"האוכל וניקיון השירותים בהייטק חשובים לא פחות מהשכר"

הכניסה של ענקיות בינלאומיות כמו אמזון, אפל ופייסבוק לישראל, עם משרדים ומרכזי פיתוח משלהן, יצרה לא מעט שינויים בשוק ההייטק הישראלי בפרט ובשוק העבודה בכלל. אחד השינויים הללו, שהוא דרמטי על אף שאינו נמצא באור הזרקורים, הוא המהפכה בתנאים שלהם מצפים העובדים ממעסיקיהם כשהם בוחנים משרות בשוק העבודה.

"אם אני אקח אותך לחדר אוכל באינטל את תחשבי שזה מלון 5 כוכבים. היום העובדים מאוד סלקטיביים לגבי סביבת ההעסקה - אוכל, חדר כושר, ופאסיליטיז כמו חדרי כביסה", אומר חזי עובדיה, מנכ"ל ISS ישראל בראיון ל"גלובס".

עובדיה: "נושא ההסעדה הוא נושא מאוד אקוטי בישראל. אצלנו ארוחת הצהריים היא הארוחה העיקרית, בעוד באירופה הארוחה הכי חשובה היא הערב".

לדבריו בתחום ההסעדה גם החברות הגדולות והמסורתיות דורשות חדשנות. "לפני 20 שנה מתחמי ההסעדה בחברות היו נראים כמו חדר אוכל של קיבוץ. היום אפילו במשטרה, אלה לא חדרי אוכל אלא 'מסעדות', עם אווירה של מסעדה עם צלחות צבעוניות, אוכל מעוצב. אפילו בצה"ל יעברו לזה בקרוב. בישראל, כשאנחנו מספקים שירותי הסעדה בחברה כמו אינטל יש מספר דמיוני של 16 מנות עיקריות, באירופה מדובר רק ב-2-3 מנות עיקריות. בארץ זה לא יעבור. כמו שבמלון 5 כוכבים יש מזנון עם הכל, ככה מצפים גם במשרד".

ואולם, לדברי עובדיה, יש גם מנהלים שמנסים להתנגד לתרבות השפע הזו: "יש לקוחות שאומרים שזה טו מאץ', יש חשיבה בקרב מספר יועצי מזון על נושא הבזבוז והזריקה של האוכל. זה מביא לפחת מאוד גבוה, של 10%-15% מהמזון, זו כמות אדירה. יש מחשבה עתידית להפוך את זה ליותר מצומצם ולהפוך את המנות ל'מצולחתות', מובנות מראש, במקום שהעובד ימזוג לעצמו. זה חוסך בכמויות ובפחת, אבל מעסיקים מפחדים להתעסק עם זה ולהיות החלוצים בנושא כי זה יעורר התנגדות חזקה אצל העובדים".

בעקבות ענקיות ההייטק, הדרישה לאוכל מפונפן ולפינות ישיבה מפנקות הפכה לסטנדרט גם בארגונים גדולים ומסורתיים כמו חברות מזון או משטרת ישראל.

"היום סביבת העבודה חשובה לא פחות מהשכר, זה ללא ספק חלק ממכלול השיקולים של העובד", אומר עובדיה, "כשבוחנים את הסטנדרטים של הסעדה, תחזוקה וניקיון בחברות כמו גוגל ופייסבוק זה עושה חשק. כשמשרד נראה מוזנח ופחות מתוחזק, זה משפיע באופן ישיר על שביעות הרצון של העובד".

לטענתו, יש לכך קשר ישיר גם לאיכות וגם לכמות העבודה - "היום יש אג'נדה סמויה של מעסיקים שרוצים שהעובדים שלהם שיישארו 12 שעות במשרד ויהיו פרודוקטיביים, ואחת הדרכים לעשות את זה היא לתת להם את התנאים המתאימים. יש תחרות על הלב של הטאלנטים - אנחנו רואים מה אמזון, אפל ופייסבוק עושות כדי למשוך עובדים".

ISS ישראל היא חברה המספקת חבילת שירותים לחברות גדולות שכוללת ניקיון והסעדה של משרדיהן, ובין לקוחותיה נמנות חברות ענק בשוק המקומי כמו אינטל, התעשייה האווירית, יוניליוור, תנובה, שטראוס, אסם ואחרות.

היא מעסיקה כ-8,000 עובדים ופועלת בישראל משנת 1999. במהלך השנים היא רכשה את חברת ההסעדה נורקייט ואת חברת הניקיון אשמורת. ומהם היקפי הפעילות של החברה בישראל? ISS מספקת שירותי הסעדה לכ-140 לקוחות בכ-250 חדרי אוכל, ומספקת כ-100,000 מנות ביום. כמו כן הקבוצה פעילה גם בתחום הניקיון, שם יש לה כ-300 לקוחות.

ISS ישראל שייכת לקבוצת ISS העולמית והציבורית שמרכזה בדנמרק. הכנסות הקבוצה העולמית עמדו ב-2017 על למעלה מ-13 מיליארד דולר, היא פעילה בכ-50 מדינות ומעסיקה כחצי מיליון עובדים.

לפי הערכות, ISS ישראל מהווה כ-18% משוק ההסעדה לחברות המקומי עם היקף מכירות שנתי של כחצי מיליארד שקל, והבאה אחריה היא שולץ שבשליטת קרן אייפקס שמחזור המכירות שלה עומד על כ-250 מיליון שקל בשנה.

עובדיה מוסיף כי "מתח הרווחים בהסעדה, ניקיון ואחזקה הוא לא גבוה, לכן חייבים להשיג מחיר טוב. היתרון שלנו הוא שאנחנו נותנים מגוון של סל שירותים במחיר מופחת יחסית ולא רק הסעדה כמו חברות כגון סודקסו, עידית ושולץ".

"תחום הניקיון הוא שוק פרוץ"

"התנאים הם חלק מסביבת העבודה שהמעסיק מציע. בחברות הייטק זה סטנדרט וכלי למשוך טאלנטים", אומר עובדיה.

הוא מביא לדוגמה את חברת רפאל, מוסד ביטחוני ותיק: "היו לי שיחות עם בכירים במקום, והיום גם מבינים את המאבק על טאלנטים. היום רציפות עד הפנסיה לא מספיקה כדי להחזיק עובדים, גם במוסדות ביטחוניים, פעם ההתמודדות הייתה להם יותר קלה, היום הם במלחמה כמו חברות ואחרות".

עובדיה מדגיש כי לא רק להסעדה יש משמעות דרמטית עבור העובדים. גם לתחום האפור יותר, הניקיון, יש השפעה גדולה על החברה. "הניקיון של השירותים חשוב לעובדים לא פחות מהחדר או השולחן שלהם.

"אבל בניגוד להסעדה, תחום הניקיון הוא שוק פרוץ; חסמי הכניסה מאוד נמוכים, ולכן יש 800 חברות ניקיון, אשר חלקן לא עומדות בתנאי הרגולציה וגורמות לחוסר סדר בענף - לא משלמות שעות נוספות ולא נותנות תנאים סוציאליים מלאים. הבעיה היא שמזמין העבודה אחראי לוודא שנותן השירות משלם לעובדים שלו בזמן, ואז אחרי חודשיים-שלושה הלקוח נוכח שהוא לא משלם כחוק לעובדים ונאלץ להחליף אותו. זה נפוץ גם בשירותי ניקיון לחברות הגדולות וזה מצב בעייתי מאוד".

עובדיה מסביר כי "יש בישראל חוסר בכוח אדם תפעולי - עובדי ניקיון, עובדי הסעדה. לנו חסרים כ-700 עובדים, אך בענף הניקיון בכללותו חסרים כ-20 אלף. אין אבטלה בארץ, וישראלים לא רוצים לעבוד במקצועות האלה. בעוד שנתיים מצב התעסוקה יהיה גרוע יותר.

"לפני חצי שנה עשינו קמפיין לגיוס כוח אדם, אבל הצלחנו לגייס רק 50-60 מתוך 600 עובדים, והמצב הזה הולך להחמיר. בענף הבנייה מצאו סוג של פיתרון - לייבא עובדים, אבל בענף הקמעונאות ובניקיון זה לא קורה".

סנסור שמתריע מתי נגמר הנייר טואלט 

כדי להתמודד עם החוסר בכוח אדם, ISS כמו גם חברות גדולות אחרות, מחפשות פתרונות טכנולוגיים. אחד הפתרונות הללו הוא בתחום ניהול מבנים הוא IOT - ניהול הבניין בשילוב טכנולוגיה, כאשר המקום עצמו מרושת בסנסורים.

בימים אלה נמצאת ISS ישראל בשלבי פיילוט של כמה בניינים חכמים של חברות בינלאומיות ובתי חולים בארץ, בהיקף של כ-300 אלף מ"ר. "בישראל התחלנו פיילוט בבי"ח אסותא ובטבע, ובשוויץ וגרמניה זה כבר עובד במשך שנתיים".

עובדיה מתאר כיצד בעזרת שימוש סנסורים אפשר לנטר עומס בחדרים ובשירותים, מה שמאפשר למערכת ללמוד את הצרכים של העובד במשרד, "לשלוח את הצוותים בצורה אפקטיבית ממוקדת, אין בזבוז משאבים, וזה מאפשר להגדיל את הפריון", ובכך לעקוף המחסור בכוח האדם. לדבריו, בארץ נראה את השימוש במבנים חכמים יוצא לפועל בתוך כשנה וחצי והוא יכלול משרדים, האנגרים ומפעלים.

"נעבור לעבוד עם סנסור שמתריע מתי כל ציוד עומד להיגמר - ניירות, מגבונים או סבונים", אומר עובדיה, ומסביר שהשינוי הזה, שגם מייעל את העבודה וגם חוסך בכוח אדם כך שיאפשר להוזיל עלויות. "היום זה נעשה לפי ראשים, לפי כמות העובדים שמגיעים, לא לפי כמות התפוקות. המודל השעתי הופך למודל תוצאתי. לפי החלוצות גרמניה, שוויץ ואוסטריה, זה מוריד עלויות ב-20%-25%".

הארוחות של ISS

140 לקוחות בתחום ההסעדה

250 חדרי אוכל

100,000 מנות ביום