סכסוך נדל"ני בכיכובה של הכנסייה היוונית-אורתוכסית בישראל

מה הקשר בין הפטריארך היווני-אורתודוכסי של ירושלים לבכיר לשעבר במשרד האוצר, לאזרח יווני שסיפק שירותים לפטריארכיה והסתבך בפלילים ביוון ולפרויקט המגורים היוקרתי "אנדרומדה" ביפו? כולם מככבים בהליך משפטי מורכב שהסתיים באחרונה במחוזי בתל-אביב, במסגרת תביעה שבמרכזה הסכם בין הפטריארכיה לחברה שהקימה את פרויקט אנדרומדה ובהמשך קרסה, וטענות של הבכיר לשעבר באוצר כי הוא זכאי להתגורר בדירות בפרויקט.

ההליך המשפטי מגולל סיפור מעשה מסתורי ומורכב על עובד יווני שנעלם בפתאומיות מהארץ ונעצר ביוון; פטריארך של עיר הקודש שנטען כי "נכלא" בחדרו בפטריארכיה; ויועץ ישראלי בכיר שהתגורר לכאורה בדירות שלא שייכות לו ודרש שכר עבור עבודה שנטען כי לא ביצע.

הסאגה המפותלת נפרסת בתביעה כספית בהיקף של 6 מיליון שקל, שהגיש מקס סמורי, לשעבר כלכלן בכיר באגף מט"ח במשרד האוצר, בקרן המטבע הבינלאומית ובנציבות השוק האירופי המשותף, נגד הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית ונגד הפטריארך היווני-אורתודוכסי. זאת, בדרישה לתשלום שכר ראוי עבור שירותים שלטענתו נתן להם, ולפיצוי בגין הפרת הסכם, שלטענתו נעשה ביניהם.

במוקד המחלוקת עמדה השאלה אם הסכם שנחתם על-ידי האזרח היווני, ניקולאוס (ניקוס) פפדימס, שהועסק בעבר על-ידי הפטריארכיה, מחייב את הפטריארכיה עצמה? וכן מה היה טיב והיקף השירותים שהעניק סמורי לפטריארכיה ומהו השכר המגיע עבורם?

 הפטריאך איראנוס / צילום:פלאש 90

הסכם הקומבינציה

ראשיתו של הסכסוך בתחילת שנות האלפיים. בתקופה שבין אוגוסט 2001 למאי 2005 מילא את תפקיד הפטריארך היווני-האורתודוכסי, הפטריארך אירנאוס. בתקופה זו העסיקה הפטריארכיה במחלקתה הכלכלית את פפדימס, אזרח יווני שהתגורר בירושלים עם אשתו הישראלית וילדיהם. הגדרת תפקידו המדויק של פפדימס הפכה מאוחר יותר לנושא מחלוקת במשפט. לטענת סמורי ופפדימס, האחרון היה המנהל בפועל של המחלקה הכלכלית. עם זאת, לטענת הפטריארכיה, פפדימס היה אחד העובדים בה, כשבראש המחלקה עמד איש דת מטעמה.

באשר לסמורי, הבכיר לשעבר באוצר - הוא היה שכנו של פפדימס - כך השניים הכירו, וכך נוצרה ההיכרות של סמורי עם הפטריארך אירנאוס. סמורי שכיהן בתפקידים בכירים במגזר הפיננסי, שולט בשלוש שפות - עברית, אנגלית וצרפתית, ואילו פפדימס עצמו אינו דובר עברית. לפיכך, לדברי סמורי, פפדימס ביקש לנצל את כישוריו ושכר את שירותיו כדי לסייע לו במשימות שונות, ובהן פעילות שנועדה לקדם: מסירת כתב הכרה מהמדינה לאירנאוס כפטריארך. זאת, לאור התנגדות שהובילו גורמים מסוימים לכך; גיבוש המלצות שנועדו להסדיר את מצבה הכלכלי של הפטריארכיה; טיפול בקבלת ויזות לבישופים ולנותני שירותים שונים; טיפול בבעיות מכס ובבעיות שהתעוררו מול המשטרה ועוד.

הנושא העיקרי שנדון במשפט הוא טיפולו הנטען של סמורי בהסכם בין הפטריארכיה, חברת "מורדות הים" והנושה שלה, בנק הפועלים, בנוגע לפרויקט אנדרומדה. מדובר בפרויקט יוקרתי שנועד במקורו להקמת כ-270 יחידות דיור בשבעה מבנים, ובפועל הוא כולל היום 155 יחידות בחמישה מבנים שהוקמו על-ידי "מורדות הים" על קרקע שבבעלות הפטריארכיה.

הקמת הפרויקט היוקרתי בוצעה לפי הסכם קומבינציה מ-1994, שבמסגרתו הוקנו ל"מורדות הים", בדרך של חכירה, 66% מזכויות הפטריארכיה בקרקע, ומנגד "מורדות הים" התחייבה למסור לפטריארכיה 34% מהדירות שיוקמו. בפועל, נמסרו לפטריארכיה פחות דירות (לטענת סמורי, כ-19%).

בשלב מסוים "מורדות הים" נקלעה לקשיים כלכליים וצברה חובות רבים. הנושה העיקרי שלה, בנק הפועלים, ביקש לממש זכויות משכון שהיו לו על זכויות החברה באנדרומדה.

בעקבות כך התנהל מו"מ ארוך, שבו נטלו חלק נציגים של הבנק, "מורדות הים" והפטריארכיה, ובסופו הושג הסכם, שאיפשר את סיומו של פרויקט אנדרומדה. בעקבות ההסכם, קיבלה הפטריארכיה 10-12 דירות נוספות בפרויקט וכן פיצוי כספי בסך 200 אלף דולר.

סמורי טען, שהיה לו חלק מרכזי בגיבוש ההסכם, אך הפטריארכיה והפטריארך חולקים על כך. עוד טען סמורי, שגם לאחר מכן הוא פעל לפתרון בעיות שונות שהתעוררו בפרויקט, וגם על כך הם חולקים.

דירות באנדרומדה

ההסכם שעמד בלב התביעה נוסח על-ידי פפדימס ונחתם באפריל 2004 על-ידי סמורי ועל-ידי פפדימס, כביכול בשם הפטריארכיה. על ההסכם מופיעה חותמת של המחלקה הכלכלית של הפטריארכיה. נכתב בו, כי בשל מאמציו של סמורי בגיבוש הסכם פרויקט אנדרומדה, הוא זכאי - החל מיולי 2003 ועד יולי 2023 - להחזיק עבורו ועבור בני משפחתו בשתי דירות בפרויקט - האחת עם שלושה חדרי שינה והשנייה עם חדר שינה אחד. זאת, כשהפטריארכיה תישא בדמי השכירות ובדמי הניהול.

עוד קודם לחתימת ההסכם, פפדימס מסר לחזקת סמורי דירת שלושה חדרים בפרויקט, ללא תשלום דמי שכירות ודמי ניהול, ובה הוא התגורר עם בת-זוגו. הדירה הנוספת נמסרה לו לאחר חתימת ההסכם, ובה התגוררה בתה של בת-זוגו. גם פפדימס החזיק באחת מהדירות בפרויקט. "כלוא בכנסייה

פפדימס עזב את הארץ במפתיע בנובמבר 2004. זמן קצר מאוחר יותר התפרסם בכלי תקשורת ביוון כי פפדימס, שהצליח לכאורה לגזול כ-6 מיליון דולר מכספי הפטריארכיה - נעלם. לפי הפרסומים אז, המשטרה התחקתה על עקבותיו ופרטים עליו נמסרו לאינטרפול. בהמשך התברר, כי פפדימס היה עצור במשך מספר חודשים ביוון, ושב לארץ ב-2009.

בין לבין, עזב סמורי את הדירה שבה התגורר ועבר לגור בדירה שבה החזיק פפדימס. בפועל, הדירה החדשה שאליה עבר הייתה שייכת ל"מורדות הים", על-פי מפתח החלוקה שנעשה בין "מורדות הים" לפטריארכיה."מורדות הים" פתחה ב-2005 בהליכים משפטיים לפינויו של סמורי מדירה זו, ובסופם פינה סמורי את הדירה באוקטובר 2007.

הדירה הנוספת, שבה התגוררה כאמור בתה של זוגתו של סמורי, הייתה שייכת לפי אותו מפתח חלוקה לפטריארכיה, וזו פתחה בשנת 2005 בהליכים משפטיים לפינויה, שבסופם היא פינתה הבת הדירה באוקטובר 2008.

בינתיים, במאי 2005, הודח הפטריארך אירנאוס מתפקידו על-ידי המוסדות העליונים של הפטריארכיה. למשך מספר חודשים מילא את מקומו קורנליוס, ובאוגוסט 2005 נבחר פטריארך חדש, תיאופוליס. בשלב זה נותק סופית הקשר בין הפטריארכיה לסמורי.

לאחר הדחתו, עבר אורינאוס להתגורר באחד החדרים בקומה העליונה של כנסיית הפטריארכיה בירושלים, ולא יצא ממנו, אלא לצורך טיפולים רפואיים בלבד. סמורי והעדים מטעמו טענו בפני בית המשפט, כי אורינאוס "כלוא" באותו חדר על-ידי הפטריארכיה, אך זו טענה שהוא רשאי לעזוב את החדר בכל עת שיחפוץ.

בתביעה שהגיש על רקע האירועים הללו, טען סמור, כי הוא זכאי לפיצויים בגין הפרת ההסכם שנחתם עמו - אותו הסכם עליו חתום פפדימס בשם הפטריארכיה לכאורה. סמורי דרש "שכר ראוי" בגין השירותים שהעניק, בשיעור של לפחות 4% משווי זכויות הכנסייה בפרויקט אנדרומדה, וכן שכר ראוי בגין השירותים השונים שהעניק - בסך של 8 מיליון שקל; ובנוסף את "שווי התמורה" שהוגדרה בהסכם, כלומר שווי דמי שכירות ודמי ניהול בגין שתי הדירות, למשך 20 שנה - בסך כ-4.3 מיליון שקל.

לטענת סמורי, מחירי השכירות עלו בכ-50% מאז שהעריך את הנזק לראשונה, ולכן הוא מעריך נזקו זה בסך של למעלה מ-6 מיליון שקל. בנוסף, דרש פיצוי בשל פגיעה בשמו הטוב ובשל נזקים נלווים נוספים בסך 250 אלף שקל ופיצוי בגין נזקים בלתי-ממוניים 250 אלף שקל נוספים. לאחר קיזוז דמי השכירות בגין התקופה שבה גר בפועל בדירה באנדרומדה, העמיד סמורי את תביעתו על סך של 6 מיליון שקל.

המחלוקות העיקריות בין הצדדים נגעו למידת מעורבותו ותרומתו של סמורי בשירותים השונים שהעיק לשאלה אם פפדימס היה מוסמך להתקשר עם סמורי בשמה של הפטריארכיה ולחייבה בהתחייבויות שנכללו בהסכם שנעשה עמו; וכן לשאלה האם הפטריארך אירנאוס עצמו היה מוסמך לחייב את הפטריארכיה בהסכם שנעשה עם סמורי, באמצעות פפדימס?

באמצעות עורכי הדין רנאטו יראק, דנה יראק-זהרוביץ ומתן ספקטור ממשרד מ. פירון ושות', טענו הפטריארכיה והפטריארך היווני, כי מעורבותו של סמורי הייתה שולית מאוד, וכך גם תרומתו לכל השירותים הנטענים על-ידו, ובכלל אלה הקשורים לפרויקט אנדרומדה; כי פפדימס לא היה מוסמך לחתום בשם הפטריארכיה על ההסכם, וכי הסכם נדרש לאישורו של "הסינוד הקדוש", המוסד העליון של הפטריארכיה, ואישור כזה לא התבקש על-יד אירנאוס ולא ניתן, וגם מטעם זה אין תוקף לאותו הסכם.

הסכם לא מחייב

השופט יונה אטדגי דחה את תביעתו של סימורי במלואה, תוך שהוא קובע כי פפדימס לא היה מוסמך לחתום בשם הפטריארכיה על ההסכם שעליו חתם מול סימורי, וכן כי סימורי כבר קיבל את כל התמורה המגיעה לו בעבור שירותיו לטובת הפטריארכיה.

על סמכויותיו של פפדימס ציין השופט, כי "מהעדויות שנפרשו עולה, כי הוא היה מקורב מאד לפטריארך אירנאוס, אשר סמך עליו בעניינים רבים. ולמרות זאת, אין להסיק מכך שהפטריארך אירנאוס הסמיך את פפדימס להעניק לתובע, או לכל אדם אחר, זכות חינם להתגורר בדירות הפטריארכיה ל-20 שנה, ולשם כך נדרש היה להראות או להוכיח הרשאה מפורשת לכך. אדרבא, ניתן להסיק מקרבתו הרבה של פפדימס לאירנאוס, כשזה שימש כפטריארך, שהוא יכל להרשות לעצמו לחרוג מההרשאות שניתנו לו ולהעניק הטבות שונות, לו או למקורביו וחבריו, על חשבונה של הפטריארכיה, בלא שאירנאוס יבחין בכך".

השופט ציין, כי מהעדויות שהוצגו בפניו ניתן להסיק מכך שאירנאוס הרשה - באופן עקיף - לסמורי, ואולי גם לבת-זוגו ולבתה, להתגורר בדירה אחת או שתיים באנדרומדה, ללא תשלום דמי שכירות, כ"בר-רשות", "אך ודאי שאין להסיק מכך שרשות זו ניתנה ל-20 שנים, בלי אפשרות לבטלה, והמרחק בין שני הדברים הוא גדול". הפטריארך החדש, תיאופוליס, נקבע, בוודאי שלא הרשה לסמורי להמשיך ולהחזיק באותן דירות. מה גם, שהפטריארך אירנאוס עצמו ביטל רשות זו, ככל שהיא ניתנה, בשנת 2005, כשפעל להגשת תביעות הפינוי נגד סמורי, בת-זוגו ובתה.

הקביעה, שלפיה הפטריארך אירנאוס עצמו לא נתן את הסכמתו להתחייבויות הכלולות בהסכם שעשה פפדימס עם התובע, ייתרה את הדיון בשאלה, אם אירנאוס היה זקוק - אילו אישר בעצמו את ההסכם - לאישור הסינוד הקדוש, ואם ללא אישור הסינוד, אין לתת כל תוקף להסכם.

לאחר שנקבע, כי סמורי לא הוכיח שההסכם שנעשה עמו, באמצעות פפדימס, מחייב את הפטריארכיה, ומכאן שההסכם לא הופר והוא אינו זכאי לפיצוי בגין שווי התמורה הכלול בו, בחן השופט אטדגי את תביעתו של סמורי לשכר ראוי - ודחה גם אותה במלואה.

השופט ציין, כי "אמנם הוכח שהתובע נתן שירותים מסוימים לפטריארכיה, בהתאם לבקשותיו של פפדימס, אך בידיעתו של הפטריארך אירנאוס, ולכן, עקרונית, התובע זכאי לשכר ראוי מסוים עבור השירותים שנתן"; ואולם, הוסיף השופט, "ראשית - היקף וטיב השירותים שנתן היה צנוע במידה רבה מאלה שהוצגו על-ידו, ושנית - התובע כשל לחלוטין בהוכחת שיעור השכר הראוי המגיע לו".

עוד הגיע השופט למסקנה, כי, על פני הדברים, ובאומדן גלובלי "גס", סמורי כבר קיבל את שכרו הראוי בגין השירותים שהעניק לפרויקט אנדרמודה. זאת, בדמות שווי שכר הדירה ודמי הניהול שהיה צריך סמורי לשלם עבור שתי הדירות שנמסרו לחזקתו, החל מיום תפיסתן ועד לפינויין. "סכום זה, על-פי התובע, עומד על סך של 530 אלף שקל, ובהערכה גלובלית 'גסה' הוא משקף בהחלט את השכר הראוי, שהתובע היה זכאי לו, ואף מעבר לכך", קבע השופט.

מי ומי בעדים?

רשימת העדים בתיק הייתה ארוכה וכללה כמה דמויות מעניינות בעליל. בנוסף לפפדימס ולסמור, העידו מטעמו השמאי ירון ספקטור שהכין דוח שמאות לקראת המו"מ לגיבוש ההסכם בקשר לפרויקט אנדרומדה; אריה ברוש, שהיה מעורב במגעים לקבלת כתב הכרה מהמדינה עבור הפטריאךר אירנאוס; והשמאי מוטי זייד, שנתן חוות-דעת לתובע במסגרת תביעה זו.

מטעם הנתבעים העידו עו"ד גלעד שר, שמשרדו נשכר על-ידי הפטריארכיה להעניק לה שירותים משפטיים בשנים 2007-2003, ובכלל זה משרדו היה מעורב במ"ומ לגיבוש ההסכם הקשור לפרויקט אנדרומדה; הארכיבישוף אריסטרכוס, ששימש בתפקיד המזכיר הראשי של הפטריארכיה, החל משנת 2001; חיים גייר, איש עסקים, שהיה בזמן המו"מ בקשר לפרויקט אנדרומדה בעל מניות עקיף בחברת מורדות הים, ולימים הפך לבעל השליטה בה; השמאי אריה קמיל, שנתן חוות-דעת נגדית עבור הנתבעים במסגרת התביעה; וכן העיד המטרופוליט כריסטודולוס ששימש בתפקיד המתורגמן הרשמי של הפטריארכיה בכל התקופה הרלוונטית לתביעה.

שווי הרכוש הכולל של 10 הפטריארכיות בארץ: מאות מיליוני דולרים

מעל 10 פטריארכיות שונות מחזיקות במאות כנסיות, מנזרים וקרקעות ברחבי ישראל. נתונים מדויקים אודות היקף הפעילות העסקית של הפטריארכיות, לא ניתן להשיג. אולם, ההערכות הן כי שווי הרכוש הכולל שלהן נאמד במאות מיליוני דולרים וייתכן שאף מעל מיליארד.

הפרשה הנוכחית, במסגרתה נדונה מערכת היחסים בין הפטריארך היווני-אורתודוכסי של ירושלים לבכיר לשעבר במשרד האוצר, ואזרח יווני שסיפק שירותים לפטריארכיה - היא רק "ספיח", אולי אקורד סיום, לפרשה הגדולה והמורכבת יותר שכבר זכתה לכותרות רבות, כשפורסם כי הפטריארך היווני-אורתודוכסי של ירושלים לשעבר, אירינאוס הראשון, מכר נכסים אסטרטגיים של שהיו בבעלות הפטריארכיה לגורם יהודי. זאת, כדי להוכיח שהוא לא אוהד את הפלסטינים ואש"ף.

מדוע היה צריך להוכיח זאת? לפי ניקולאס פפדימס, מי שהיה הממונה על הכספים בפטריארכיה ואף חתם על העסקה בשם הפטריארך, המהלך בוצע במטרה לשכנע את השלטונות בישראל, שסירבו במשך קרוב לשנתיים וחצי להכיר בבחירתו של אירינאוס לפטריארך של ירושלים, כי הוא אינו שונא ישראל ומקורב לערפאת, כפי שטענו בזמנו שרים ישראליים.

על הרקע זה ניהל הפטריארך את המו"מ למכור (להחכיר ל-99 שנים) נכסים בשער יפו בעיר העתיקה בירושלים לגורם יהודי; העסקה סוכמה ונחתמה כמה חודשים לאחר מכן, כך שהיה ניתן לראותה כמתן תמורה לישראל בעבור ההכרה בו. הכנסייה התנגדה למכירה, והמחלוקת הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי העסקאות בתוקף. גם אז הסיפור סביב פפדימס, שעבד עבור הכנסייה, כולל האשמות מצד הכנסייה בפעילות ללא סמכות, והתעקשות לו כי פעל בסמכות ולא מעל בכספי הכנסייה.

מזימה וזיוף ברחביה

הסיפור הזה הוא אחד מיני סיפורים רבים סביב קרקעות הכנסייה האורתודוכסית, שנדמה כהוכחה לכך ש"מרבה נכסים מרבה דאגות". בין היתר, זכורה גם פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה, במסגרתה איש העסקים יעקב רבינוביץ הצליח לשכנע את עו"ד יעקב וינרוט ובאמצעותו את קק"ל, כי הגיע להסכמה מול הפטריאך היווני-האורתודוכסי להאריך את חכירת קרקע בת 520 דונם בשכונת רחביה באלף שנים. לבסוף התברר שרבינוביץ רקח מזימה שכולה זיוף, בניסיון לגנוב עשרות מיליוני שקלים מהצדדים. העסקה בוטלה, ורבינוביץ נשלח לכלא.

מסתבר שסכסוך נדל"ני שכנסייה היא צד לו, הוא דבר מסקרן, אך לא נדיר כל כך בירושלים. לאחרונה הפכו הקרקעות של הכנסיות השונות לנושא דיון בקרב המחוקקים, שביקשו לחוקק חוק שילאים את קרקעות הכנסייה. מדובר בהצעת חוק הקובעת כי מדובר רק בקרקעות המיועדות למגורים, ושר האוצר יהיה מוסמך לקבוע את שיעור הפיצוי לרוכשי הזכויות בקרקע שגם יוכלו לערער על גובה הפיצוי. בכנסיות מוחים על הצעת החוק, ובינתיים הדיון בה נדחה.

עיקרי הפרשה

1994. הפטריארכיה חותמת עם חברת "מורדות הים" על הסכם קומבינציה לבניית פרויקט המגורים אנדרומדה ביפו

תחילת שנות ה-2000. "מורדות הים" נקלעה לקשיים כלכליים ונחתם הסכם חדש בין הפטריארכיה לחברה ולנושה הגדול שלה, בנק הפועלים, שאיפשר את סיומו של פרויקט אנדרומדה

2004. נחתם הסכם בין מקס סמורי, לשעבר כלכלן בכיר באוצר לבין אזרח יווני (פפדימס) שהועסק על-ידי הפטריארכיה, במסגרתו הובטחו לסימורי זכויות למגורים בשתי דירות בפרויקט במימון הפטריארכיה ל-20 שנה

2005. הפטריארכיה פותחת בהליכים משפטיים לפינויו של סמורי מהדירה שבה הוא גר ופינוי קרובת משפחתו מהדירה השניה שנמסרה לו לכאורה לפי ההסכם עם פפדימס. השניים מפנים את הדירות ב-2007 וב-2008.

2013. סמורי מגיש תביעה בהיקף 6 מיליון שקל נגד הפטריארכיה, בטענה כי הוא זכאי לפיצויים בגין הפרת ההסכם שנחתם עמו ובדרישה ל"שכר ראוי" בגין השירותים שהעניק

2018. בית המשפט דוחה את התביעה באופן מלא וקובע כי סמורי לא הוכיח שההסכם שנעשה עמו, באמצעות פפדימס, מחייב את הפטריארכיה, וכי סמורי כבר קיבל את שכרו הראוי בגין השירותים שהעניק לפרויקט אנדרומדה