איך הגיע הבן של עו"ד רובין להיות ראש מטה הסדר הקיבוצים?

1.
30 שנה אחרי שיצא לדרך הסדר הקיבוצים, ללא ספק הסדר החוב הגבוה והמורכב ביותר מאז ומעולם במשק הישראלי, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, רבים חושבים שהוא היה ונגמר, ואתו נסגר גם מטה הסדר הקיבוצים - מטה שנועד ללוות ולהוציא לפועל את ההסדר והורכב מנציגי הקיבוצים ונציגי הבנקים (כשהמדינה מעורבת כמובן בכובעה כנושה בהסדר). לא רק זאת, ישראל עוז, שכיהן כראש המטה האחרון, צוטט כמי שמסיים את תקופת המטרה וסוגר את דלתות המשרד בפעם האחרונה: "אני חושב שזה סימן מבשר טוב לתנועה הקיבוצית, בסך-הכול עשו מרב הקיבוצים הסדרי חוב מול המערכת הבנקאית, שהותירה אותם כלל בלי חוב או עם חוב שולי ובעלי כושר החזר. מדובר בעיקר בקיבוצים שבהם עשינו הסדרים פרטניים בשנים האחרונות, ושהיום הם עומדים אך ורק מול הארגונים הכלכליים שלהם. אני חושב שבסך-הכול נוצרו תשתית ומבנה ליציאה לדרך חדשה".

סוף תקופת המטה? סוף התקופה הארוכה מאוד של הסדר הקיבוצים? לא ממש. הסוף רחוק מאוד. מתברר שזה שנתיים מכהן בתפקיד ראש המטה של הסדר הקיבוצים עו"ד איתי רובין, לא אחר מאשר בנו של עו"ד פיני רובין, מעורכי הדין הבולטים במשק, אם לא הבולט שבהם, המקושר שבהם והעשיר שבהם. רובין האב, נזכיר, הוא יועצו המשפטי בפועל של בנק הפועלים, של שרי אריסון ועוד רבים אחרים מעשירי ישראל.

2.
איך הגיע רובין הבן לתפקיד נחשב כזה, שעשוי להניב לו שכר טרחה נדיב במשך שנים ארוכות? לפניכם כמה עובדות, ושכל קורא ייקח אותן להיכן שהוא רוצה.

עו"ד איתי רובין (39), על-פי תיאורו באתר של משרד גורניצקי ושות' (משרדו של אביו), החל את דרכו כטרום מתמחה ומתמחה במשרד. הוא הבעלים של חברת הייעוץ I Aliiance, וניהל בין השנים 2014-2016 את הפיתוח העסקי במשרד. בין היתר, היה אחראי על איתור לקוחות חדשים למשרד, על יצירה ופיתוח של קשרים עסקיים, על תחום ה"ליגל מרקטינג" ועוד. הוא בעל תואר ראשון במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת ת"א (2006) ובעל תואר שני במשפטים מאותה אוניברסיטה (2013).

לעו"ד איתי רובין יש היסטוריה בורסאית. בספטמבר 2008, כשהיה בן 29 בלבד, הוא מונה למנכ"ל בחצי משרה בחברת פוליגון שעוסקת בנדל"ן וקובי מימון נמנה עם בעלי מניותיה. רובין הבן עבד בפוליגון כמנכ"ל בחצי משרה. בחצי משרה אחרת עבד מינואר 2007 (בן 28 בלבד, שנה אחרי סיום התואר הראשון שלו) - כמנהל הפיתוח העסקי בחברת הנפט חנ"ל, כלומר בקבוצת ישראמקו, ששמו של מימון נקשר אליה, אף שהוא מכחיש זאת מכל מכול. איתי רובין סיים את תפקידיו בקבוצה בסוף נובמבר 2011.

קובי מימון, שזה שנים אינו מתגורר בארץ, הוא לקוח ותיק של רובין האב. למעשה, משרד גורניצקי ופיני רובין עצמו שלחו בזמנו מכתבים לעיתונות הכלכלית שבהם הכחישו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שקובי מימון אינו קשור לישראמקו או לקבוצת הנדל"ן נצבא, ושמימון שימש לכל היותר יועץ בחברות הקבוצה, אך בשום פנים ואופן לא כבעל מניות בה. עם זאת, מימון, על-פי עדויות רבות, נחשב הרוח החיה באותן חברות, אף שהדיווחים הרשמיים והמבנה המסועף מאוד של הקבוצה הרחיקו אותו מכל זיקה אליה.

משרד גורניצקי מייצג את מוטי בן-ארי, היועץ הפיננסי של קבוצת ישראמקו ואקוויטל, חברו הקרוב של שר הרווחה חיים כץ וגם מקורב לקובי מימון. כזכור, הפרקליטות שוקלת להעמיד לדין את בן-ארי, בכפוף לשימוע, בגין עבירות של שימוש במידע פנים על רקע חברותו עם השר כץ.

פיני רובין ומשרד גורניצקי הם היועצים המשפטים החיצוניים של בנק הפועלים. למעשה, במשך שנים רבות, ידו של רובין נמצאת בכל פינה הקשורה לענייניו המשפטיים של הבנק, ובראש ובראשונה בהטיפול בפרשה המס האמריקאית, שצפויה לגבות מחיר כבד מאוד מהבנק אבל תניב למשרד של רובין האב שכר טרחה המוערך בעשרות מיליוני שקלים לפחות.

בנק הפועלים, כבעל החוב, הוא הבנק הדומיננטי בהסדר הקיבוצים. עם זאת, חייבים להדגיש, מינוי של רובין הבן לראש מטה הסדר הקיבוצים נעשה על דעת כל הבנקים ואף משרד האוצר.

3.
הסיבה שהסדר הקיבוצים רחוק מסיום ורובין הבן עשוי ליהנות מתפקידו כראש מטה ההסדר עוד שנים רבות היא, כצפוי, נדל"ן, או יותר נכון "קרקעות ההשבה" - אותן קרקעות שהושבו למדינה על-ידי הקיבוצים במסגרת ההסדר. מדובר בכ-25 אלף דונם ברחבי הארץ. חלקם מיועדים למגורים, וחלקם נמצאים באזורי ביקוש במרכז הארץ, כמו בגעש, שדות ים, נצר סירני וקיבוצים נוספים באזור השרון. עם התפתחות בועת הנדל"ן ונסיקת מחירי הקרקעות, ההערכות הן שמדובר בקרקעות השוות מיליארדי שקלים. אלה הערכות שרובין עצמו מאשר בתגובתו, והוא אף אומר שהן שמרניות. ברוב הקרקעות הללו לא נעשה שימוש והן היו במוקד מחלוקת בין מטה הסדר הקיבוצים לרשות מקרקעי ישראל, שאליה הועברו לפני זמן רב. ככל שחלף הזמן וככל שהמחירים האמירו, גם מחיר המחלוקת האמיר. מי שיציץ ברשימה יגלה שכל הסיסמאות על מחסור בקרקעות למגורים, גם באזורי ביקוש, הן סיסמאות ריקות מתוכן.

התנועה הקיבוצית טענה שעל חלק מהקרקעות אפשר לבנות עשרות אלפי יחידות דיור, אבל מאז השבת האדמות למדינה בסוף שנות ה-90 וראשית שנות האלפיים ועד היום, לא שווקה אף יחידה אחת, למעט דונמים בודדים בשוליים. ישראל עוז שלח בזמנו מכתבים נזעמים לשרי האוצר והשיכון דאז, יאיר לפיד ואורי אריאל.

תמונת המצב המשפטית-ציבורית בנושא שיווק קרקעות ההשבה של הקיבוצים היא מורכבת: מצד אחד על הצדדים לפעול למקסום התמורה. מצד אחר, תוכנית הדגל של משרד האוצר, מחיר למשתכן, מסבסדת את מחיר הקרקעות לטובת דירות מוזלות. מצד שלישי, מפתח חלוקת ההכנסות ממימוש הקרקעות נוטה בבירור לטובת המדינה, כך שאם יש מטרה ציבורית חשובה כמו הורדת מחירי הדירות באמצעות "מחיר למשתכן", האספקטים הציבוריים הם אלה שמנצחים.

מפתח החלוקה קובע שהתמורה תתחלק באופן הבא: 65% לבנקים, 35% למדינה. אלא שזה המפתח לפיצוי על קרקעות חקלאיות בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל - בשיעור של 27% מערך הקרקע. כל השאר הולך למדינה, כך שהמפתח הוא כ-80% מהתמורה למדינה ורק 20% לבנקים (למטה של ההסדר). אין ספק שהאינטרס הציבורי הוא להשתמש בקרקעות הללו לטובת "מחיר למשתכן", לטובת הזוגות הצעירים - במיוחד בקרקעות במרכז הארץ.

4.
ובחזרה לג'וב של עו"ד איתי רובין. אינני בא לפקפק בכישוריו וביכולתו לדחוף למימוש כל קרקעות ההשבה (היו בטוחים, זה ייקח עוד שנים רבות אם לא עשרות שנים). בבנקים מרוצים מעבודתו, במיוחד לאחר שנושא הקרקעות ומימושן לא התקדם כבר זמן רב. אבל שאלת הכישורים וההתאמה איננה ממש רלוונטית. גם הטענה שפוסלים אנשים רק בגלל שם המשפחה שלהם איננה רלוונטית. איש לא פוסל "ילדים של", אם הם מספיק מוכשרים, מלהתקדם בחייהם המקצועיים. השאלה היא אחרת לגמרי. איזה סיכוי יש לעורך דין או לעורכת דין להתמנות בגיל 28, שנה אחרי סיום התואר, למנהלי הפיתוח העסקי בקבוצת ישראמקו ולמנכ"לים של חברה ציבורית? איזה סיכוי יש להם להתמנות לג'וב הנחשק של ראש מטה הסדר הקיבוצים עם אחריות למימוש של קרקעות בהיקף של אלפי דונמים? התשובה היא: סיכוי קלוש מאוד עד בלתי קיים.

במקרים רבים, כישרון הוא עניין סובייקטיבי, ואני בטוח ש(גם) שם המשפחה של רובין הוביל אותו לאן שהוביל. לא מדובר רק בכישרון, אלא גם בקישרון, בקישורים הנכונים.

ועניין נוסף: מיקור החוץ של הייעוץ המשפטי בבנקים הגדולים עלה על גדותיו בשנים האחרונות: בין שזה פיני רובין בפועלים ובין שזו דליה טל בעבר בלאומי. ה"השתלטות" של משרד מסוים ועורך דין מסוים על בנק אחד היא לא מידתית ולא הוגנת. לפעמים אין צורך במיקור חוץ בהיקף גדול, הרי בשביל זה יש מחלקות משפטיות גדולות מאוד ומרובות עובדים בבנקים. זה הרי אינטרס שלהם לממש נכסים בבעלותם, כמו בהסדר הקיבוצים. אז בבקשה, הם יכולים לעשות את זה בעצמם.

העלות של מטה הסדר הקיבוצים בעבר: מיליוני שקלים

איך נקבע שכרו של עו"ד רובין? האם כשכר שוטף או כדמי הצלחה מכל מימוש של קרקע על-ידי רשות מקרקעי ישראל? הנתונים הללו אינם שקופים, משום שמדובר בפועל בחברה פרטית ושכר המטה ממומן מטבע הדברים על-ידי הבנקים, הקיבוצים ומשרד האוצר. ל"גלובס" נודע שלפני כמה שנים עלות המטה הגיעה לכמה מיליוני שקלים, אך ברור שהעלויות הללו כוללות את עבודת המטה כולה ולא מדובר בשכר של איש יחיד. כמו כן, היקפי העבודה על הסדר הקיבוצים ירדו עם השנים ועתה נותר עניין הקרקעות - והעניין הזה, כאמור, עשוי לפרנס היטב את המטה ובמיוחד את עו"ד רובין עוד שנים ארוכות.

כך או אחרת, משרד האוצר הפסיק להעביר את חלקו בשנים האחרונות, כיוון שההידיינות על הקרקעות נעשית ממילא עם רשות מקרקעי ישראל באופן ישיר. הנושא נמצא במחלוקת עם עו"ד רובין.

רובין: "מוניתי על-ידי נציגי הבנקים, הקיבוצים והאוצר; שווי הקרקעות - מיליארדי שקלים בהערכה שמרנית"

"הסכם הקיבוצים המשלים המתוקן על נספחיו נחתם בין ממשלת ישראל, התנועות הקיבוציות ושמונה בנקים, כהסכם מסגרת להסדרת חובות הקיבוצים ותאגידיהם, חובות שלא ניתן היה לפרוע ממקורות שוטפים.

"מדובר על אחד מהסדרי החוב המורכבים והגדולים שנעשו במדינה, אם לא הגדול שבהם, כאשר במרוצת השנים שלאחר חתימתו, הצטרפו אליו עשרות קיבוצים. במסגרת ההסדר, קיבוצים אשר הצטרפו אליו השיבו קרקעות בהיקפים משמעותיים למדינה, והמחו לטובת הבנקים שבהסדר ולטובת הממשלה את התמורות שאותן זכאים היו לקבל משיווק אותן הקרקעות, וזאת לצורך פירעון בדיעבד של חלק מחובות הקיבוצים.

"במסגרת ההסדר נותר היקף קרקעות נרחב שנועד לשמש כמקור לפירעון החובות. שווי קרקעות אלה מוערך באופן גס (ויש יאמרו שמרני) במיליארדי שקלים.

"לאור התעכבות הליכי התכנון, הזמן הרב שחלף בין חתימת ההסדר לבין הצטרפות הקיבוצים, ובזכות המאמצים הגדולים שנעשו ונעשים על-ידי המטה לביצוע הסדר הקיבוצים, החלו בשנים האחרונות הפשרות משמעותיות של הקרקעות לאורכה ולרוחבה של המדינה.

"בשנים הקרובות צפויות עוד הפשרות משמעותיות נוספות (קרקעות שבהליכי תכנון בשלבים שונים).

"מטבע הדברים ההתעסקות השוטפת של המטה מול הגופים הגדולים המעורבים בהסדר (רשות מקרקעי ישראל, רשויות התכנון, ממשלת ישראל כנושה של ההסדר והבנקים) היא רבה ומורכבת.

"המטה, בשם הבנקים, המדינה והקיבוצים, ממשיך לבצע את תפקידו כמוסכם בהסדר ואחראי לטיפול השוטף הכולל, בין היתר, מעקב, ליווי, 'דחיפה' ובקרה של הליכי התכנון, השיווק, ההפקעות, התחשיבים, חלוקת התמורות בין הזכאים לכך משיווק הקרקעות ועוד.

"פעולות אלה, למותר לציין, דורשות - וימשיכו לדרוש בשנים הבאות - ליווי הדוק ושוטף של המטה. משכך, הרי שהמטה מעולם לא פורק, וגם לא צפוי להתפרק בשנים הקרובות.

"ראש המטה ממונה מכוח ההסדר על-ידי ועדת מנכ"לים המורכבת מנציגי שלושה בנקים מרכזיים, שתי התנועות הקיבוציות ומשרד האוצר, ושכרו משולם על-ידי המטה. ראש המטה הנוכחי, מונה במארס 2016 כהמשך רציף לקודמיו בתפקיד".