דרך חדשה של בזק לקבל הקלות: השלמה עם ההפרדה המבנית

ההודעה של קבוצת בזק שהיא שוקלת לפצל את עצמה, קרי לשנות את מבנה הקבוצה כך שבמקום חברה אחת המחזיקה במספר חברות-בנות יוקמו שתי חברות: תשתיות ושירותים, היא פעולה שנובעת מההכרה שבמצב הנוכחי אי-אפשר להמשיך.

כלומר, המצב הכפוי על הקבוצה של הפרדה מבנית בין החברות-הבנות לחברה-האם, חייב להשתנות, ובהיעדר קול ברור ממשרד התקשורת על כיוון עתידי, הרי שהחברה חייבת לקחת את גורלה בידה ולהחליט כיצד היא רוצה לפעול תחת האילוץ של משרד תקשורת שותק. על סיטואציות כאלה אמרו בגשש החיוור העולם מצחיק אז צוחקים.

בזק נאבקת ונלחמת לביטול ההפרדה המבנית כבר שנים. עוד מלפני ששאול אלוביץ היה בעל השליטה בחברה ועוד בהיותה חברה ממשלתית. בדירקטוריון שלה יושבים היום שני מנכ"לי בזק לשעבר - אילן בירן ואמנון דיק - שנלחמו לביטול ההפרדה המבנית בשנות ה-2000, ויו"ר הדירקטוריון עד לפני כחודש דוד גרנות, שפעל וניסה אף הוא לקדם את הנושא.

המאבק לביטול ההפרדה היה מאבני-היסוד שהגדירו את היחסים הבעייתיים והסבוכים שבין בזק למשרד התקשורת לאורך כחצי יובל. אם פתאום עולה הצעה הפוכה של קיבוע ההפרדה המבנית - הפרדה בין בזק כחברת תשתיות, לבזק כחברת שירותים שתכלול את פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes - משהו דרמטי מאוד קרה.

הרי שלמה רודב, יו"ר הדירקטוריון החדש-ישן, היה בבזק בקדנציה הקודמת כשהיא נאבקה בכל כוחה לביטול ההפרדה. אז מה השתנה שעכשיו בזק במקום להילחם על הביטול המובטח לה, משחקת לידיו של הרגולטור ומודיעה לו שהיא שוקלת לקבע את המבנה הארגוני שלה כמופרד לשנים קדימה?

ייתכן - וזו רק השערה - שהניסיון המצטבר של רודב וחלק מהדירקטורים מלמד שהעימות התמידי עם הרגולטור סביב ביטול ההפרדה, מכלה את האנרגיות של החברה, ובמקום שאלה יופנו ליוזמות חדשות ולהתרחבות, הן ממוקדות כל הזמן במאבק סיזיפי שאינו מניב תוצאות ושתכליתו שנויה בספק. במצב כזה, הם אומרים לעצמם, אולי כדאי ליזום את המהלך של הפיצול לשתי חברות, ובכך ליצור מציאות חדשה שקודם כל תהיה טובה לבזק, וגם תמנע מהרגולטור לאכוף את הפיצול שהוא בעצמו שוקל.

בדירקטוריון בזק לא החליטו עדיין על מהלך הפיצול' אבל יש לו היתכנות' גם אם יש כאלה הסבורים כי מדובר בשגיאה קשה.

האם יהיו הקלות

ראשית לגבי היתרונות. המצדדים בעד המהלך טוענים כי במידה ובזק תחליט להתפצל לשתי חברות היא תיקח את גורלה בידה, מהלך שיכול אף להוביל להקלות רגולטוריות על החברה. האם כן? מי מבטיח לבזק שהרגולציה עליה תפחת במידה ותלך לפיצול? ברור שהרגולציה על השוק הקווי תישאר בעינה ובזק תמשיך להיות חברה מפוקחת בהיותה מונופול התקשורת הגדול בשוק התשתיות. זה אומר אותו פיקוח על מחירים, אותו פיקוח על שירותים שבזק מוכרת לחברות מתחרות ובקיצור לא תהיה לה הקלה בגזרה זו.

בנוסף, כלל לא בטוח שבזק תוכל לקבל הקלות בחברת השירותים. כרגע מקובל לחשוב שמשרד התקשורת לא מתנגד למיזוגים בין החברות-הבנות, אבל מיזוג שיכלול את פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes, הוא מיזוג שיכול להיות שלמשרד התקשורת יהיו השגות לגביו. לא בטוח, אבל האפשרות קיימת.
טוב למשקיעים? תלוי איך מסתכלים על זה.

המשקיעים הזרים בבזק הונחו לאורך השנים להאמין שהבוננזה הבאה תהיה ביטול ההפרדה המבנית. בשיחות עם מנהלי השקעות, בזק הבטיחה להם לאורך שנים ארוכות שהמטרה שלה היא לבטל את ההפרדה ושהתמורה תגיע למאות מיליוני שקלים מחיסכון בהוצאות. עכשיו השיח משתנה. כעת בזק צריכה להסביר להם שהמיזוג של חברות השירותים יאפשר את החיסכון המצופה ויציף ערך. לא ברור איך המשקיעים הזרים יקבלו את הספין אחרי שבזק הבטיחה להם משהו אחר. גם ככה המשקיעים הזרים עוזבים את בזק ככל שהם יכולים ומוכרים את אחזקותיהם, כך שבזק צריכה למצוא נייר צלופן מיוחד כדי לשווק להם את הפרס על כך ששינתה את דעתה ב-180 מעלות.

בוא נגיד שקשה לראות איך הצעד תורם לבניית האמון מחדש מול המשקיעים, אבל כאן צריך לאזן את התמונה ולהגיד שלצד חוסר האמון, המשקיעים הזרים מצפים שיקרה משהו בבזק אחרי שאכלו מרורים מבעלי השליטה הקודמים שבזכותם מחיר המניה של בזק היום נמצא סביב ארבעה שקלים. העובדה שיש דירקטוריון חדש בראשות שלמה רודב, אולי תסייע להם להבין שהפעם המשחק שונה והדירקטוריון עובד אך ורק לטובת החברה ובעלי מניותיה, ולא לטובת בעל שליטה כזה או אחר.

בינתיים הרעיון שמהלך כזה יתרחש, מעורר מתיחות בתוך הקבוצה, בעיקר סביב השאלות על זהות המנכ"ל שימונה לחברת השירותים ולחברת התשתיות. כבר ניכר רחש בחש סביב השמועות שהופצו ולפיהם רן גוראון, מנכ"ל פלאפון ומוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי מתחרים על תפקיד מנכ"ל חברת השירותים. זאת בהנחה שרון אילון, מנכ"ל yes יבקש לסיים את תפקידו על רקע חקירות הרשות לניירות ערך ובשל כתב האישום הצפוי להיות מוגש נגדו בפרשת בזק-yes.

בבזק בינלאומי היו בטוחים שאם יתרחש מיזוג בין החברות-הבנות, הרי שהוא יהיה בינם לבין yes, ולא יכלול את פלאפון. במצב כזה סביר להניח שבזק בינלאומי הייתה בולעת את yes, ופלאפון הייתה נשארת חברה נפרדת. גם זו אופציה שנשקלת, וכרגע אין עוד החלטות.

דור 5 כבר כאן

בצד החסרונות צריך לקחת בחשבון את ההתנגדות של הוועדים בחברות-הבנות. מי שחושב שראשי הוועדים יניחו את ראשי עובדיהם על הגיליוטינה רק כדי שבדירקטוריון בזק יוכלו להתהדר בתוכנית אסטרטגית חדשה - כנראה ממעיט בחשיבותם.

מיזוג של שלוש החברות הוא מפרך ומסובך כשלעצמו גם ללא עימותים בין הוועדים. יש הבדל גדול אם ממזגים בין בזק בינלאומי ובין yes, שזה לכאורה נשמע פחות מסובך, לבין מיזוג של שתיהן לתוך פלאפון. זה לא אותו די. אן. איי של חברות.

דווקא מיזוג שונה בתכלית ראוי שייבחן, והוא מיזוג בין בזק לפלאפון. הסיבה לכך היא פשוטה - מדובר בשתי חברות תשתית שמשווקות מוצרים שבעתיד הקרוב יהפכו לתחליפיים. הדור החמישי בסלולר וההתפתחות של הקישוריות האלחוטית, הופכים למרתקים.

הערכה היא שהתקשורת האלחוטית - "הסיב באוויר" - של דור 5 תאפשר לחבר לקוחות בקצב שבו מחוברים היום לקוחות התקשורת הקווית. בארה"ב למשל, היישום המוקדם של הדור החמישי השנה ובשנה הבאה, נועד בדיוק בשביל לחבר לקוחות בקצבים שמקובלים רק ברשתות סיבים אופטיים או קרובים לכך. ומכיוון שכל המגמות הטכנולוגיות העתידיות הן שילוב שבין הסיבים האופטיים לתקשורת האלחוטית בפרוטוקולים שיודעים לדבר באותה שפה ללא קשר לתווך, יש היגיון גם במיזוג של חברות התשתית בקבוצה.

די לראות את הקושי של פרטנר וסלקום בכניסה לשוק הטלוויזיה ולשוק הקווי, כדי להבין עד כמה זה הולך להיות קשה לחברת השירותים. ונקודה אחרונה: פיצול כזה באנגליה - משם בזק רוצה להעתיקו, לא זכה להצלחה מרשימה. לעתים כדאי גם ללמוד מהניסיון במדינות אחרות.