הוא לבוש בחולצת טריקו שנראית קצת גדולה ממידותיו; משקפיים מרובעים שמתוכן ניבטות עיניים המקפידות להתרכז בתווים ובקלידי הפסנתר שעליהם הוא מנגן; שיערו קצוץ בתספורת ממש לא עכשווית, בטח לא צו האופנה שילדים מודרניים, כאלה שמבינים עניין, דורשים מהספר שלהם. הוא ילד בן עשר במופע כישרונות צעירים המתקיים בבית הספר שלו, אחד מאלפים רבים של אירועים דומים המתקיימים בכל שבוע נתון ברחבי העולם.
מצלמת הווידאו שמתעדת אותו מוצבת לאורך המסך, כנראה הסמארטפון של האמא הגאה שלו, והיא מקפידה להסריט את השיר של הכישרון הצעיר מתחילתו ועד סופו. בינה לבין הבן שלה מפרידות כמה שורות של ילדים שיושבים בשיכול רגליים וצופים בנימוס אמריקאי אופייני ובדומייה מוחלטת בבן שלה, שיושב ליד הפסנתר בגב זקוף, שר ומנגן את Imagine של ג'ון לנון. איכות הסאונד נוראית, כפי שניתן לצפות מאולם בית ספרי בעל אקוסטיקה גרועה, מערכת קול חובבנית וצילום דרך טלפון סלולרי. אבל הקול שלו, איזה קול, צלול וטהור, ומאוד מדויק, מתרפק על הצלילים ומגיש את מילותיו האלמותיות של לנון בדרך כל-כך תמימה וכל-כך מקסימה.
"דמיינו לכם את כל האנשים חיים בשלום. אולי תגידו שאני חולמני, אבל אני לא היחיד. אני מקווה שיום אחד תצטרפו אלי, והעולם יהיה מאוחד". הוא מסיים לשיר, נעמד, משתחווה לקהל וצועד החוצה ללא שמץ של חיוך על פניו הצעירות. והקליפ הזה, 3 דקות ו-31 שניות אורכו, זכה לתשעה מיליון צפיות בשבוע האחרון, מאז העלתה אותו לדף הפייסבוק הפרטי שלה מישל קורנובסקי, אמו של אדם, תלמיד כיתה ד' בבית הספר היסודי לייקסייד שבצ'יסגו, עיירה קטנה בת 5,000 תושבים במינסוטה, ארצות-הברית.
הסרטון של אדם:
כבר לא ילד אלמוני מעיירה נידחת
"אדם הופיע בתחרות הכשרונות של בית הספר היום", כתבה קורנובסקי בפוסט שלה בפייסבוק, שהרי בארצות-הברית ילד מחונך בן 10 מבית טוב לא יתחזק דף פרטי משלו, חס וחלילה, "והוא דמיין לעצמו. לא היה הורה באולם שעיניו נשארו יבשות בסוף. הקהל עמד ומחא לו כפיים דקות ארוכות". הפוסט הזה עשה דרך ארוכה מאז שעלה לאוויר: אדם קורנובסקי הוא כבר לא ילד אלמוני מעיירה נידחת אי שם. תשעה מיליון איש צפו בו שר, 225 אלף מתוכם שיתפו את הפוסט של אמא מישל, 128 אלף לייקים, אין סוף הערות החמיאו לשירתו, לפשטות ולצניעות שלו, לקולו הנפלא.
לפני תשע שנים התפעלתי כאן מההפצה הוויראלית של הקליפ של סוזן בויל, הזמרת המוכשרת שהתגלתה במופע ריאליטי באנגליה. באמצע אפריל 2009 היא עלתה על במה, שרה את "היה לי חלום" מתוך עלובי החיים באופן שהפעים את ליבם של הצופים, והפכה בן לילה ללהיט בינלאומי. שבועיים לאחר הופעתה כבר היו לקליפ שלה ביוטיוב 40 מיליון צפיות והדרך נסללה בפניה לחוזים שמנים וקריירה בינלאומית, שחילצה אותה לא רק מאלמוניותה אלא גם מחיי עוני לא פשוטים. אלה היו ימי פייסבוק המוקדמים והפצתו של הקליפ של בויל לא התבססה על הרשת החברתית אלא יותר על הוויראליות ביוטיוב והמכונה המשומנת של הפקת תכנית הריאליטי שגילתה אותה. והנה, כמעט עשור אחרי, ילד בן עשר זוכה לתהודה בינלאומית דומה ללא שום הפקה משוכללת, ללא השקעה באמצעי קידום ופרסום, אלא רק בזכות מי שהוא ומה שהוא מסוגל להפיק מעצמו בכישרון כל-כך רב. המפיצים של אדם קורנובסקי הם 225 אלף איש כמוכם וכמוני שצפו בו שר, נהנו, התרגשו והחליטו לשתף את החוויה הזו עם החברים שלהם ברשת.
סוזן בויל, לפני 9 שנים
עולם תוכן שבו לכולם יש הזדמנות
אנחנו רחוקים עדיין מאוד מדמוקרטיית תוכן, כפי שרבים קיוו לראות אותה מתפתחת בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות. התכנים שאנחנו צורכים כיום ברשתות, בין חדשות לסרטים, לקליפים של שירים, סדרות ועוד - כל אלה נשלטים עדיין על-ידי גופי מדיה גדולים, בעלי ממון רב ויכולת השפעה מכרעת על הרגלי הצפייה שלנו ועל הזמן שאנחנו מקדישים לצריכת התכנים הללו. היכולת של יצרני תוכן עצמאים להגיע לחשיפה רחבה עדיין מוגבלת מאוד, לא בהכרח בשל חוסר באמצעים לייצר תוכן איכותי אלא בעיקר בגלל חוסר יכולת לשאת בעלויות השיווק העצומות הכרוכות בתחרות עם ענקיות המדיה. שלא לדבר על אובדן ניטרליות הרשת בארצות-הברית, העשוי להעניק עוד יתרון משמעותי למי שמסוגלים לשלם לספקיות התשתית כדי לקבל עדיפות בשידור התוכן שלהם.
אלא ששירותי הרשת למיניהם, מיוטיוב ועד פייסבוק, דרך אינסטגרם, סנאפצ'ט, טוויטר ואחרים, שהטכנולוגיה הנגישה לנו מאז תחילת המאה הנוכחית, קירבו אותנו לעולם תוכן קצת יותר שוויוני, כזה שמדי פעם נוצרות בו הזדמנויות שקשה להסביר אותן, כמו זו של אדם קורנובסקי. פייסבוק, מלכת הרשתות החברתיות, ומארק צוקרברג מייסדה, ספגו בשנה האחרונה ביקורת קשה ולרוב מוצדקת. עם זאת עדיין חשוב לזקוף לזכותם גם את יכולות השיתוף והגישה הבלתי אמצעית לחוויות הקטנות של מיליארדי אנשים ברחבי העולם, חוויות שמדי פעם מזכירות לכולנו איזה עולם יפה מקיף אותנו ועד כמה החיים שלנו בסופו של דבר בנויים משלל רגעים קטנים עם מי שיקרים לנו באמת. "דמיינו לכם את כל האנשים משתפים את כל העולם, אולי תגידו שאני חולמני, אבל אני לא היחיד. מקווה שיום אחד תצטרפו אליי והעולם יהיה מאוחד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
