המיזם שיקרב את היום שבו גם המוות לא יהיה ודאי

בפרק הרביעי בעונה השנייה של ווסטוורלד - חידת הספינקס, נחשף אחד הפרויקטים החשאיים של חברת דלוס. במעבדה סודית בתחומי הפארק, מקימים לתחייה את הבוס - ג'יימס דלוס מאות פעמים ומנסים להעלות את תודעתו אל גופו של רובוט משוכלל אך נתקלים ברצף של כישלונות. הניסיון לרמות את המוות באמצעות טכנולוגיה, זוכה להרמת כוסית למעלה מ-140 פעמים על ידי דלוס, עד שמוחו הסיליקוני המשובש עולה בלהבות על ידי מהנדסי הפארק.

חובבי מדע בדיוני כבר מכירים שנים את תנועת הטרנס-הומניזם, שמטרתה לפרוץ את הגבולות האנושיים באמצעות טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה ורובוטיקה, להתרומם מעל הגוף וביום מן הימים, להשיג חיי נצח. במשך שנים היה מדובר על דיון פילוסופי-תיאולוגי נישתי, שמור לעתידנים או אקדמאיים מוגלים, והיום הוא בלב ליבה של תרבות הפופ. בין אם מראה שחורה, סטארטרק דיסקברי או התיאור הכנה שהעניקה סנדרה בולוק בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס על טיפול פנים שכולל החדרת תאי עורלה של תינוקות קוריאנים, ייצוגים של טרנס-הומניזם מציפים את הטלוויזיה ואותנו בשאלות על השכל הישר והשלכות אתיות ופוליטיות של קיום ללא סוף.

המאיץ העיקרי לגל הנוכחי הוא התפתחות טכנולוגית, שמאפשרת לנו לדמיין עולם יוצא מן הכלל שיגיע עוד בתקופת חיינו. המאיץ השני הוא עמק הסיליקון. בשנה האחרונה יצא המאיץ המפורסם Y Combinator בקול קורא לחברות שרוצות להגדיל את תוחלת החיים האנושית; אנדרסון הורוביץ פתח קרן השקעות שמתמקדת במפגש בין ביולוגיה והנדסה; קרן ההשקעות הפרטית של ג'ף בזוס הובילה סיבוב גיוס של 116 מיליון דולר ב-Unity Biotechnology שמפתחת תרופה נגד הזדקנות. ביל גייטס הוביל את סבב הגיוס של Ginkgo Bioworks שמפתחת תאים יש מאין. מקבץ של מיליארדרים מבוגרים שמפחדים להזדקן ומנסים לפתור את בעיית המוות.

האובססיה שפיתחו בעמק הסיליקון כדי לעצור את המוות, יצרה בשנים האחרונות כמה רעיונות יצירתיים, מטרידים ומתמיהים. חלקם מחפשים את התשובה בגלולות, חלקם בפיתוח חלקי חילוף ביולוגיים ורובוטים, ואילו אחרים מנסים להיפרד מהגוף הביולוגי לחלוטין, אותה מכונה בוגדנית ופגיעה. הקסם עבור בעלי החזון הוא ברור - האפשרות לחסל את המוות, ועבור אצולת עמק הסיליקון - לחסל את המוות ולעשות הון לא קטן בדרך. טרנס-הומניזם, תמונת מצב.

מערכת דם של שני יצורים

עבור טרנס-הומניסטים, טכנולוגיה יכולה וצריכה לשחרר אותנו ממגבלות הגוף האנושי. החלפת איברים ביולוגיים בפתרונות מלאכותיים-טכנולוגיים, היא אולי השלב הבסיסי ביותר בזרם מחשבה עתידני יחסית. המדע הפופולרי נראה לפתע יישומי למדי. הדוגמה הידועה מכולם היא זו של שתלי שבלול, אלו מוחדרים לגופנו והופכים לקויי שמיעה לשומעים וניצנים ראשונים של טיפול גני לטיפול במחלות תורשתיות. תחום הרובוטיקה כולל תותבות הלהבים שהפכו סימן ההיכר של כמה אצנים ואצניות, בהם אוסקר פיסטוריוס שהשתתף באולימפיאדת לונדון, למרות שהוא קטוע רגליים. התותבות הללו מעניקות יתרון "לא הוגן" לרצים פגועי גפיים.

בינואר השנה הציגו יד ביונית שמאפשרת למשתמשים לנענע כל אצבע מלאכותית באופן עצמאי תוך שימוש רק בגלי המוח, להזין חזרה מידע חושי ולכאורה לשחזר את המגע. קיימים היום גם פתרונות כוללים יותר כמו זה של ReWalk הישראלית שמפתחות שלדים חיצוניים שעוזרות לאנשים להזיז את הגפיים שלהם, לעיתים גם עם כוח וסיבולת מוגברים, ממש כמו החיילים בקצה המחר.

תחום נוסף הוא מניפולציה והרכבת גנים. באוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה, הצליחו לסנתז DNA והציגו טכניקה כימית, שאם תפותח ליישומים אנושיים יוכלו להציע יום אחד הצמחת איברים לפי דרישה. United Therapeutics כבר פועלת בתחום הזה ומבקשת ליצור חיים מאפס. בטוקיו יצרו עוברים היברידים שמכילים תאים אנושיים ותאי כבשים או חזירים, אותם גידלו בתוך עכברים. את הטכניקה מפתחים כעת כדי שיהיה ניתן יהיה למשל, לגדל טחול אנושי בתוך גופו של חזיר, שכשהיה מוכן, יקצר לצורך השתלה בגופו של אדם.

אבל יש גם דרכים פחות קונבנציונליות לשדרוג גופני. מלבד תחום הביו-האקינג שעליו כתבנו בהרחבה, אפשר למנות את הפרביוסיס, הרעיון שבו מחברים מערכות דם של שני יצורים שונים, בעוד שמשאירים את יתר המערכות בנפרד. ממש לשתות את דם הצעירים. לאורך השנים בוצעו מספר ניסויים מטרידים, אבל אלו לרוב נזנחו כאקסצנטריות פסבדו-מדעית, שאין לה מקום בחברה מתוקנת.

לפני ארבע שנים חיברו מדענים באוניברסיטת הארוורד - לא ממש השוליים של המדע - שני עכברים בפרביוסיס. ההנחה של החוקרים היתה כי דמו של העכבר הצעיר, יתרום לבריאותו של העכבר בגיל העמידה. כך היה. בלי להבין לגמרי מדוע זה קורה, שמו לב כי רקמות השריר השתקמו מה שהגביר את סיבולת העכבר הזקן. במחקר אחר שנעשה באוניברסיטת קליפורניה בן פרנסיסקו נמצא גם שיפור ביכולות הקוגניטיביות של העכבר.

בפברואר האחרון פורסם מחקר בכתב העת Cell Reports שזיהה את האנזים שאחראי על התופעה - Tet2. מדובר על אנזים שאחראי על מחלות שקשורות לזקנה, שבתהליך הפרביוסיס מסוגל לשנות את רמות האנזים במוח. מאז המחקר, עמק הסיליקון מתעניין יותר ויותר בפרוביוסיס ומעיין הנעורים שאולי נמצא בדמם של הצעירים. פיטר ת'יל, אולי המשקיע התומך הבולט מכולם, לא מפחד להביע את תמיכתו בסטארט-אפים בתחום מרים הגבה הזה. אחד מהם, Ambrosia, כבר מציע תרומת דם של אנשים צעירים תמורת 8,000 דולר.

חיים בריאים עד המוות

החודש הונפקה בנאסד"ק Unity Biotechnology ברעש וצלצולים. החברה של בזוס גייסה 85 מיליון דולר לפי שווי של 787 מיליון דולר, מה שהפך אותה להנפקת הביוטק השנייה בגודלה בעשור האחרון. יוניטי נוסדה ב-2011, בשאיפה להשיג לבני האדם חיים מלאים ובריאים עד מותם, אידיאלית בגיל 115 שנחשב היום לסף יכולת הגוף האנושי (להוציא חריגים).

מייסד ונשיא החברה נתנאל דויד, דוקטור לביולוגיה מולקולרית ויזם סידרתי, עומל על פיתוח תרופה סנוליטית, הבאזז האחרון בתחום הביוטק. הרעיון מאחורי תרופות אלו הוא טיפול שתוקף תאים סנסנט. אלו תאים חיים רדומים שהפסיקו להתחלק וכל מה שהם עושים זה לשחרר תרכובות רעילות שפוגעות בתפקוד התאים הבריאים. ריכוז של תאים מסוג זה קשור למחלות לב שונות, אוסטאופורוזיס וסרטן. במחקרים שונים נמצא כי כשהורגים את התאים ביונקים קטנים, ניתן לעכב או למנוע תנאים רבים שקשורים לגיל ולמחלות ולשפר את איכות חיי היונקים. לכאורה אמורות תרופות מסוג זה לאפשר צורה אידיאלית של הזדקנות - נקייה ממחלות, ולפיך חיים ארוכים יותר עד המוות. בלי רובוטים, בלי בינה מלאכותית, רפואה מיינסטרים פר אקסלנס.

על שולחן רשות המזון והתרופות האמריקאי (FDA) יש כבר טפסים לאישור ניסוי בבני אדם בטיפול בשם מטפורמין. לא מדובר בתרופה חדשה, אלא על תרופה לטיפול בסוכרת שעולה 5 סנט לכדור, נמצאת בשוק מ-1994 ושנאמר עליה שייתכן ש"הצילה יותר אנשים מסרטן מכל תרופה אחרת". מנהל המכון לחקר ההזדקנות במכללת אלברט איינשטיין ניר ברזילי, מעריך שייתכן ותוך חמש שנים תאושר התרופה לשימוש בטיפול אנטי-איג'ינג. אם כי לא הכל מחכים. נשיא יונטי לוקח את התרופה, מה שלטענתו מעניק לו מראה צעיר.

אוטופיה? לא בהכרח

פרנסיס פוקאימה קרא לטרנס-הומניזם אחד הרעיונות המסוכנים בעולם, ושאל מה יקרה כשטרנס-הומניסטים יחיו לצד בני אדם. אומנם יש הנחה טכנו-פרוגרסיבית מובלעת בגישה כאילו כל פיתוח מדעי בהכרח משנה אותנו לטובה. אבל לא כולם מאמינים שמפץ טכנולוגי מסוג זה בהכרח יוביל אותנו לאוטופיה אינטלקטואלית וחברתית. מעבר לשאלה הפילוסופית - מהי אנושיות והאם בני האדם הם אובייקטים של ידע או יצורים של משמעות, שנמצאות בלב הוויכוח על טרנס-הומוניזם, קיימות שאלות חברתיות בוערות לא פחות.

הפילוסוף דיויד פירס, טרנס-הומניסט בולט שהקים את Humanity כתב כי "אם ברצוננו לחיות בגן עדן, נצטרך להנדס אותו בעצמנו. אם אנחנו רוצים חיים נצחיים, אז נצטרך לכתוב מחדש את הקוד הגנטי שלנו מלא הבאגים ולהיות אלוהים. רק פתרונות טכנולוגיים יוכלו לחסל את הסבל מהעולם. חמלה לבדה אינה מספקת". אבל מתחת לחזון האופטימי, קיימת גם אפשרות דיסטופית.

אין דבר בעולם שלנו שמופץ בצורה שוויונית. לא כסף, לא הזדמנויות, לא מזון או מים. גם אריכות חיים לא מופצת בצורה שוויונית. ממוצע חיי תושב שוויצרי עומד היום על 83.3, בצ'אד 54.4. ההבדלים אולי יהיו יותר קיצוניים אם ימצאו פתרונות קיצוניים לשאלת המוות, ועלולה להיווצר תהום עמוקה בחברה, יותר ממה שכבר קיים. אריכות ימים שנרכשת בהון, תוביל לאי שיווין. כסף יוכל להכריע כבר בשלב ההתעברות עם מיפויים גנטיים מי יהיה הכי חזק, חסון ואינטליגנטי. אלו שייחיו כך למשך שנים ארוכות יותר מאי-פעם, עלולים ליצור שכבות חברתיות וכלכליות חדשות שיצרו אפליה מסוג חדש. מה יהיה על כל אלו שלא יתאימו יותר לסביבה האבולוציונית החדשה? שלא לדבר על השאלה הפשוטה - איך יצליח להכיל כדור הארץ השברירי שלנו חיי נצח, אם הוא נועד לשרוד במחזוריות. או על העובדה כי הדבר כבר הפך למרוץ חימוש בינלאומי להשיג את הנשק הקונבנציונאלי האולטימטיבי - לוחם-על. זו הסיבה ששחקנים פחות אידיאלים כמו DARPA של מחלקת ההגנה האמריקאית החלו להשקיע עשרות מיליוני דולרים בתחום.

המחשבה הטרנס-הומניסטית מביאה לתחזיות שונות, אך בינתיים מדובר על שדה שברובו נמצא בחיתוליו. לפיכך, לא ניתן לשפוט אותו על בסיס תוצאות מעשיות. אך עד שנעמוד על כל שאלות אלו ועד שהטכנולוגיה תבשיל, אפשר להתנחם בחברות כמו Alcor, שישמרו את הגוף שלכם בחנקן נוזלי תמורת 200 אלף דולר (או רק את הראש תמורת 80 אלף דולר), עד שהמדע ימצא את הפתרון לחיי נצח.

היום שבו המוח האנושי יגיע ל"ענן"

הגרסה הקיצונית של הטרנס-הומניזם מבוססת על העלאת המוח האנושי למחשב ענן, מה שיאפשר להיפרד מהגוף לחלוטין ולהשיג מעמד של אלים. בכל מה שנוגע לתחום המשוגע הזה, אין מפורסם וקולני יותר מאשר ריי קורצוויל, ראש ההנדסה של גוגל. עתידן, מחבר של חמישה רבי מכר ומי שהקים את אוניברסיטת הסינגולריות במימון נאס"א וגוגל.

לטענת קורצוויל, עד 2035 יתרחש אירוע סף שישנה את חיי האדם ללא היכר. בקרשנדו של קפיצות מדעיות תחולץ ממש עוד מעט האינטליגנציה מהגוף האנושי ותתמקם על מחשב. "עד סוף המאה הנוכחית", כתב קורצוויל, "נתעלה מעל מגבלות הגוף הביולוגי. נצבור כוח על גורלנו, והתמותה שלנו תהיה בידינו". במטרה לשמור על עצמו ככל שניתן ולהצליח להגיע לשנת 2045, התיאורטיקן בן ה-70 בולע ביום 150 תוספי תזונה (בניהם גם כדור מטפורמין) ועובר תריסר טיפולים תת-ורידיים בשבוע.

קרוצוויל הוא בעיקר תיאורטיקן וחולם. מי שממש מנסה לעשות משהו בנושא הוא רונלד קואנה (Koene) שהקים את Carboncopies ב-2010 ומאז הוא מנסה - ללא הצלחה - להעלות את מוחו על גבי המחשב. מטרה שהעסיקה את קואנה מאז שהיה קטן, אבל במשך שנים נמנע מלהודות בגלוי על תכלית דרכו האקדמאית והמקצועית שכללה דוקטורט במדעי המוח באוניברסיטת מק'גיל ועבודה בפרויקט בננו-טכנולוגיה ומיפוי גנטי בשם Halcyon Molecular שבמימונו של פיטר ת'יל. "לא החבאתי את זה, אבל לא נכנסתי למעבדות ואמרתי שאני רוצה להעלות את מוח האדם למחשב", הוא סיפר בראיון לגארדיאן.

ב- ,Carboncopies לב העניין הוא אמולציה שלמה של מוח האדם. זאת אומרת חיקוי שלם של האיבר המסתורי ביותר בגוף האדם. לפי קואנה ונלהבים אחרים בתחום, יש למהלך זה כמה שלבים עיקריים. בשלב הראשון, פועלים מדעני המוח והמחשב לסקור את כל המידע במוח האדם. כלומר, למפות את 100 מיליארד הנוירונים ומאות מיליארדי הקשרים הסבוכים שהם מקיימים אחד עם השני. לאחר מכן, לבחון איך אלו מעבדים ומעבירים מידע כדי להצליח ליצר מודל חישובי של הרשתות העצביות של המוח ולבסוף לחקות את כל אלו באמצעות מחשב-על. מעשה כזה לא רק "ירמה" את המוות ויאפשר לתודעה שלנו להתקיים ולהתרחב מעבר לגוף האנושי, אלא גם יצור חירות מורפולוגית, או את האפשרות לתפוס צורות גוף שונות מנשים, גברים ועל פניו אף חיות.

קואנה לא לבד. בסוכנות הממשלתית האמריקאית DARPA חילקו 65 מיליון דולר ל-6 חברות כדי לפתח ממשק מוח מחשב שיצליח לא רק לקבל אותות, אלא גם לשדר אותם החוצה. המיליארדר ונביא הזעם לפיתוחי בינה מלאכותית אילון מאסק, הכריז על פרויקט ניוארלינק ממש באותה התקופה. מטרת החברה לפי מאסק היא לפתח ממשק בין המוח האנושי למחשב, להעלות הכל על ענן ולאפשר לכל בני האדם המחוברים, תקשורת טלפתית. החיבור למחשב גם יעצים את היכולות הקוגניטיביות שלנו, ויקעקע את העליונות האנושית. מה שאמור לשמש עזר כנגד עלייתן הבלתי נמנעת של המכונות החכמות.