגינדי סכום המהווה לטענתה את עלות תיקוני הליקויים ברכוש המשותף שנגרמו כתוצאה מפעילות שוק האוכל, שכולל 9,000 מ"ר ופועלים בו כ-100 מסעדות ובתי עסק, מרביתם בתחום המזון.
במסגרת התביעה המקורית שהוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, טענו הדיירים, ביניהם השחקנית חני נחמיאס שרכשה דירה בפרויקט, כי "כשלים ומחדלים חמורים בתכנון וביצוע המתחם גרמו לכך שכל ניקוז הביוב והשמנים של מתחם המרקט מתבצע אל בורות שומן המצויים בחניון התת־קרקעי של מתחם המגורים, אשר אמור להיות מנותק ונפרד לחלוטין מהמרקט. בורות אלה תוכננו ובוצעו בקיבולת קטנה מהנדרש, ולכן הם עולים על גדותיהם, מציפים את מפלס החניה וגורמים למפגעים חמורים, ריחות קשים והחלקה של הדיירים".
עוד טענו הדיירים בתביעה כי בהתאם להסכמים שנחתמו בין גינדי החזקות לבינם, היה על החברה למצוא פתרונות למפגעים שעליהם התריעו הדיירים וכן להשלים על חשבונה את העבודות בפרויקט לפי הנחיות מומחים שנשכרו לצורך איתור פתרונות למפגעים.
אולם, לטענת הדיירים, גינדי התנערה מההסכם וביצעה בפרויקט שינויים מינוריים בלבד שלא הובילו לשיפור המצב, וכל ניסיונות הדיירים לדרוש מהחברה לבצע את כלל התיקונים לא צלחו. על רקע זה ולאור העובדה שבאותה עת לא היה לשוק רישיון עסק, ביקשו הדיירים מבית המשפט להורות על הפסקת פעילותו של השוק עד לקבלת רישיון עסק ועל תיקון והסרת המפגעים שפעילות השוק יוצרת.
מאז טוענת נציגות הדיירים בבקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשה באמצעות עורכי הדין צבי פירון, רונן קצף וניר פרץ ממשרד מ.פירון ושות', חלפו למעלה משנתיים, כאשר במהלך תקופה זו "הוכיחה גינדי, במעשה ובמחדל, כי אין ברצונה או ביכולתה לתקן את כל הטעון תיקון כאמור לעיל ולהלן, ולפיכך מבוקש לחייבה בעלות הצפויה של תיקונים רבים ושונים, אותם מבקשת הנציגות לבצע בעצמה", נכתב בבקשת התיקון.
נציגות הדיירים טוענת כי שווי עלות תיקון כל הליקויים והכשלים עומד על 49 מיליון שקל.
להפריד מערכות המרקט והמגורים
טענה נוספת שמעלה נציגות הדיירים היא כי גינדי השתלטה על חלקים ברכוש המשותף של הפרויקט. בהקשר זה מבקשת הנציגות מבית המשפט להוסיף "צו-עשה" שימנע מגינדי השתלטות או המשך השתלטות על חלקים ברכוש המשותף. במיוחד מבקשת הנציגות מבית המשפט צו שיאכוף את ההפרדה "בין מערכות המרקט ומגדלי המגורים".
הנציגות אף טוענת בבקשה לתיקון התביעה כי הערבות שגינדי הפקידה בידם, בסך 10 מיליון שקל, לצורך הבטחת התחייבויותיה הנובעות מההסכם פשרה שחתמה עמם ב-2015 - פקעה. על כן, הנציגות מבקשת מבית המשפט להורות לחברה להפקיד ערבות בנקאית חדשה בסכום זהה.
לבסוף, הנציגות מבקשת לתקן את כתב התביעה כך שיכלול רכיב פיצוי בגובה 16.5 מיליון שקל בגין כלל ההוצאות, ההפסדים והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלותה של החברה, לרבות הוצאות שלטענת הדיירים נאלצו להוציא לצורך תיקון ליקויים שגינדי סירבה לתקן, הוצאות לשכירת מומחים לשם קבלת חוות-דעת ביחס לליקויים הקיימים ברכוש המשותף ונזקים שנגרמו להם כתוצאה מהליקויים ברכוש המשותף שגינדי סירבה לתקן.
"בראש מעייניה של גינדי עומד השוק 'שרונה מרקט', המהווה עבורה נכס מניב ובעל חשיבות כלכלית מהמעלה הראשונה", צוין בבקשה לתיקון כתב התביעה. "על כן, במשך הזמן נקטה גינדי מספר פעולות שתכליתן להיטיב עם המרקט, מבקריו ודייריו, וזאת על חשבון פגיעה קשה באיכות חיי הדיירים בבית המשותף, והכול בניגוד להסכמים והוראות הדין. כך למשל, גינדי השתלטה על שטחים שאמורים לשמש רכוש משותף לצורך שימוש ייחודי של המרקט, וכך גם על שטחים ציבוריים".
לטענת הנציגות, המקור לחלק ניכר מהליקויים "נובע, פשוטו כמשמעו, כתוצאה מהוספתו המאוחרת של 'שוק' אותו יזמה והקימה גינדי למרגלות מגדלי המגורים, אשר קיומו והפעלתו במתכונתו הנוכחית, בפרט בהתבסס על התשתיות אשר תוכננו במקור (שאינן תואמות מתכונת זו והיקפה), יוצר מפגעים קשים וחמורים הגורמים לסבל רב לדיירי מגדלי המגורים".
מחלום לסיוט מגורים מתמשך
בבקשה טוענת הנציגות כי במקום לתת מענה לכשלים ולליקויים הרבים ברכוש המשותף, "גינדי גררה את הדיירים למסע ייסורים וסובבה את חברי נציגות הדיירים בכחש, תוך שימוש בתחבולות, הטעיות, מצגי-שווא וכזבים... כאשר גינדי מציגה מן הפה ולחוץ את נכונותה, כביכול, לפתור חלק מהכשלים והליקויים אך נכשלת 'בביצוע', תוך שהיא מפרה פעם אחר פעם את ההתחייבויות שנטלה על עצמה לאורך הדרך כלפי התובעת".
בבקשה צוין כי "דיירי הבית המשותף אשר רכשו מגינדי, בכסף רב (מאוד), דירות בפרויקט יוקרה אשר הבטיח להם 'איכות חיים ברמה הגבוהה ביותר ובמיקום האטרקטיבי ביותר', וסברו כי חלומם התגשם, הקיצו לסיוט מתמשך כך שגם רמת חיים בסיסית לא נמצאה להם... חלומם לדירה בפרויקט יוקרתי בלב תל-אביב ולאיכות חיים ברמה הגבוהה ביותר התנפץ. אף חלומם הצנוע והבסיסי יותר, לזכות באיכות חיים סבירה ולמגורים בבניינים תקינים, לא התגשם כלל וכלל".
בסופה של הבקשה צוין כי "הסעדים הנתבעים נועדו לאפשר לדיירי הבית המשותף לחיות ברמת חיים סבירה ונאותה, ללא ליקויים, כשלים, מפגעים ומטרדים".
מחברת גינדי החזקות נמסר בתגובה: "מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה לבית המשפט וטרם אושרה. למרות שהבקשה הומצאה לנתבעים רק באופן חלקי, בחרה התובעת לרוץ לתקשורת ולפרסם את דבר הגשת הבקשה, והכול ממניעים פסולים שנועדו להפעיל לחץ. הנתבעים יגיבו לבקשה בבית המשפט ולא מעל דפי העיתון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
