חמשת הבנקים הגדולים בישראל שמרו פחות או יותר על יציבות ברווחים בתחילת 2018. החמישה הרוויחו ברבעון הראשון 2.16 מיליארד שקל - ירידה של כ-1% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, הבנקים הציגו שונות גבוהה למדי בתוצאותיהם: בנק הפועלים והבינלאומי הציגו ירידה ברווח על רקע הוצאות חד-פעמיות - הבינלאומי בגין הפרשות הקשורות לעובדים, ובנק הפועלים בגין החקירה בארה"ב ובסעיף ההפרשות להפסדי אשראי.
לעומת זאת, בנק לאומי הציג זינוק של 17.4% ברווח, שנבע גם בזכות שיעור תשלום מס נמוך יחסית לרבעון המקביל. דיסקונט ומזרחי טפחות הציגו תוצאות סולידיות יותר, עם עלייה של 5%-7% בשורת הרווח. מזרחי טפחות ממשיך להיות הבנק עם התשואה על ההון הגבוהה ביותר, והיחיד עם תשואה דו-ספרתית של 10.3%.
חמשת הבנקים הציגו בממוצע תשואה על ההון של 8% ברבעון הראשון. אמנם לכל בנק האתגרים והבעיות שלו, אבל יש גם מכנה משותף בין רוב, אם לא כל, דוחות הבנקים. לפניכם כמה נקודות לסיכום הרבעון הראשון:
1.3 מיליארד שקל, זה היקף הצמיחה באשראי הצרכני מתחילת השנה בחמשת הבנקים הגדולים.
אחרי שבשנים האחרונות האשראי הצרכני היווה מנוע צמיחה משמעותי לבנקים, נראה כי הם מפנימים את העלייה בסיכון בפעילות זו, וממתנים משמעותית את הצמיחה. בנק לאומי, שמוביל את הקו השמרני בכלל, מקטין חשיפה לתחום, וברבעון הראשון קטן תיק האשראי הצרכני של הבנק בכ-200 מיליון שקל, ל-30 מיליארד שקל. בנק הפועלים ומזרחי טפחות ממתנים גם הם את הצמיחה בתחום. לעומת זאת, בדיסקונט ובבינלאומי ממשיכה להירשם צמיחה חדה יחסית, של 1.8% ו-2.5%, בהתאמה, בתוך רבעון אחד (אם כי מתונה יותר לעומת השנתיים הקודמות).
הקטנת תיאבון הסיכון נבעה מכך שמרבית הבנקים נכוו בעלייה החדה בהפרשות להפסדי אשראי בפעילות זו. העלייה בהפרשות נבעה משינויים בתחום החקיקה ומירידה במוסר התשלומים במשק. היקף ההפרשות להפסדי אשראי במגזר זה מוסיף לגדול, והוא עמד ברבעון הראשון על 353 מיליון שקל - עלייה של 47% לעומת הרבעון המקביל.
4.3% זהו שיעור הצמיחה בתיק האשראי העסקי בבנקים ב-12 החודשים האחרונים.
תוצאות הבנקים לרבעון הריאשון
תמונת הראי של התמתנות האשראי הצרכני היא האשראי העסקי. אחרי שבשש השנים האחרונות התכווצו שני הבנקים הגדולים בעשרות מיליארדי שקלים באשראי העסקי, בסוף השנה שעברה, ובעיקר השנה, הם חזרו למשחק: הפועלים ולאומי הגדילו את תיק האשראי העסקי ב-3-4 מיליארד שקל כל אחד במהלך השנה האחרונה.
הסיבה לכך היא ששני הבנקים הגדולים הגיעו ליעדי ההון הנוקשים שנתן להם בנק ישראל - מה שאפשר להם לשוב ולצמוח. מדובר בבשורה פחות טובה לבנקים הבינוניים, שנהנו מכך ששני הגדולים יצאו מהמשחק בשנים האחרונות, וכך הם יכלו לצמוח יותר בקלות. למרות התחרות הגוברת, גם הבנקים הבינוניים הציגו צמיחה באשראי העסקי, שסביר כי תימשך.
נזכיר כי מלבד התחרות בין הבנקים, יש להם גם תחרות קשה מול שוק ההון, שנוהג להציע ריביות נמוכות יותר לעומת הבנקים. התוצאה היא שהבנקים הולכים יותר לכיוון של עסקאות מימון מורכבות.
6%, זה היקף הצמיחה בהכנסות המימון של הבנקים ברבעון הראשון של השנה.
לא סתם הגדילו הבנקים את החשיפה לאשראי הצרכני בשנים האחרונות. המרווח הפיננסי באשראי זה נחשב גבוה יותר מאשר במגזר העסקי. התוצאה היא שאף שריבית בנק ישראל לא השתנתה בשנה האחרונה, וסך תיק האשראי של הבנקים גדל בצורה מתונה, הכנסות המימון שלהם רשמו עלייה נאה של 6% ל-7.1 מיליארד שקל. העלייה הזו נובעת גם משינוי בתמהיל תיק האשראי לטובת האשראי הצרכני, אבל גם בזכות עליית מרווחים בשוק המשכנתאות. את העלייה החדה ביותר בהכנסות המימון מציג דיסקונט, שהכנסותיו צמחו ביותר מ-9%, לעומת עלייה של פחות מ-4% בבנק הבינלאומי.
601 מיליון שקל, זהו היקף ההפרשות להפסדי אשראי שרשמו הבנקים ברבעון הראשון.
אמנם מדובר בעלייה של 37% לעומת הרבעון המקביל, אבל עדיין מדובר בשיעור הפרשות נמוך של כ-0.2% מתיק האשראי של הבנקים. ברבעון זה בלטו הפרשות חריגות בבנק הפועלים, שנבעו בעיקר מהעלייה החדה בתיק האשראי העסקי, המחייבת אוטומטית ביצוע של הפרשות. בלאומי ההפרשות גדלו בכ-30%, מסיבה טכנית של הטמעת מערכת חדשה לטיפול באשראי.
כאמור, עיקר האתגר של הבנקים הוא טיפול באשראי הבעייתי בתחום משקי בית. ההפרשות באשראי זה עלו בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות. אמנם נרשמה התייצבות מסוימת בקצב ההפרשות באשראי הצרכני, אבל הנושא ממשיך להוות אחד האתגרים המרכזיים של המערכת.
0.7% זוהי העלייה בהיקף הוצאות השכר של הבנקים ברבעון הראשון ל-4 מיליארד שקל.
מצב האשראי הצרכני בבנקים
הבנקים ממשיכים לשמור על ריסון הוצאות השכר. את מנגנון "הטייס האוטומטי" בשכר העובדים מקזזת הירידה במצבת כוח האדם, שעשו הבנקים בתוכניות הפרישה המוקדמת הגדולות שבוצעו. עם זאת, הוצאות השכר הכבידו ברבעון זה על שני בנקים: הבינלאומי ומזרחי טפחות. הבנק הבינלאומי ספג הוצאות חד-פעמיות של 69 מיליון שקל בגין תשלום מענק עתידי לעובדים (ראו הרחבה במסגרת) ובגין תוכנית פרישה לעובדים בחברה הבת, בנק אוצר החייל. בבנק הבינלאומי נושא ההתייעלות נמצא בעיצומו, ועל רקע זה מתמודדים בבנק עם שני סכסוכי עבודה (בזרוע הטכנולוגיה מתף ובבנק אוצר החייל), ועם חיכוכים עם ועדי הבנק, שמגיעים עד לבית הדין לעבודה.
מזרחי טפחות רשם עלייה של כ-16% בהוצאות השכר, שעמדו על 569 מיליון שקל ברבעון ראשון. העלייה החדה נובעת מהסכם השכר שנחתם אשתקד עם העובדים, שכלל תוספות שכר, ושלא בא לידי ביטוי בדוחות הרבעון המקביל. עם זאת, הבנק מוסיף להציג יחסי יעילות טובים.
הפרשות חד-פעמיות בהוצאות שכר שחקו את רווחי הבינלאומי ב-17%
הבנק הבינלאומי רשם ברבעון הראשון של 2018 ירידה של כ-17% ברווחיו ל-137 מיליון שקל. הירידה נובעת משתי הוצאות חד-פעמיות בהיקף של 69 מיליון שקל לפני מס, הקשורות בהוצאות שכר והתייעלות. על רקע התוצאות יחלק הבינלאומי, שנמצא בשליטת צדיק בינו, דיבידנד של 60 מיליון שקל.
ההפרשה המרכזית בהיקף של 45 מיליון שקל היא מענק לעובדי הבנק, בדומה למענק הירתמות שקיבלו עובדי בנק לאומי (הסכם השכר של הבינלאומי צמוד אליו). ההפרשה התבצעה בעקבות פסיקה שהתקבלה לטובת העובדים בבית הדין לעבודה. הנהלת הבנק, בראשות סמדר ברבר צדיק, אמנם הודיעה כי תערער על ההחלטה, אבל בינתיים ביצעה את ההפרשה הנדרשת. בית הדין קבע בינתיים כי המענק ישולם למורשי החתימה והמנהלים, אבל הבנק ביצע הפרשה בגין תשלום המענק לכלל עובדי הבנק (תביעה דומה נוספת ישנה כיום גם מטעם ועד הפקידים).
מה שעוד העיב על התוצאות הוא הפרשה בגובה של 24 מיליון שקל בגין הוצאות לפרישה מוקדמת של עובדים בבנק אוצר החייל. הבנק הבינלאומי צפוי לבצע מהלכי התייעלות משמעותיים בחברה הבת, שעשויים להגיע אף עד למיזוג מלא לתוך הבנק הבינלאומי. נזכיר כי בעקבות זאת ועד עובדי אוצר החייל הכריז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה.
שני האירועים האלה גרעו מהתשואה על ההון של הבנק 2.3%, כך שהתשואה עמדה על 7.2%. מנגד תרמו לרווחי הבנק 13 מיליון שקל רווח אחרי מס כתוצאה ממכירת בניין הבנק בשווייץ. רווח נוסף ממימוש נדל"ן יירשם ברבעון השני, בהיקף של 37 מיליון שקל, כתוצאה ממכירת משרדי מטה בנק אוצר החייל ברמת גן.
בפעילות הליבה ממשיך הבנק הבינלאומי לצמוח. תיק האשראי של הבנק גדל מתחילת השנה בקרוב ל-2% ל-81.9 מיליארד שקל. הצמיחה בלטה בעיקר באשראי הצרכני, שזינק ב-10.1% לעומת הרבעון הראשון המקביל, וב-2.7% מתחילת השנה. למרות העלייה בסיכון באשראי הצרכני, הבינלאומי מרגיש בנוח עם הצמיחה המתמקדת בלקוחות הבנק, שיש לבנק מידע מקיף עליהם, המאפשר לתמחר טוב את הסיכון.
הרווח המימוני מפעילות שוטפת גדל ב-9.6% והסתכם ב-618 מיליון שקל ברבעון הראשון. גם ההכנסות מעמלות רשמו צמיחה של 1.2%, בעיקר מעלייה בעמלות מפעילות שוק הון בשיעור של 5.2%. ההפרשות להפסדי אשראי בבנק עמדו על 27 מיליון שקל, והם מהווים שיערו הפרשה שנתי של 0.13% בלבד מתיק האשראי של הבנק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
