בנימין נתניהו יפגוש השבוע אירופה הרבה פחות מאוחדת

מסע הדילוגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו באירופה השבוע, נועד בכדי לדון בהשלכות נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. נתניהו צפוי לפגוש אירופה שונה מהיבשת בה ביקר עד לאחרונה. היא בוודאי אינה אותה אירופה שמטעמה חתמו נציגי גרמניה, צרפת ובריטניה על ההסכם המגביל את תוכנית הגרעין האיראנית בתמורה להסרת סנקציות וסחר חופשי ב-2015. האיחוד האירופי כיום הוא גוף במשבר, הנאבק להתמודד עם איומים כלכליים חיצוניים ואיומים פוליטיים פנימיים, שמעמדו הבינלאומי הולך ונשחק בעוד הוא מנסה להתאים את עצמו לסדר עולמי חדש.

זה התבשל במשך זמן רב, אבל קרה במהירות בשבועות האחרונים. הסממן הראשון היה נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין. במשך חודשים ניסו קברניטי ופקידי האיחוד למנוע מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסגת מהסכם הגרעין, אך לפני כשלושה שבועות הודיע טראמפ חד-צדדית שייסוג ממנו ושיטיל סנקציות חמורות על חברות אירופית שיסחרו עם טהראן. משם זה המשיך למחלוקת סביב הטלת המכסים על פלדה ואלומיניום. במשך חודשים ניסו האירופאים לשכנע את ממשל טראמפ להחריג את האיחוד מהמכסים המתוכננים, אך הנשיא האמריקאי הודיע בסוף השבוע האחרון כי יטיל אותם גם על האיחוד האירופי ואף איים במסים חדשים על יבוא כלי רכב מאירופה. "למה טראמפ שונא כל כך את מרצדס?", תהו בעיתון הנפוץ ביותר באירופה -  ה"בילד".

שני המקרים המחישו את חולשתו היחסית של האיחוד האירופי. "עלינו האירופאים לקבל את העובדה שהנשיא האמריקאי אינו מכיר יותר בבעלי ברית. בשבילו, שותפים לסחר הם יריבים, אם לא אויבים של ממש", נכתב בעיתון הכלכלי הגרמני "הנדסלבלאט".

באותו סוף השבוע גם הושבעה באיטליה ממשלה פופוליסטית הרואה בגרמניה את מקור הבעיות של האיטלקים, ומאיימת להצית מחדש את משבר החוב של דרום אירופה. "איטליה קורסת, ולוקחת אתה למטה את האיחוד האירופי כולו", הכריזה הכותרת הראשית של השבועון הגרמני "דר שפיגל".

בספרד, עלתה לשלטון בסוף השבוע ממשלה סוציאל-דמוקרטית לאחר הצבעת אי-אמון בראש הממשלה השמרני מריאנו ראחוי בעקבות פרשת שחיתות נרחבת. לקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אין יותר שותפים שמרנים בכל דרום אירופה. לבריסל אין שותפה שניתן לסמוך עליה מעבר לים. האיחוד האירופי ניצב בפני סערה כמעט מושלמת.

בחזית האיראנית של הסערה, תהליך חישוב המסלול מחדש בשל ההחלטות האמריקאיות הוביל את גרמניה, צרפת ובריטניה - לפחות נכון לעכשיו - להיתפס כמי שעומדות יותר לצד האיראנים מאשר לצד האמריקאים, או הישראלים. האיחוד הצהיר כי הוא מחויב להמשיך ולקיים את הסכם הגרעין עם איראן ונקט שורת פעולות חסרות-תקדים - אותן נמנע מלבצע בשנות הסנקציות שלפני ההסכם - כדי לשכנע את איראן שלא תפרוש גם היא מההסכם. נושא זה אמור לעמוד במרכז שיחותיו של נתניהו מחר עם מרקל, בשלישי עם נשיא צרפת עמנואל מקרון וברביעי עם ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי.

החברות הבינו את רוח הדברים 

המאמץ האירופי לשמור על הסכם הגרעין עם טהרן חי, כלל יישום תקנות שאמורות להגן על חברות קטנות ובינוניות שיעשו עסקים עם איראן והבטחת "תמריצים כלכליים" לאיראן כדי להישאר בהסכם הגרעין. נציגים של האיחוד נפגשו עם האיראנים בבריסל ובווינה ונציב האנרגיה האירופי ביקר בטהראן.

האיחוד אפילו הדליף לכלי תקשורת בגרמניה כי הוא בוחן אפשרות לשלם לאיראן באמצעות יורו היישר מהבנקים המרכזיים של המדינות המייבאות ממנה דלק - בעיקר איטליה, ספרד וצרפת - מבלי לערב בנקים מסחריים באותן מדינות. צעד כזה עלול להציב אותם באותה שורה כמו בנקים רוסיים וסיניים - חשופים לסנקציות כלכליות אמריקאיות. מרקל אישרה לפי הדיווחים את היוזמה, שלא תחול בפועל על הבנק המרכזי הגרמני מכיוון שהמדינה כמעט שאינה מייבאת דלק מאיראן.

האירופאים מסתכנים בכך, שכמו במאבק הכושל עד כה נגד הטלת מכסים מצד ארה"ב, כישלון לשמר את הסכם הגרעין האיראני ייתפס כהוכחה נוספת לחולשה אירופית. בעולם שמתאפיין יותר ויותר במדיניות חוץ כוחנית, חוסר היכולת של האיחוד האירופי להשפיע על המציאות לפי האינטרסים שלו עלול להחליש אותו עוד יותר. "בפוליטיקה הכוחנית של ימינו, מי שמתעקש לשחק לפי הכללים נענש", נכתב ב"הנדסלבלאט".

חברות אירופיות גדולות הבינו את רוח הדברים, ורבות מהן - ביניהן ענקית הספנות "מרסק", בנקים בינלאומיים בגרמניה ו"טוטאל" הצרפתית - כבר הודיעו כי הן מצמצמות את פעילותן באיראן למרות הצעדים החוקיים האירופיים. גם השפל השנתי אליו הידרדר היורו לעומת הדולר מראה כיצד מעריך השוק את העוצמה האמריקאית מול זו האירופית.

כולם רוצים החרגה מהמכסים

בתסריט האמריקאי-ישראלי, מצב עניינים זה אמור להוביל את האירופים ללחוץ על איראן להסכים לעסקה חדשה, שתיקח בחשבון את המעורבות האזורית של איראן בסוריה ובתימן, ואת תוכנית הטילים הבליסטית שלה. האירופאים, ומרקל עצמה, כבר רמזו לכך בהצהרותיהם הפומביות בשבועות האחרונים. אבל אפילו האיראנים הודיעו כי אירופה "חלשה מדי" מכדי להבטיח את היתרונות בהסכם הגרעין, לא כל שכן כדי ללחוץ עליהם להסכים לוויתורים נוספים.

בנוסף, למרות ההבנה האירופית כי מול הצעדים האמריקאיים עליה להפגין חזית מאוחדת בכל מחיר -"התשובה שלנו ל'אמריקה תחילה'", אמר שר החוץ הגרמני אולף שולץ, "צריכה להיות 'אירופה מאוחדת'" - מתחילים להתגלות בה בקיעים.

שר האוצר הצרפתי ברונו לה-מר, מבקר חריף של הצעדים האמריקאיים החד-צדדיים, הודיע באותה מסיבת עיתונאים שבה דיבר על הצורך באחדות על כך שיבקש מארה"ב להחריג מהסנקציות חברות צרפתיות מסוימות העושות עסקים באיראן. בנושא הפלדה, שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר הודיע כי יבקש החרגה לחברות גרמניות מסוימות המייצרות פלדה ברמה גבוהה לתעשייה האמריקאית. לאיחוד, בגלל חצי מיליארד תושביו, יש כוח פוטנציאלי כלכלי עצום, אבל מחלוקות פנימיות ואינטרסים שונים מונעים ממנו להוציא אותו לפועל.

על דבר אחד מסכימים כולם באירופה - זו שעת השינוי של האיחוד האירופי. "זה הזמן להפגין אחדות ולפעול בביטחון עצמי", אמר אלטמאייר; "אנחנו צריכים לפעול עכשיו בחוכמה ובזריזות", הוסיף שולץ. "אירופה נמצאת בסכנה", הכריז לה-מר, "אנחנו לא יכולים להתווכח יותר. אנחנו צריכים להחליט ולפעול". אבל התוכן הברור של הדברים, התגובה האירופית עצמה, אינה ברורה. אולי ראש הממשלה נתניהו ינסה להשפיע עליה בסדרת הפגישות שלו, אולי הוא לא רואה בה חשיבות של ממש. אחרי הכל, זו עמדת רבים מכלי התקשורת ביבשת. "כמו במקרים אחרים", כתב ה"שפיגל" בסוף השבוע, "התגובה האירופית לתכתיבים אמריקאיים היא בעיקר דבר אחד: הצהרות חריפות".