"האנושות הולכת מתוך שינה לעבר העתיד הטכנולוגי שלה"

ד"ר קורט ואן-מנסוורט, מעצב הולנדי העומד בראש מעבדה באוניברסיטת איינדהובן, מנסה לדמיין את עולם העבודה העתידי כעולם שיש בו שיתוף פעולה בין בני אדם לרובוטים, ולא כמשחק סכום אפס בין אדם למכונה. לדבריו, מדובר באחריות אישית, לדמיין את העתיד מתוך כוונה לעצב אותו בצורה מועילה. "לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו, כאנושות, הולכים מתוך שינה אל עבר העתיד הטכנולוגי שלנו", הוא אומר, "אני רוצה לשנות את זה. לפקוח את העיניים".

זאת הסיבה שואן-מנסוורט, שמעבדתו עוסקת באופן קונספטואלי בעתידנות ובאופן שבו הטכנולוגיה משפיעה על חיינו, הקים לפני כשנה סוכנות עבודה לרובוטים. למעשה, מדובר במיצג תיאטרלי, סוכנות מומצאת שבה נציג אנושי או רובוט מסייעים לפונים להתאים את עצמם לאחת מכמה עבודות, שרובן פרי שיתוף פעולה בין עובד למכונה המסייעת לו. הסוכנות מדגישה את הסימביוזה האפשרית בין אדם לרובוט, במיוחד בעבודות הכפיים, שנמצאות תחת איום ההיכחדות הגדול ביותר.

"דוגמה אחת לעבודה בסוכנות היא חליפת רובוט, העושה את העובד לחזק יותר - שלד מחוזק שיכול לשאת משאות כבדים בקלות; אחרת היא משקפי מציאות רבודה לשיפוצניק, שמאפשרים לו לשדרג את העבודה שלו באמצעות טכנולוגיה", אומר ואן-מנסוורט בראיון ל"גלובס". הפרויקט, ששמו HUBOT, הושק לפני כשנה כביתן זמני שפעל בחנות אלקטרוניקה במרכז איינדהובן והיה פתוח לציבור, ובימים אלה נודד בין תערוכות טכנולוגיות, כנסים בנושא כוח אדם וכנסים עסקיים.

 משקפי מציאות רבודה לשיפוצניק / צילום: באדיבות מעבדת Next Nature Network

"אנחנו מנסים לדמיין עבודות חדשות", אומר ואן-מנסוורט, "אנחנו יודעים שעבודות רבות שקיימות היום ייעלמו לחלוטין או יעברו שינוי מהותי בעתיד הקרוב. יש חשש בציבור מעליית כוחם של הרובוטים. אומרים שהם יותר אמינים ויותר זולים, ורבים תוהים אם תהיה להם עבודה בעתיד. לכן עלינו להשתמש בדמיון שלנו כדי לחזות עבודות חדשות שיצוצו. אנחנו חושבים שרובוטים דווקא יסייעו ליצור תעסוקה".

הסוד, לדבריו, טמון בשיתוף פעולה. "קח דוגמה מסוסים, אנחנו הרי לא עושים תחרויות ריצה בין בני אדם לסוסים, נכון? סוס רץ הרבה יותר מהר מבן אדם. אבל ברגע שאתה מציב בן אדם על הסוס, אתה יוצר שיתוף פעולה מועיל. אנחנו מנסים להראות שגם עם רובוטים זה עשוי להיות דומה. רובוטים יכולים לעשות דברים שאנחנו לא יכולים לעשות - מהר יותר, בלי טעויות, ובזול. עלינו לראות איך - כמו אדם הרוכב על סוס - אנחנו יכולים לעבוד ביחד עם הרובוט".

הסוס הוא חיה מבויתת, האם הרובוטים בהכרח יהיו מבויתים?

"זו נקודה טובה וצריך להיות זהירים. כיוון שהדור שלנו מפתח בימים אלה את הטכנולוגיה, זו האחריות שלנו. צריך לוודא שנפתח רובוטים לתועלת האנושות, ולא נגדה".

"אנחנו חולמים בהקיץ"

ואן-מנסוורט (Van-Mensvoort), בן 44, למד בעבר הנדסת תוכנה, והמשיך את המסלול האקדמי שלו בתחום העיצוב. הוא קיבל דוקטורט מאוניברסיטת איינדהובן בעיצוב מוצר וכיום מוביל במחלקה לעיצוב תעשייתי בה את המעבדה הקונספטואלית שלו, ששמה Next Nature Network. המעבדה יזמה בשנים האחרונות כמה מיצגים ופרויקטים העוסקים בתפר שבין טכנולוגיה לחברה, וביניהם ספר בישול לבשר שגודל במעבדה, קמפיין מדומיין לנעליים שיוצרו מעור דג שהונדס גנטית וסופרמרקט בדיוני שכולל מוצרי ננו-טכנולוגיה לציבור הרחב. בעולם שבו מעצבי מוצר משפיעים על חיינו יותר מאשר גנרלים, ומתכנתים יותר מאשר פוליטיקאים, ואן-מנסוורט מנסה לעורר דיון ציבורי בעתיד הטכנולוגיה, במקום להשאיר אותו לחברות הטכנולוגיה בלבד. הוא מגדיר עצמו "אמן ופילוסוף".

"אחת העבודות בסוכנות שלנו, למשל, היא פיזיותרפיסטית עם שש זרועות. המגע האנושי בפיזיותרפיה הרי הוא חשוב מאוד. אנשים אומרים שזו דוגמה לעבודה שלעולם לא תחלוף מהעולם, משום שלא יהיה תחליף למגע. אבל בעזרת כמה ידיים רובוטיות, הפיזיותרפיסטית יכולה לסייע לעיסוי, לא להחליף את עצמה ברובוט. אנחנו צריכים להדגיש ולקדם את מה שמייחד אותנו כבני אדם, אבל לחשוב כיצד הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לעשות דברים שבהם היינו מוגבלים עד כה. זה כמו מדע בדיוני, אבל עם מטרה מוגדרת - לעצב את העתיד הטכנולוגי של האנושות".

 פיזיותרפיסטית עם שש זרועות / צילום: באדיבות מעבדת Next Nature Network

למה חשוב לך לדמיין את העתיד?

"אני חושב שכל אדם על כדור הארץ צריך בימים אלה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה. לפעמים אני חש שאנחנו חולמים בהקיץ - הולכים מתוך שינה אל עבר העתיד הטכנולוגי שלנו. לנסות לדמיין כבר עכשיו עתיד טכנולוגי אפשרי, לעשות אותו מוחשי, הוא תהליך שיסייע לנו לנהל דיון ציבורי על איזה עתיד אנחנו רוצים באמת. זה התפקיד שלי, זה התפקיד של מעצבים כיום".

אתה חושב שחברות הטכנולוגיה הגדולות רוצות שנהיה עיוורים לעתיד?

"אני לא חושב שיש להן תוכנית סודית לשמור אותנו רדומים ובלתי-מודעים. זה פשוט קורה מעצמו, ועוד לא למדנו להתמודד עם זה. ברור היום שיש הרבה מהנדסים שקובעים את העתיד שלנו. אני למדתי הנדסה, ולכן אני יודע שהעתיד חשוב מכדי להשאיר אותו רק בידיים שלנו. יותר אנשים צריכים להיות מעורבים בדיון, וכך יעלו קולות אחרים ויצוצו רעיונות חדשים. צריך לצאת מעבר למועדון הגברי המאוד מסוים שמוביל את הדברים כיום. אולי החברות הגדולות נמצאות עדיין בהליך של הכללת הקולות השונים האלו בתהליכי הפיתוח שלהם".

האם הכיוון הוא לא החלפת עובדים ושירותים ברובוטים וטכנולוגיה, ולא שיתוף פעולה?

"ברור שעבודות רבות שקיימות כיום ייעלמו או יוחלפו על ידי מכונות, ועבודות חדשות יצוצו, אבל זה לא תהליך חדש. אם היית בוחן את המצב לפני מאה שנה, רוב האוכלוסייה עסקה בחקלאות. היום מדובר על אדם אחד מתוך 100. אם היית צריך להסביר להורים של הסבים שלך, שבשנת 2018 רק אחד ממאה בני אדם יעסקו בחקלאות, הם היו מתפלאים ותוהים במה עובדים יתר האנשים. היה קשה לך להסביר להם שהם עובדים כמעצבי אתרים או יועצי סייבר. עבודות חדשות יצוצו בעתיד הקרוב, ונצטרך מיומנויות אחרות בשבילן. כדאי שנדמיין את העתיד אם נרצה להמשיך להיות רלוונטיים".

ואן-מנסוורט מציע להעניק דגש חינוכי כבר בבית הספר על תכונות שלא יכולות להיות מוחלפות על ידי רובוטים - לא שינון או חישוב, אלא יותר אמפתיה וקשר אנושי. "בגלל הטכנולוגיה המתקדמת, בתהליך של אלימינציה אנחנו מגלים לאט-לאט אילו תכונות אנושיות אינן ניתנות להחלפה, מה מייחד אותנו כבני אדם. אני מצפה שחינוך טוב יתמקד בעתיד בדיוק בחיזוק תכונות אלה. אמפתיה וקשר אנושי הן תכונות שנצטרך בעתיד, שייחדו אותנו. נכון לעכשיו, לפחות, קשה לרובוטים לחקות אותן. זה מה שיישאר לנו כבני אדם, וזה מה שאנחנו צריכים להתמקד בו".

ת"ז: ד"ר קורט ואן-מנסוורט

גיל: 44

השכלה: תואר ראשון בהנדסת מחשבים, תואר שני בעיצוב ודוקטורט בעיצוב תעשייתי באוניברסיטת איינדהובן שבהולנד

תפקיד: מנהל מעבדת Next Nature באוניברסיטת איינדהובן ומנהל מכון Next Nature Network

עוד משהו: בין העבודות שמציע פרויקט HUBOT: פיזיותרפיסטית שיווה, שיפוצניק עם משקפי מציאות רבודה ומלצרית דאטה במסעדת טינדר, המחברת בין סועדים, ובין סועדים למנות

 מלצרית דאטה במסעדת טינדר / צילום: באדיבות מעבדת Next Nature Network

השלב הבא בתעשייה: רובוטים בטיחותיים לבני אדם

שילובם של רובוטים בפסי ייצור תעשייתיים אינם עניין חדש, אבל שוק העבודה נכנס בתקופה הזאת לשלב הבא: רגע (ואולי הרבה רגעים) לפני שהמפעלים יהפכו לאוטונומיים לגמרי, משולבים בתעשייה רובוטים שיודעים לעבוד לצד בני אדם, מזהים את נוכחותם, הופכים בטיחותיים, ואם תרצו - קומוניקטיביים בהתאם.

רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל, נציגתו המקומית של קונצרן ההנדסה השווייצי, מעיד שבשלוש השנים האחרונות הייתה עליית מדרגה משמעותית בתחום הזה. לדבריו, רובוטים כאלה משולבים כבר בעולם, ובקרוב נראה יותר ויותר כאלה, גם במפעלים תעשייתיים בישראל.

"ABB עוסקת ברובוטיקה כבר 30 שנה", אומר אהרון, "אנחנו עובדים בתעשיית הרכב, המזון, האריזה ועוד. הרובוטים שלנו עובדים מצדי פס הייצור ומבצעים את העבודה. אבל מה שקרה בשלוש השנים האחרונות הוא פריצת דרך יוצאת מהכלל - אם בכל מפעל מזון או רכב הרובוטים נמצאים בכלוב משום שיש בפעולתם סכנה בטיחותית בשל המשקל, המהירות והפעולות שלהם, והם 'לא יודעים' מי נמצא סביבם, ABB הייתה הראשונה שהשיקה רובוט שמסוגל לעבוד באופן בטוח בסביבת בני אדם". הגדרות שסביב רובוט תעשייתי זה העונה לשם YuMi (You and Me) פועל כשהוא לא מגודר, והזרועות שלו מרופדות. "הוא כבר מתוכנת באמצעות אלגוריתמים לעבודה לצד בני אדם", הוא מסביר.

עד מתי בכלל נצטרך בני אדם על פסי ייצור?

"פסי ייצור החלו בתהליך שהחל במהפכה התעשייתית ועדיין יש שלבים שרובוטים לא יוכל לבצע היום. מאוד לא קל לשכפל דרך קבלת החלטות של אנשים והבינה המלאכותית היא עדיין בראשית דרכה. אפשר להגיד שכל עבודה מחזורית תוחלף על ידי רובוט. לדעתי, מה שחשוב הוא שהרשויות שלנו יזהו את התהליך בזמן ויקדימו להציע לאנשים תוכניות הכשרה חלופיות".