המספרים מאחורי התעשייה של "שבת תרבות" נחשפים

אירועי שבתות התרבות של העיריות הפכו בשנים האחרונות ליצרני כותרות מרכזיים עבור כלי התקשורת בסופי השבוע. הדלילות בהתרחשויות חדשותיות יחד עם הזמינות והקלות שבה מגיעים הציטוטים הללו למערכות, בטקסט או בצורה ויזואלית, יצרו ממש מוסד חדש, שגם הספיק להניב כבר כמה פנינים בלתי נשכחות כמו האולטימטום בן 48 השעות שקצב אביגדור ליברמן לפני שהתמנה שר ביטחון לאיסמעיל הנייה, או הרובוט שעל-פי הבטחתו של איוב קרא יוכל לחסל בקרוב את נסראללה (שני הציטוטים מתוך אירועי שבת תרבות של עיריית באר שבע).

מה עומד מבחינה כלכלית מאחורי האירועים הללו וכמה משקיעות בהן העיריות? נתונים שהתקבלו בעקבות בקשות חופש מידע של עמותת "הצלחה" ושל אתר "העין השביעית", רוכזו על-ידם ומתפרסמים כאן לראשונה חושפים כי שיאנית ההשקעות בתחום (מבין העיריות שנתוניהן התקבלו) היא דווקא עיריית רמת גן שהשקיעה כ-450 אלף שקל באירועים במהלך 2017. חצי מהסכום - כ-225 אלף שקל (לפי חישוב של 16 אלף שקל לפני מע"מ לאירוע עבור 12 אירועים בשנה) - הועבר לחברות ההפקות "יד" של יעקב (יענק'לה) מנדל, יו"ר אמ"י, וגם מי שעל התנהלותו בימי רשות השידור נמתחה ביקורת קשה בתחקיר "המקור" של ערוץ 10, ועל-פי דיווח בערוץ, בהמשך גם נפתחה בעניינו חקירת משטרה.

היקף ההוצאה של עיריית רמת גן הוא גבוה ביחס לעיריות אחרות שהעבירו אף הן את המידע. אחריה בשנת 2017 נמצאת עיריית יהוד מונסון שהקצתה סכום של כ-105 אלף שקל לאירועים, ועיריות כמו ראשון לציון, חולון או באר שבע שמשקיעות מדי שנה סביב 50 אלף שקל באירועים. רוב הסכום, או לפחות חלק גדול ממנו, מוקדש בדרך כלל לשכרו של המנחה, לעיתים אך לא תמיד לעיתונאי מוכר ששמו בלבד אמור למשוך חלק מהאנשים, כשסכומים נוספים מוקדשים להפקת האירוע, שכירת אולם, ובחלק מהעיריות גם התקשרות עם משרד יח"צ שדואג להפיץ את המידע ולעניין עיתונאים מראש באירוע הצפוי.

ההשקעה משתלמת כלכלית לעיריות?

בדיקה שביצעה בעבר חברת יפעת עבור עיריית באר שבע, עשויה להעיד כי התשובה היא חיובית. הבדיקה בחנה את הפולו-אפים התקשורתיים שהניבו האירועים בבאר שבע בין ספטמבר 2016 ליולי 2017, וגילתה כי אלה היו אחראים להם כ-630 אייטמים בכלי התקשורת השונים, שלהם אפשר להצמיד שווי חשיפה (נתון בעייתי בפני עצמו אך כזה שיכול לספק סדרי גודל) של לא פחות מ-22.5 מיליון שקל - רובו הגדול נובע מהאייטמים הטלוויזיוניים.

ומה לגבי התושבים עצמם? רועי כ"ץ, שמנחה את שבתות התרבות בבאר שבע בשמונה השנים האחרונות, מספר כי בכל אירוע מאכלסים את האולם 800 עד 900 איש (הכניסה חופשית) ולפי בדיקות שעשו בעירייה חתך הגילאים הוא בני 45 עד 75.

 שלום ירושלמי ורועי כ"ץ / צילומים: יוסי זליגר ומאיר אזולאי

ומה קרה שבשניים האחרונות האירועים הללו חדרו כל-כך לתודעה? התשובה המתבקשת היא השינוי שעבר על כלי התקשורת שנדרשים כיום לעדכונים רבים יותר מבעבר באמצעים דלים מבעבר. כ"ץ תורם הסבר נוסף משלו ומזכיר את מותן של תוכניות האירוח בטלוויזיה. "פעם לפוליטיקאים היה את המעגל של דן שילון, יאיר לפיד וניסים משעל, אבל הטוק שואו מת, ומה שנשאר להם זה תוכניות הבוקר או שבתות תרבות".

לדבריו, "אנשים רוצים סוג כזה של עיתונות: ראיון אחד על אחד עם בנאדם, 40 דקות, בלי פרסומות, בלי שמונה אנשים בפאנל. המרואיין יכול להתבטא והתוצאה יותר איכותית". 

מי העיתונאים הבולטים שנוטלים חלק באירועים?

המנחים שבהם התמקדנו כאן הם רק כאלה שהנחו את האירועים ב-2017 (ולעיתים גם ב-2016), ורק בכאלה שעשו זאת עבור עיריות שהעבירו את הנתונים (העיתונאי בן כספית, למשל, מגיש שבת תרבות עבור "הבימה" שאינה מחויבת למסור נתונים). מהנתונים עולים כי שכרו של מנחה אירוע מן הסוג הזה נע בין 3,000 ל-7,000 שקל (ברוטו, ובדרך כלל גם כולל מע"מ).

כך, העיתונאי לשעבר אבי בטלהיים, כיום ראש אגף התקשורת של בית החולים שיבא, קיבל ב-2017 7,000 שקל עבור אירוע מעיריית יהוד מונסון, ובסך הכול כ-77 אלף שקל בשנה. עיתונאית חברת החדשות רינה מצליח קיבלה ב-2016 מעיריית כפר סבא למעלה מ-5,000 שקל עבור אירוע בודד, ובסך הכול כ-32 אלף שקל. נחמה דואק מערוץ הכנסת ומהמגזין "ליברל", קיבלה 5,000 שקל עבור הנחיית האירועים של עיריית חולון ב-2017 - סכום שהצטבר באותה שנה ל-40 אלף שקל.

 רינה מצליח ומשה נסטלבאום / צילומים: דור מלכה ומשה שי

כ"ץ, סמנכ"ל ברדיו ת"א שכאמור מנחה את אירועי שבת תרבות בבאר שבע, מקבל כיום 3,800 שקל עבור כל אירוע, ובסך הכול קיבל מהעירייה ב-2017 45,600 שקל. העיתונאי שלום ירושלמי מגיש את אירועי שבת תרבות במבשרת ציון יחד עם רעייתו ורד, והשניים מקבלים 3,000 שקל לאירוע (לא כולל מע"מ), ובסך הכל 15 אלף שקל עבור חמישה אירועים ב-2017.

הנתונים שהועברו חושפים טפח מתופעה נוספת שמפרנסת חלק גדול מהעיתונאים הבכירים בארץ והיא הרצאות חד-פעמיות בתחום המומחיות שלהם. המועצה האזורית מטה אשר שבגליל המערבי העבירה נתונים על הרצאות שהתקיימו בתחומה במהלך 2016 עד 2018, ומהן עולה כי לפחות במסגרת זאת גם כאן מדובר בתשלום של כמה אלפי שקלים להרצאה.

בין העיתונאים שהרצו בשנים האחרונות בפני חברי המועצה ניתן למנות אוהד חמו מחברת "החדשות" שהעביר הרצאה בשם "מדאע"ש לחמאס" וקיבל עבורה 5,800 שקל (כאן כל הנתונים הם לפני מע"מ); כרמלה מנשה, כתבת תאגיד כאן, שקיבלה 6,000 שקל עבור הרצאה בנושא צה"ל והתקשורת; עומרי אסנהיים, עיתונאי התוכנית "עובדה" של קשת שקיבל 4,700 שקל עבור הרצאה בנושא "מאחורי הקלעים של עובדה"; ואורן נהרי, כיום ב"וואלה!", שהעביר ב-2016 הרצאה תמורת 4,700 שקל.

הקשרים הללו שבין עיתונאים לעיריות ורשויות מקומיות, בטח כשמדובר בקשר שנמשך לאורך זמן, יוצרים כמובן גם פתח לבעיות, בין אם כעניין של מראית עין ובין אם כעניין מהותי יותר. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה" שכאמור אספה את הנתונים, מגדיר זאת כ"חשש אפשרי לאפקט מצנן על החופש העיתונאי". לדבריו, "קשר מתמשך, בין אם כספי ובין אם לאו, עם גופים שיש להם פוטנציאל סיקור עלול להגביל את יכולתו של העיתונאי לסקר אותם ושל המערכת שלו לעסוק בהם באופן נקי מרעשי רקע". 

 עומרי אסנהיים ואורן נהרי / צילומים: שלומי יוסף ותמר מצפי