"היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ביקש מהשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, להתייעץ עמו לפני שיחל לדון במינוי מפכ"ל המשטרה הבא. מנדבליט רומז שעלול להיווצר קושי במינוי המפכ"ל בשל חשש לניגודי עניינים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרים החשודים בפלילים". כך פורסם בתקשורת.
ושוב אני מוצא עצמי כותב על מנדלבליט. אבל מה לעשות? הוא עומד במרכז חיינו כבר תקופה ארוכה שבוודאי עוד תימשך. האירוניה היא שהעיסוק בו אינו על דברים שעשה, אלא על מה שלא עשה. כלומר, הימנעות מהחלטה בתיקיהם של בני הזוג נתניהו. שנים הוא כבר מתבוסס בפרשיות הללו, ועדיין אין סימן לכתב אישום, לא נגד הרעיה ולא נגד בעלה.
האדם המוביל
לכן, לא יכולתי שלא להתייחס לדיווח הנ"ל. מנדלבליט הוא האדם המוביל היום בתחום ניגודי העניינים. כזכור, הוא עבד שנים רבות לצדו של ביבי. היום ידוע כי בשעתו קיבלה השופטת (בדימוס) הילה גרסטל הצעה להתמנות ליועצת המשפטית - אם תתחייב, במפורש או במרומז, לטפל יפה בתיקי נתניהו. היא לא הבטיחה, ולא התמנתה. במקומה מונה מנדלבליט. האם אפשר, האם מותר לנו להניח שאליו לא הופנתה ההתניה שקיבלה גרסטל? לא הגיוני. בוודאי לא על רקע האופן בו מטפל היועץ בתיקי בני הזוג.
אפילו חשש סביר
אבל גם אם מנדלבליט לא התחייב לנתניהו - גם אז ניגוד העניינים שריר וקיים. על-פי החוק "אסור לו לעובד הציבור ולכל בעל תפקיד על-פי דין להימצא במצב של ניגוד עניינים, וכן אסור לו להימצא במצב של חשש סביר או אפשרות ממשית לניגוד עניינים". כאשר אתה עובד תקופה ארוכה עם אדם בקרבה גדולה - אתה לא יכול להשתתף בדיון על הליך משפטי שנוגע אליו. כפי שמנדלבליט עצמו קובע לגבי מינוי מפכ"ל.
הסרת המועמדות
כאשר מנדלבליט מונה ליועץ, החשדות נגד בני נתניהו כבר היו קיימים. כלומר, היה ברור שהוא יצטרך להחליט לגבי העמדתם לדין פלילי. היה מקום, כבר אז, שמנדלבליט יסיר את מועמדותו.
אבל אם לא - אז בוודאי לאחר מכן, כאשר התיקים הפכו לרלוונטיים. אם בודקים את התנהלותו של היועץ, הוא התעקש בחירוף נפש כמעט שהוא יהיה המוציא והמביא בנושאי שרה וביבי. למה? זו התנהגות מוזרה מאוד צד היועץ, כאשר ניגוד העניינים כה זועק לשמיים.
מה מורה מנדלבליט עכשיו לארדן והשרים? שלא יעמידו עצמם במצב של ניגוד עניינים בנושא מינוי מפכ"ל חדש. כלומר, שלא יעשו את מה שהוא עשה וממשיך לעשות בעזות-מצח.