אף אחד לא מתבקש להאמין כי "עלייתו" של רומן אברמוביץ' לישראל נובעת מכמיהה יהודית לארץ האבות. זה עוד מקרה שבו מה שקובע הוא שנאת המן. במקרה הזה המן הוא אנגליה, המסרבת להאריך לאברמוביץ' את הוויזה שבלעדיה אינו יכול לשהות בבריטניה לאורך זמן, וגם לא לעשות בה עסקים.
אנגליה נגד אוליגרכים
אנחנו לא יודעים, ולא יכולים לדעת, מה הסיבה המדויקת שהאנגלים החליטו כי אברמוביץ' לא מתאים להם - לאחר שהוא מתגורר אצלם כבר עשרות שנים. כנראה שאצלם כל אוליגרך חשוד באופן אוטומטי כי עשה את הונו, או חלק ממנו, בדרכים לא חוקיות. האם זה נכון? תלוי איך מפרשים "דרך לא חוקית". בבלגן שהשתרר ברוסיה לאחר פירוק ברית-המועצות, חוק היה לכל היותר המלצה. השוק העסקי היה מלא בהזדמנויות הנקרות פעם בדו ואפשר היה לרכוש חברות ענק בכסף קטן. מי שידע לנצל את ההזדמנויות הפך לאדם עשיר מאוד, והוא קיבל מיידית ויזה למועדון האוליגרכים.
ללא הוכחה
בין אותם רוסים עשירים יש כאלה שהשתמשו בשיטות מאפיה כדי לצבור את הונם. גניבות, איומים וגם רציחות היו חלק מהמאבק על השליטה בחברות העשירות. איש לא אומר שגם אברמוביץ' נקט שיטות כאלה, ובוודאי שאין לכך כל הוכחה. מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום, הוא גם לא ממש נחקר. עובדות אלה יכולות להיות תוצאת היותו של אברמוביץ' אדם נקי, למרות שהאנגלים סבורים שהוא היה, ועדיין הינו, קשור לגורמים ולאנשים ה"נכונים" ברוסיה.
אפשר לוותר עליו
ובכל זאת, כישראלי הייתי מעדיף שאוליגרכים לא יהיו אזרחים של מדינתי. גם אלה שאין להם עבר או הווה פלילי, תמיד קיים חשד לגבי הקשרים ומקור ההון העצום שלהם. אני מנחש שזו לפחות אחת הסיבות שהאנגלים החליטו שהם לא רוצים אצלם את האוליגרך אברמוביץ'. אז עכשיו אנחנו מקבלים אותו.
זמזום הדבורים
יש אצלנו, כמו בכל מקום, גורמים, פוליטיקאים ואנשי עסקים, המשחרים לפתחם של בעלי ממון. זה פותח פתח נרחב להרבה מונקי ביזנס, ובעניין זה אני חושש בעיקר לפוליטיקאים המושחתים שלנו, אלה שידוע עליהם ואלה שבפוטנציה. אנשים כמו אברמוביץ' הם כמו צוף ואבקת פרחים לדבורים. אני בטוח שכבר עכשיו התחילו הדבורים שלנו לזמזם סביב אברמוביץ' ואנשיו. האם באמת אנחנו חייבים לקבל אצלנו אוליגרכים - רק בגלל שהם יהודים? האם לא צריך לבחון מחדש את חוק השבות העתיק?