למחירי הנפט הייתה תקופה נהדרת והם רשמו עלייה מסחררת של כמעט 50% מאז יולי 2017, בזכות תמהיל יעיל של משמעת הפקה באופ"ק, סיכונים גיאופוליטיים וביקוש חזק. הגאות התמתנה בשבועות האחרונים, על רקע חששות שנחישות אופ"ק לשמור על קיצוץ התפוקה נחלשת, ועל רקע העלייה בתפוקה בארה"ב. מה שהמשקיעים לא מביאים בחשבון אולי הוא שגם הביקוש לנפט בסין, היבואנית הגדולה בעולם, צפוי להאט.
הביקוש לנפט בסין נראה עדיין בריא. באפריל נרשם גידול שנתי של 9%, פי שניים מהגידול בביקוש במארס. אבל ההשוואה השנתית מחמיאה מדי, מפני שאפריל 2017 היה חודש חלש במיוחד. בנוסף, הממשלה ביטלה את הפיקוח על זיהום האוויר בחודשי החורף, ולכן הנתון של אפריל היה גבוה במיוחד.
לרוע המזל, המגמה הכוללת במגזרי התעשייה והתחבורה, שביחד מהווים 70% מהביקוש לנפט בסין, נראית חלשה. שיעורי הגידול בתנועת המטענים ובייצור החשמל רשמו שיא ברבעון השלישי של 2017. הגידול בתנועת המטענים במונחי טונות הוא כעת כמחצית מהגידול של 11%-12% שנרשם במחצית 2017. מסחר עולמי שהולך ונחלש, בין היתר בגלל ההאטה באירופה, ייצור לחץ נוסף על הנתונים הללו. על רקע זה, שמירה על גידול של 10% בביקוש לנפט בסין במחצית השנייה של 2018 נראית בלתי סבירה.
גם חולשת היואן הסיני לא צפויה לעזור ליבוא הנפט. במונחי יואן, הנפט התייקר ב-20% בשלושת החודשים האחרונים לבדם. מחירי הדיזל בסין עלו רק ב-12%. לכן לבתי הזיקוק לא כדאי לייבא להגדיל את יבוא הנפט הגולמי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.