ברב-שיח שנערך בכנס לשכת עורכי הדין באילת תחת הכותרת "למי שייך המידע ברשתות החברתיות", תקף שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, את אוזלת-ידה של הכנסת בטיפול בסוגיות השמירה על הפרטיות במרחב הדיגיטלי.
מלצר התייחס לפסקי הדין בפרשת הפרמייר ליג (ע"א 9183/09), שעסק בשאלת חשיפת פרטיו של אדם שהפעיל אתר שאיפשר צפייה חינמית במשחקי כדורגל, והזכיר כי בית המשפט קרא לרשות המחוקקת לעשות מעשה אך הכפפה לדבריו לא הורמה. "צריך לעשות את זה עם מומחים שקיימים בארץ. וכשלא עושים מעשה, אנו צריכים לטפל בנושא בכלים משפטיים הקיימים", אמר.
דבריו של מלצר נאמרו בהקשר הדיון הציבורי על חקיקת הפרטיות האירופית GDPR, שנכנסה לתוקפה ב-25 במאי. החקיקה החדשה, אשר שמה את המשתמש הפרטי וזכויותיו במרכז, שולחת גלי הדף אל העולם כולו בשל תחולתה האקס-טריטוריאלית על כל גוף האוסף מידע על תושבי אירופה או מנטר את התנהגותם ברשת. ארגונים רבים עסוקים מזה חודשים ארוכים בהיערכות לחקיקה החדשה, שמעניקה זכויות ושליטה חסרי תקדים לגולש הפרטי ומחייבת ארגונים ועסקים לערוך התאמות בהיקפים לא מבוטלים.
לדברי השופט מלצר, "הגיעה העת שהמחוקק הישראלי יחוקק חקיקה בדומה ל-GDPR האירופי. זה לא בשמיים. הכנסת צריכה ללמוד את הנושא ולעשות חוק. אפילו רק במקטע של כיצד ניתן לזהות גולש אנונימי או מישהו שעושה לשון הרע. כבר לפני שנים אמרנו לכנסת בפסקי הדין של חנן מור והפרמייר ליג - 'תעשו מעשה' - והם לא עשו מעשה. צריך לעשות את זה עם מומחים שקיימים בארץ. וכשלא עושים מעשה, אנו צריכים לטפל בנושא בכלים משפטיים הקיימים".
אף שפסק הדין הזה ניתן ב-2012, אמר עוד מלצר, "עד היום הנושא לא הוסדר בחקיקה, ואלה דברים שיש להסדיר בחקיקה. אז הנה, אתם רואים? לא פעם אנו נותנים קדימה למחוקק, אבל הוא לא תמיד נענה לאתגר, ואז לא תמיד נותרת ברירה".
קריאותו של מלצר עומד בניגוד לקביעה של ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים אלון בכר, שדיבר אתמול (ג') בכנס וקבע כי "לא יהיה GDPR ישראלי". בכר טען כי חקיקת הפרטיות בישראל צריכה להיעשות בהדרגה ובזהירות.
בתחילת החודש נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), וכעת מונח על שולחן הכנסת תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שנחקק ב-1981 ותוקן לאחרונה ב-1995. תיקון זה אמור להסדיר ולהרחיב את סמכויות האכיפה של הרשות ובכך להעניק לה כלים אפקטיביים בהגנה על פרטיות האזרח הפרטי.
לדברי בכר, תיקוני חקיקה הבאים יקודמו בהדרגה ולא במסגרת חקיקה מקיפה חדשה: "החקיקה הישראלית לא מתאימה למה שקורה כרגע", טען בכר והדגיש כי "מי שחושב שחוק הגנת פרטיות חדש יעמוד בזמן נראה לעין וייקח אותנו לעידן חדש ומודרני - חבל לי להרוס לו את החגיגה. הוא טועה ובגדול. חקיקה זה דבר איטי ומסורבל, שאתה לא יודע איך תצא ממנו. ברשות להגנת הפרטיות אנחנו פרקטיים, ויש שורה של תיקונים שיקדמו אותנו צעד-צעד, אבל לא נעביר GDPR ישראלי חדש במכה אחת, כי אם ננסה לעשות את זה - זה לא יקרה לעולם".
עו"ד יהודה רוה, שדיבר לאחר השופט מלצר, אמר כי "אני לא חושב שבעניין הפרטיות יש מישהו שיתנגד לאקטיביזם שיפוטי. זה נושא קריטי. אנשים מתאבדים בגלל שיימינג ברשת ובגלל נושאים שניתנים לשליטה ולא נשלטים כיום".
עו"ד אילן שדי, המשמש כיו"ר משותף של פורום משפט, מדע וטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין, אמר: "פייסבוק היא מונופול דורסני שמכתיב תנאים שלנו המשתמשים אין אפשרות להתמודד מולם. מדובר בחוזים אחידים מאוד נוקשים, ואין לנו אפשרות לבוא לפייסבוק ולומר לפייסבוק - 'אנו מתנים אחרת'. הבעיה היא שבמציאות הנוכחית, מרביתנו אינם יכולים לחיות בלי פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם".
במענה לשאלה האם במצב של חקיקה חסרה ניתן להתמודד עם נתבעים שנמצאים בכל העולם, השיבה עו"ד חגית בלייברג, שותפה במשרד גולדפרב-זליגמן, כי "יכול שהדרך הנכונה להסדיר את הדברים זה באמצעות אמנה בינלאומית שתסדיר את העקרונות שצריכים לפעול על-פיהם. אנשים צריכים להבין מול מה הם נמצאים, באילו מצבים גוף אחראי, איזו מערכת דינים תחול ואיזו ערכאה תעסוק בנושא. בהקשר זה GDPR היא דוגמה טובה לפתרון ברמה בינלאומית, כי כל מי שרוצה לעבוד בשוק האירופי חייב להכפיף את עצמו אליו".
עו"ד עופר שפירא, אשר באחרונה ניהל נגד גוגל תביעה לקבלת סיסמת המשתמש בתיבת המייל של עורך הדין המנוח יורם יוסיפוף שנפטר באוקטובר 2016, דיבר על זכות הגישה למידע שלנו לאחר המוות. במסגרת התיק שניהל נגד גוגל עלתה השאלה "מה הם התנאים שבהם תחויב גוגל לחשוף סיסמה של בעל חשבון שהלך לעולמו". עו"ד שפירא אמר כי "המחוקק חייב לומר את דברו בנושא. מרביתנו מנהלים את חיינו באמצעים אלקטרוניים, ואנו לא מטרידים את עצמנו בשאלות האלה, של מה יקרה עם כל המידע שלנו שקיים כרגע, לאחר לכתנו. המשותף לכל מה ששמענו היום זה שהחקיקה מתקדמת בקצב איטי לעומת הטכנולוגיה.
"בתור סטארט-אפ ניישן, וכמדינה שלא חסרים בה עורכי דין, היה אפשר לצפות שישראל תוביל גם את העניין הזה, ביטחון המדינה ומשפט פלילי זה לא הכל בחיים, והיה צריך להסדיר את התחומים האזרחיים. בית המשפט לא תמיד יכול להתמודד עם השאלות שאנו מביאים בפניו, משום שלא רק שאין לו את הכלים המתאימים, אלא שגם עם כל החכמה ולמרות כל היצירתיות, המציאות יוצרת סיטואציות רבות שאינן מוסדרות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
