מלחמת סחר? כך עוקפת סין את מכסי הפלדה של ארה"ב

לפני שלוש שנים, מפעל פלדה מחוץ לעיירה סמדרבו בסרביה נראה בדרך לערימת הפסולת. ממשלת סרביה, הבעלים של המפעל, הפסיקה לסבסד אותו אחרי שש שנות הפסדים. המפעל התקשה לממן קנייה של חלקי חילוף וחומרי גלם כמו עפרות ברזל. "זה היה כמו לנהוג ברכב בלי צמיגים", אמר סיניסה פרליץ', ראש ועד העובדים במפעל.

היום, הייצור מגיע לשיא של כל הזמנים תחת הבעלים החדש, קבוצת הסטיל (Hesteel), מפיקת פלדה סינית ממלכתית. היצוא מהמפעל, שמגובה בעשרות מיליוני דולרים מבנקים ממלכתיים וקרנות השקעה סינים, גואה. המפעל מספק תוצרת גם לארה"ב.

כאשר ממשל טראמפ מסלים את מאבקו בפלדה הסינית ושר המסחר וילבור רוס סיים שיחות עם בייג'ין ללא הסכם בסוף השבוע, הממשל האמריקאי ניצב בפני מעבר אסטרטגי של ייצור פלדה סינית. זה כמה שנים שסין סוגרת מפעלים בשטחה ומרחיבה את הייצור שלה בחו"ל, בגיבוי עשרות מיליארדי דולרים מקרנות ובנקים ממשלתיים.

העברת הייצור לחו"ל מאפשרת ליצרנים הסינים גישה חופשית לשווקים עולמיים. המפעלים שלהם בסין מוגבלים על ידי מכסי יבוא גבוהים שהטילו ארה"ב ומדינות נוספות הרבה לפני כניסת ממשל טראמפ לכהונתו, במטרה למנוע מיצרני הפלדה הסינים להציף את השוק העולמי בעודפי הפלדה שלהם. המפעלים מחוץ לסין משוחררים כמעט מהמכסים הללו. ייצור הפלדה בסין עלה פי שבעה בין השנים 2000 ו-2013, השנה בה האו היווה מחצית מסך הייצור העולמי.

ממשל טראמפ טלטל את מערכת הסחר העולמית במארס בהחלטתו להטיל מכס נוסף של 25% על כל הפלדה המיובאת ו-10% על אלומיניום. המהלך נועד להגדיל את הלחץ על סין לסגור מפעלי פלדה ואלומיניום שלה. בשבוע שעבר, המכסים הללו הורחבו גם לתוצרת של קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי. האיחוד האירופי שוקל מכסים משלו כדי למנוע היצף של השווקים שלו בפלדה הסינית שלא תיוצא לארה"ב.

על אף שהמכס האמריקאי החדש חל על יצרנים סינים שהעבירו ייצור לחו"ל, ההעברה הזו עדיין משתלמת. המכס על תוצרת שאינה מסין נמוך בהרבה מהמכס נגד היצף מסין, שעולה לעתים על 200%.

עודף כושר הייצור הסיני דיכא את מחירי הפלדה בעולם, והרס את היריבים של סין. אחרי שהפציר בסין לצמצם את הייצור המקומי שלה, המערב נאלץ לצפות בהעלאת הייצור הסיני ברחבי העולם. מנהלים בתעשיית הפלדה המערבית חוששים שההשקעות הזרות של סין עוזרות ליצרנים שלה להתחמק מהמכסים נגד היצף שהממשלות הטילו כדי להגן על היצרניות שלהן מפני הסחר הסיני הלא הוגן.

אנליסטים, ממשלות ותעשיינים במערב אומרים שיצרנים סינים מקבלים מאות מיליוני דולרים בתמיכת המדינה כדי להקים ולקנות מפעלים על אדמה זרה, ממוסדות כמו בנק הפיתוח הסיני ובנק אוף צ'יינה וקרנות כמו צ'יינה אינבסטמנט. "סין פשוט מעבירה אשכולות שלמים של תעשיות לגיאוגרפיות חיצוניות, וממשיכה לייצר יותר מדי פלדה, אלומיניום, מלט, זכוכית, טקסטיל וכו'", אומר טריסטן קנדרדיין, חוקר בפיוצ'ר ריסק, חברת ייעוץ שמתחקה אחרי ההשקעות הסיניות בחו"ל. "שום דבר מזה לא משתלם מבחינה כלכלית של היצע וביקוש ללא סבסוד של המדינה".

חברות פלדה סיניות חתמו על הסכמים לבניית מפעלים במלזיה, פקיסטן, הודו ועוד. בצפון ברזיל, קונסורציום סיני צפוי להניח השנה את אבן הפינה לפרויקט בהשקעה של 8 מיליארד דולר לבניית אחד ממפעלי הפלדה הגדולים בעולם. כושר הייצור של ברזיל יעלה למרות שתעשיית הפלדה המקומית פועלת ב-70% ממנו בלבד.

בחזרה למפעל הסרבי: במארס 2015 חתמה Hesteel על הסכם עם קרן צ'יינה אינבסטמנט, שמחזיקה נכסים זרים בשווי יותר מ-200 מיליארד דולר, למימון התרחבותה בחו"ל. בשיחות עם הסרבים, Hesteel התחיבה להשקיע לפחות 300 מיליון דולר במעל בשלוש שנים. הרכישה עצמה, בסך 54 מיליון דולר, תוארה בסין כאחת מהשקעות החוץ החשובות של המדינה. הנשיא שי ג'ינגפינג עצמו הגיע במפעל בסרביה לטקס עברת הבעלות ביוני 2016.

מנהלים ב- Hesteel אומרים שהם ביצעו מפנה כלכלי מהיר במפעל המפסיד אחרי קבלת השליטה בו. לפי דוחות כספיים סרביים, המפעל הפסיד 34 מיליון דולר עד סוף 2016. הדוחות ל-2017 עדיין לא פורסמו.

האיחוד האירופי הטיל לפני שנים מכסים על יצוא פלדה מוזלת מסין. כעת, המפעל הסרבי של Hesteel יכול לייצא ללא מכסים לכל 28 מדינות האיחוד.

"אנחנו מרגישים שהמפעל הסרבי הזה הוא סוס טרויאני", אומרת סוניה נלפנטידו, מומחית למדיניות סחר ב-Eurofer, התאחדות שמייצגת יצרני פלדה באיחוד האירופי.