בנק ישראל: קצב סגירת סניפי הבנקים בארץ נמוך ביחס לעולם

בשנים האחרונות סגרו הבנקים בישראל מעל ל-100 סניפים כחלק מתהליכי התייעלות שביצעו. תהליך זה גרם ללא מעט תלונות מצד ציבור הלקוחות. בנק ישראל מנסה להצדיק את המגמה, ומפרסם היום סקירה שממנה עולה כי קצב סגירת הסניפים בישראל נמוך מהמקובל בעולם.

מהנתונים שפרסם הבנק המרכזי עולה כי בישראל ירד מספר הסניפים בשנים 2016-2011 ב-6%, לעומת ירידה ממוצעת של 18% במספר הסניפים באירופה ובארה"ב. לפי הדוח, רק בלוקסמבורג ובסלובקיה נרשמה עלייה במספר הסניפים בשנים אלה, ובקפריסין, אסטוניה ולטביה הגיעה הירידה במספר הסניפים לשיעור של יותר מ-40% תוך 5 שנים.

"הנגישות הפיזית של הבנקים בישראל דומה למקובל במדינות ה-OECD ואף עולה עליו", כותבים בבנק ישראל. כך למשל, מהנתונים עולה כי מספר הסניפים לאלף קמ"ר עומד בישראל על 51 לעומת ממוצע של 31 במדינות ה-OECD.

סגירת הסניפים מתבצעת גם במקביל למעבר לפעילות הלקוחות בערוצים הדיגיטליים. באשר למעבר זה, בבנק ישראל מציינים כי כאשר בוחנים את היקף השימוש שנעשה באינטרנט כדי לצרוך שירותים בנקאיים, מוצאים כי הרגלי הצריכה בישראל דומים לממוצע במדינות האיחוד האירופי. שיעור הלקוחות המשתמשים בערוצים הדיגיטליים בישראל עומד על 46% לעומת ממוצע של 50% במדינות האיחוד האירופי. 

 קצב סגירת סניפי הבנקים בשנים 2016-2011

יעילות נמוכה

סוגיית הסניפים היא רק דוגמה אחת לשורה של פרמטרים שבנק ישראל בדק בהשוואה לעולם. כך למשל, מהממצאים עולה כי תיק אשראי של הבנקים הישראלים אמנם איכותי יותר מהקולגות בחו"ל, אבל הרווחיות והיעילות של הבנקים הישראלים נמוכות יותר.

"איכות האשראי של הבנקים הישראליים גבוהה מזו של הבנקים ברוב מדינות אירופה ודומה לאיכות בארצות-הברית", כותבים בבנק ישראל. מהנתונים עולה כי בדצמבר 2017 עמד יחס האשראי הפגום בישראל על כ-1.3% מסך האשראי, בשעה שבבנקים מובילים באירופה הגיע נתון זה בממוצע ל-4.7%.

"זאת בין היתר הודות לכך שתהליכי החיתום בישראל מחמירים יותר, ועל רקע המציאות הכלכלית הנוחה במשק המקומי. עוד השפיעו הצעדים האקטיביים שנקטו הבנקים והפיקוח על הבנקים בתחום האשראי, בראשם צמצום הריכוזיות באשראי והקטנת החשיפה ללווים גדולים וממונפים", כותבים בבנק ישראל.

אלא שלסיכון הנמוך יותר יש גם מחיר בדמות הרווחיות, ומהשוואה שערך בנק ישראל עולה כי רמת הרווחיות של הבנקים הישראלים נמוכה יותר ממקביליהם באירופה ובארה"ב. מהנתונים עולה כי התשואה על ההון עמדה בבנקים הישראלים בממוצע על 8.8% אשתקד, בשעה שבבנקים מובילים באירופה עמדו הממוצע והחציון על כ-9.8% ו-9.4% בהתאמה. "הרווחיות הנמוכה בישראל בולטת במיוחד בהתחשב בכך שהבנקים הישראליים פועלים בסביבה כלכלית מיטבית", כותבים בבנק ישראל.

ישנן טענות רבות על רמת המחירים שגובים הבנקים, בעיקר בכל הקשור לריביות שמשלמים משקי הבית. בבנק ישראל בחנו את המרווח הפיננסי בישראל (הפער בין הריבית על הפיקדונות לעומת ההלוואות), ומצאו שהיא דומה למדי למקובל בחו"ל. המרווח הפיננסי בישראל עמד אשתקד על 2.1% בדומה לממוצע באיחוד האירופי וארה"ב. יחד עם זאת נציין כי הוא גבוה יותר מנתון החציון, שעומד בעולם על 1.9%.

מה שמכביד על רווחיות הבנקים המקומיים לפי הדוח היא שורת ההוצאות. על אף תהליכי ההתייעלות העמוקים שביצעו הבנקים בשנים האחרונות, שכללו ירידה של אלפי עובדים במצבת כוח האדם, בבנק ישראל אומרים כי יחסי היעילות עדיין נמוכים מהממוצע העולמי. יחס היעילות בישראל עמד אשתקד בממוצע על 65%, לעומת ממוצע של 55% באירופה (ככל שהנתון נמוך יותר, הבנק נחשב ליעיל יותר).

בנוסף לכך, בנק ישראל התייחס בדוח גם לסוגיית הדיבידנד. השנה חזרו כל חמשת הבנקים הגדולים לחלק דיבידנד, וחלקם אף הגיעו אותו לשיעור חלוקה של 40% מהרווח. בבנק ישראל מציינים כי שיעור החלוקה עדיין נחשב נמוך יותר לעומת בנקים בעולם. שיעור הדיבידנד מתוך סך הרווח עמד ב-2017 על 21% בממוצע מרווחי הבנקים, לעומת שיעור ממוצע של 36% בבנקים מובילים בעולם.

"שיעור הדיבידנד נמצא במגמת עלייה. מאחר שהבנקים מתכנסים ליעדי ההון והנזילות הרגולטוריים, הפיקוח על הבנקים התיר לרובם להגדיל את שיעור החלוקה", מציינים בבנק ישראל. ככל הנראה השנה שיעור חלוקת הדיבידנד כבר יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי.