דעיכת הסלולר: המשקיעים נוטשים את שוק התקשורת הישראלי

חברות הסלולר הגדולות פרסמו לאחרונה את הדוחות הכספיים שלהן לרבעון הראשון של 2018, והמגמה אצל כולן ברורה: ההכנסות משירותי סלולר ממשיכות לרדת. אם ככה נפתחת השנה, מה יהיה ההמשך בשוק הסלולרי וכיצד הוא ייראה בסופה או בשנה הבאה?

בחברות מתקשים לשמור על אופטימיות. אחד הסממנים לכך שהשוק הסלולרי בישראל הפסיק להיות אטרקטיבי הוא היעדר סיקור מצד אנליסטים זרים שהפסיקו לסקר כליל את שוק התקשורת בישראל. אנליסטים כמו מייקל קלאהר מסיטי בנק שסיקר באדיקות את שוק התקשורת המקומי או בנק UBS, הפסיקו להתעניין בשוק, ויש לכך משמעות רחבה.

השוואה בין הנתונים של שלושת החברות הסלולריות לרבעון הראשון מציירת כאמור תמונה פסימית. כאשר חברות בסדר גודל כזה מרוויחות פחות מ-10 מיליון שקלים לרבעון (הרווח הנקי של שלושת החברות דומה, ונע בין 7-9 מיליון שקל), המשמעות היא שהעסק למעשה מפסיד. 10 מיליון שקל זה סכום כמעט זניח במונחי הפעילות שלהן, ולכן נראה שהן עושות הכל, אבל הכל, על מנת ששורת הרווח הנקי תישאר חיובית, העיקר שלא להציג הפסדים בדוחות הכספיים.

ועדיין לא הגענו לתחתית. הרבעון הראשון של 2018 לא כולל את הכניסה של אקספון (We4g) לענף שהגבירה את התחרות עוד יותר. האחרונה נכנסה לשוק רק באפריל, ולכן קרוב לוודאי שאת המחיר של המבצעים המטורפים שבאו בעקבותיה, נראה ברבעון השני.

הצרכנים משלמים פחות

ההכנסות של שלושת מפעילות הסלולר הגדולות (כולל ציוד קצה) הסתכמו בירידה מצטברת של 73 מיליון שקלים לעומת הרבעון הקודם. הכנסות פלאפון ירדו ב-19 מיליון שקל, הכנסות פרטנר ירדו ב-16 מיליון שקל, והכנסותיה של סלקום  ירדו ב-25 מיליון שקלים.

אם ניקח את מדד ה-EBITDA פעילות סלולר, ונשווה אותו בין שלוש החברות, נראה נתונים קצת מבלבלים. סלקום יורדת מהרבעון קודם לרבעון ראשון 2018 ב-6 מיליון שקל ל-112 מיליון שקל, פרטנר עולה ב-10 מיליון שקל ל-134 מיליון שקל, ופלאפון מזנקת ב-55 מיליון שקל ל-160 מיליון שקל ברבעון הראשון. איך פלאפון זינקה במדד? בזכות יישום מוקדם של תקן דיווח כספי IFRS 16 שסייע לה להציג שיפור של 62 מיליון שקל ב-EBITDA של החברה ברבעון האחרון.

יחד עם זאת, צריך לזכור שההשוואות בין החברות הולכות ומסתבכות מרבעון לרבעון. הסיבה היא חוסר אחידות במדדים, כמו למשל תקנים כמו IFRS16 שלא יושמו עדיין בפרטנר ובסלקום, ומאחר שלפלאפון אין פעילות קווית כמו לפרטנר וסלקום, אלא פעילות סלולרית בלבד. אמנם אנחנו משווים בין הפעילות הסלולרית, אבל לפלאפון יש רוח גבית בזכות העובדה שאין לה הוצאות מימון כמו לשתי מתחרותיה, אלא הכנסות מימון. לסיכומו של עניין, ההשוואות בין החברות הולכות ונעשות מורכבות יותר ויותר, ובמיוחד השוואות לעבר.

נתון שיחסית קל לבדוק ולהשוות אותו הוא ההכנסות משירותי סלולר והכנסות ממכירת ציוד קצה. נדמה שאולי זה הנתון הכי פחות "מלוכלך", שמעניק פחות או יותר תמונה ריאלית על מצב הענף, למרות שהוא תנודתי למדי.

במצטבר, ההכנסות של שלוש החברות ירדו מהרבעון הקודם לרבעון הראשון 2018 ב-32 מיליון שקל. פלאפון רשמה ירידה של 6 מיליון שקל, פרטנר 12 מיליון שקל, וסלקום רשמה את הירידה הגדולה ביותר - 14 מיליון שקל. החברות מנסות בכל דרך לפצות על הירידה בפעילות הסלולרית המפסידה באמצעות מכירה של ציוד קצה, אך גם בתחום הזה ניכרת תחרות קשה על לב הלקוח, והחברות מציעות שפע של מבצעים. התחרות ניכרת בירידה בהכנסות מציוד אצל כולן, וזאת לעומת הרבעון הקודם שהיה מוצלח בזכות ביטול מס הקניה על מכשירי סלולר שהגביר את המכירות.

חשוב לציין שהירידה בהכנסות היא למרות ההתפתחות של פרטנר וסלקום בתחומים אחרים. שתיהן מציעות שירותי טלוויזיה, טלפון קווי ושוק סיטונאי באינטרנט, אך זה עדיין לא מכסה על אבדן ההכנסות במגזרי פעילות אחרים.

אם בוחנים הכנסה ממוצעת למנוי (ARPU), התמונה נראית כך: פרטנר יורדת ברבעון בשקל אחד ל-58 שקלים מלקוח בממוצע, פלאפון יורדת גם היא בשקל אחד ל-57 שקלים, סלקום ב-2 שקלים ל-52 שקלים, והוט מובייל ירדה אף היא בשקל אחד, עד לרמה של 51 שקלים בחודש. לשם השוואה, ברבעון הראשון של 2017, פרטנר הייתה עם 61 שקל, סלקום ופלאפון 60, והוט מובייל עם 51 שקלים.

הגלישה בחו"ל עדיין יקרה

לדברי בכירים בשוק הסלולר, מקורות הרווח המרכזיים של החברות בתקופה הנוכחית הן ההכנסות עבור נדידה לחו"ל, הכנסות ממכירת ציוד קצה והכנסות משירותי פרי פייד, שוק שגם הוא הולך ונשחק. החברות גובות תעריפים גבוהים מהצרכנים הישראליים בחבילות לחו"ל, ולדברי גורמים בכירים בענף, מדובר בשיעורי רווחיות מטורפים שמגיעים ל-90% - 90 אגורות מכל שקל.

אחד הפחדים העמוקים והכמוסים של החברות הוא שינוי שיכול להיווצר גם במגזר הזה. עדיין לא נמצא הפתרון למר ישראלי שיאפשר לו לקחת את המכשיר שלו לחו"ל, ולנדוד איתו במחירים נורמליים. זהו המקטע שהלקוח הישראלי פשוט שבוי של החברות, והן מצידן מנצלות זאת לגבות מחיר גבוה. גיגה גלישה בחו"ל שעולה להן גרושים, נמכר ללקוח הישראלי במחיר של 100 שקלים ולעיתים אף יותר.

אקספון היא החברה היחידה שמנסה לייצר תחרות אמיתית עם 750 מגה גלישה תמורת 49 שקלים, ולאחרונה נכנסה גם הוט מובייל לתמונה. הוט מובייל יצאה במבצע שעשוי ליצור שינוי עמוק בשוק הנדידה ולאפשר גלישה בחו"ל, 49 שקלים לחודש לחבילת סלולר "הכל כלול", פה בארץ, שכוללת בנוסף עד 2 גיגה בחודש לשנה ללא הגבלה. בסוף לא יהיה מנוס, השוק יעשה את שלו, וגם כשל השוק הזה יתוקן. השאלה שצריכה להישאל היא איפה משרד התקשורת, ולמה הוא לא מתערב לטובת הצרכן שרוצה לטייל בחו"ל עם הטלפון והמספר שלו?