עיר אובות: האם יש טעם בהקמת עוד יישוב חדש ומרוחק?

ביום שלישי שעבר, לראשונה מאז 2005, החליטה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) להמליץ למועצה הארצית על הקמת יישוב חדש בישראל.

על פי התכנון, "עיר אובות", שתהיה רחוקה מלהיות באמת עיר, תקום במועצה האזורית ערבה תיכונה ותכלול 250 בתים. שר השיכון יואב גלנט, מי שדחף את הקמת היישוב יחד עם החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מיהר לחגוג את ההישג והכריז כי מטרת היישוב "לספק פתרונות דיור ואיכות חיים לציבור בישראל. נמשיך לפתח, לחזק וליישב את הדרום בכלל והנגב בפרט".

במחילה מכל חובבי המרחבים הפתוחים, האם מישהו מעלה על דעתו שיישוב קטנטן כל כך יוכל לספק שירותים מינימליים של חינוך, של תרבות או של רפואה, מרכיבים קריטיים באותו סל אמורפי הנקרא "איכות חיים"? האם לא ברור שאת הרף התחתון שכן תספק "עיר אובות" - מרפאת חירום שאולי תעבור מדי פעם, איסוף אשפה פעם בשבוע, הסעות לבתי ספר מרוחקים, ואולי גם עובדת סוציאלית שתעבור פה ושם ותבדוק אם יש גם מקרי רווחה ב"עיר" - נשלם אנחנו, כלל הציבור בישראל? ושאותו תקציב יגיע בעיקר מאותה קופה שיכלה באמת "לפתח, לחזק וליישב את הדרום" (מורים טובים יותר, תעסוקה רבה יותר, ערים חזקות יותר וכיו"ב)?

במועצה האזורית המרוחקת - הכוללת שבעה ישובים, 3,500 תושבים ופחות מ-800 בתים - כבר הזדרזו לברך ולהודיע שהם משווקים מגרשים של דונם ב-100-200 אלף שקל, כולל פיתוח, רק שלנו זה בעיקר הזכיר שגם העלות העצומה של מתיחת התשתיות (ביוב, חשמל, תקשורת וכו'), תיפול כמובן בעיקר על הגב של כלל אזרחי ישראל המשלמים מסים.

ואגב, אין פה עניין של שמאל מול ימין. ב-2 בנובמבר 1982, לפני יותר מ-35 שנה (!), הגישה חברת הכנסת שולמית אלוני לסגן שר השיכון משה קצב שאילתה בנוגע ליישוב. "עיר אובות שבערבה קיבלה אישור סופי לתוכנית בינוי כיישוב קבע", הטיחה אלוני, "ולהזכירך, הנושא נמצא בטיפול זה 17 שנה... שאלתי לכבודו: מתי ובאיזה קצב מתכוון משרדך לבנות את היישוב בצורה מסודרת, כמקובל ביחס ליישוב חלוצי בערבה שחשיבותו אינה פחותה מזו של היישובים ביהודה, בשומרון ובמרחב ירושלים?"

סגן השר קצב לא כפר חלילה בחשיבות החלוצית, והבטיח לאלוני שזה קורה: "ואנו ניגשים עתה להכנת תוכניות הבינוי המפורטות להקמת היישוב". ואולי האבסורד הגדול באמת הוא העובדה שעיר אובות כבר קיימת. עוד ישוב שמופיע בוויקיפדיה, אבל לא מופיע במפות הלמ"ס. כמה עשרות בדואים גרים במקום, לצד כמה שרידים מהקומונה ההזויה שהוקמה במקום בשנת 1967, בהובלת היהודי-נוצרי שמחה פרלמוטר. ולא ברור אם זה מה שמוזר, או הניסיונות להביא לשם עוד מאות ישראלים, בהבטחה כי ימצאו "איכות חיים".